תקשורת אלחוט א'

למשיטי ספינות וכלי שיט קטנים
חבור ועריכה :- יערי דניאל 4X1FC

הערת הקדמה הנושאים בפרק זה חוברו ונערכו עבור אלה המתכוננים לבחינות "משיט ספינה", אינם בעלי ידע מכין בחשמל ואלקטרוניקה, וזה להם מפגש ראשוני עם מושגים בתקשורת אלחוטית. .מהוא קשר אלחוטי/ תקשורת רדיו -Radio Communication ?
בחוברת זו כל אלה יכונו קשר-רדיו והפרוש הוא :- קליטה בלבד, שדור בלבד, קליטה ושדור, מאותו אתר, של גלי-רדיו (גלים אלקטרו-מגנטיים) הנושאים מידע כל שהוא. האדם שמקים את הקשר יקרא כאן "המפעיל" THE OPERATOR .

מהם גלי הרדיו (הגלים האלקטרו-מגנטיים) ?
גלי הרדיו הם פעולה משולבת של כוחות חשמליים ומגנטיים, שתוצאתה תנועה של הכוחות במרחב (התפשטות של אנרגיה) במהירות גלי האור (300.000 ק"מ בשניה = 300.000.000 מטרים בשניה). המתקן הגורם להוצרות גלי הרדיו מכונה מקור קרינה או מתנד או משדר.

מהו מידע?
המידע שמשודר ו/או נקלט יכול להיות עצם קיומו של גל רדיו או אחת מתכונותיו, או כל תוכן שמעונינים להעביר ממקום למקום, כאשר ההעברה נעשית על ידי תנועת גלי הרדיו. המקומות מהם הם משודרים ונקלטים מכונים – תחנות רדיו.

כיצד מרכיבים על גלי הרדיו את המידע שאנו מעונינים להעביר?
המידע שמשמש את המשיטים הוא ברובו מידע מדובר המכונה Radio-Telephone R/T בקצור; כמו כן יש שמוש נרחב בקודים ספרתיים , שבאופן כללי מכונים Digitals Modes . היחידות שמשמשות להרכבת המידע על הגל מכונות באופן כללי "אפננים" Modulators . האפנן יוצר בגל שנויים ונותן לו אופי של המידע שרוצים להעביר, ומכאן המילה אפנן Modulator . גל הרדיו נושא בתוכו את השנויים , שהורכבו עליו מהאפנן ולכן הוא מכונה "גל-נושא" Carrier Wave . כאשר מפעילים משדר בלי לדבר לתוך מיקרופון או מבלי להקליד מידע דרך מקלדת או כל ממשק אחר, יש מקרים, שעם זאת, מוקרן הגל הנושא באופן מתמשך ואז הוא מכונה "גל- מתמשך" Continuose Wave או בקצור C.W.. אחת השיטות הראשונות והפשוטות להעברת מידע היא הפסקת הגל המתמשך בעזרת מפתח (מפסק) כך שקטעי הגל המשודרים והרוחים בינהם יוצרים קוד של אותיות אותו למדו לפענח המפעילים. שיטה זו מכונה C.W. או אפנון קוד מורס. יחידת הממשק במקרה זה היא מפתח מורס. במקרה שרוצים להעביר דבור לאפנן, יחידת הממשק היא מיקרופון, שתפקידו להמיר את גלי הקול לגלים חשמליים ולהעבירם לאפנן. במקרה שמשתמשים בהעברת מידע ספרתי מודפס יחידת הממשק היא מקלדת או מקשים כל שהם . האפננים השונים מכונים בשמות יחודיים לפי סוגי המידע או לפי הטכנולוגיה שמאפינת אותם. כמו כן, כל סוג אפנון מכונה בשם יחודי לו ומסומן בקוד טכני מיוחד (המוכרים יותר הם A.M F.M. S.S.B. C.W. ). יחידות האפננים הן חלק מהמשדר או מהמחשב המחובר אליו.

איך מקבלים בתחנת היעד את המידע מתוך הגל המאופנן?
ראשית ברור שדרוש מקלט רדיו שמסוגל לברור את התדר של הגל הנבחר. שנית בתוך המקלט צריכה להיות יחידת גלוי – גלאי – De-Modulator . יחידה זו מסננת מתוך גל הרדיו רק את המרכיבים הדרושים לשחזור המידע, כפי שהיה לפני שנכנס לאפנן המשדר. בהמשך יעבור המידע ליחידת ממשק שתמיר אותו למידע קולי דרך רמקול או חזותי על מסך כל שהוא (כמו בטלויזיה או מחשב), או מודפס ומצויר על ניר (כמו מ- FAX. או קורא אופטי). משקולים טכניים , במקרה שהמשדר והמקלט ארוזים ביחידה אחת , גם המאפנן והגלאי באים ביחידה אחת המכונה MODEM , וזה חבור מקוצ ר של השמות MODULATOR DEMODULATOR . באותו אופן כאשר המשדר – באנגלית TRANSMITTER, והמקלט הנקרא באנגלית RECEIVER נשלטים על ידי אותו בורר תדרים המכשיר נקרא TRANSCEIVER.

אפנון גלי הרדיו (TYPE OF EMISSION/MODULATION)
מבנה גלי הרדיו , תכונותיהם ומסלול התפשטותם מאפשרים להם להיות שליחים "נושאי מידע". אכן, גל רדיו בתדירות מסויימת, מאפשר לקבל נתונים ממרחקים , בחשכה , בערפל ובכל מזג אויר לצרכי נווט ותקשורת. התרשימים שלהלן מתארים כיצד מבוצעת הרכבת המידע על גל רדיו , כלומר נתינת אופי לגל – מה שמכונה אפנון.

מהם המאפינים/ התכונות של גלי הרדיו, שלצורך "קשר-רדיו"?
התכונה העקרית היא העובדה שהם מתפשטים במרחב ללא צורך במוליך מתחנה לתחנה, ולכן שמושם הנרחב בכלי תחבורה ניידים (כלי-שייט, רכב, מטוסים, לווינים ועוד), ומכאן השם אל-חוט = ללא חוט או באנגלית Wireless . גלי הרדיו הם רק אחת מכמה תופעות גליות ( גלי -קול, גלי אור, גלי -חום ועוד), שהמשותף להן הוא מחזוריות של השנויים בעצמתן וצורתן; ומבדילה בינהן – על פי שמן – צורת האנרגיה (מכנית, חשמלית, אלקטרומגנטית, אור, חום ועוד). כאשר אומרים שתופעה היא מחזורית מתכונים לכך שיש חזרה על ארועים בפרקי זמן קצובים. לפרק הזמן החולף, לדוגמה, מרגע שגל בים מגיע לשיא גובהו עד שמופיע גל אחר בשיא גובהו קוראים זמן-המחזור אם הוא נמדד בשניות, ואם המרחק (בין שיא לשיא) נמדד במטרים, קוראים לו אורך-הגל. למספר המחזורים (או אורכי הגל שחולפים ) ביחידת זמן קוראים תדירות והיא מסומנת באות f מהמילה FREQUENCY .לגלי הרדיו הרבה תכונות ומאפינים שתלויים בגורמים שונים ומשתנים, אך כולם קשורים בדרך כל שהיא בתדירות שנבחרה לשמוש. המתכננים של מכשירי קשר ורשתות תקשורת בוחרים להשתמש בגל רדיו בעל תדירות מוגדרת לפי סוג המידע שרוצים להעביר, הטוח הרצוי ובכפיפות לאמנות וחוקים. את התדירות אותה קולטת או משדרת תחנת רדיו מודדים ומסמנים במספר המחזורים בשניה של אותה תדירות. באנגלית "מחזורים לשניה" = Cycles per Seconds מקובל הקצור C/S או על שם החוקר Hertz. כדי לזהות ולהתקשר עם תחנה מסוימת חייבים תחילה לדעת את התדירות בה היא פועלת. כל התדרים ששמושים לצורכי קשר רדיו מסומנים בתרשימים וטבלאות אשר מכונים "ספקטרום הקרינה האלקטרו-מגנטית" או "סולם התדרים". את סולם התדרים מחלקים לתחומים ולתת-תחומים וחלוקות נוספות עד כדי פרוט של כל תדר בנפרד בתוספת תכונותיו והשמושים המותרים בו. הגוף שמטפל בכך ומעביר את הממלצותיו למדינות השונות הוא " ארגון הקשר הבין-לאומי" :- , גוף של האו"מ בג'נבה.I.T.U. = International Telecommunication Union החלוקה הכללית והראשונית של סולם התדרים מובאת בטבלה שלהלן:

גל, קרינה, סוג קרינה,פליטה, תדר, אפיק/ערוץ, פס, רוחב-פס, תחום תדרים?
מושגים אלה נפוצים בשמוש בחוברות הדרכה של מכשירים שונים, וכן קורה שמפעילים מבלבלים בינהם, מובאת להלן רשימת הגדרות מפושטת:
גל – WAVE זהוא שם שנתן לכל צורת אנרגיה (עבודה) שחלים בה שנויים מחזוריים ותאורן הגרפי /מתמטי דומה לצורת גלים במים.

קרינה – RADIATION זוהי ההתפשטות למרחב של אנרגיה בצורה של גלי רדיו ממקור כל שהוא ולא בתוך מוליך סגור.

פליטה – EMISSION זוהיא הקרינה המתוכננת והמיוצרת על ידי משדר בתחנת רדיו במטרה להעביר מידע כל שהוא.

סוגי קרינה/פליטה/אפנון – TYPE OF EMISSION אלה הם השמות שנתנים לכמה עשרות של שיטות טכניות להרכבת המידע על הגל הנושא. הדיון בחוברת זו יתיחס במיוחד לשיטה המכונה FM ואשר סמונה הטכני E3G או E3F.

תדר/ תדירות – FREQUENCY זהו מספר הפעמים (מחזורים) בשניה שתופעה גלית כל שהיא חוזרת על מצבה. ביחס לגלי-הרדיו, המספר מציין את מקומה של תחנה על סולם התדרים. כפי שהוזכר, סולם התדרים מכונה גם ספקטרום-התדרים, ותדר רדיו יכול להיות כל מספר בתוך הגבולות של הטבלה שבעמוד 79.

ערוץ/ אפיק – CHANNEL זהוא כנוי מקוצר על ידי ספרות בודדות לתדר בודד או לזוג תדרים שונים, או למספר תדרים סמוכים הדרושים בסוגי הקרינה למיניהם. לדוגמה ערוץ 16 הוא כנוי לתדר MHZ156.800 , ערוץ 26 הוא כנוי – בכלי השייט– לתדר שדור MHZ157.300 ותדר קליטה MHZ 161.900. אפיק 80 בטלויזיה הוא כנוי לכל התדרים שבין 433 ל- MHZ 436 .

פס תדרים -BAND – אלה הם כל התדרים שבין שני תדרי גבול הדרושים או מוקצבים להעברת מידע של שרות מסוים בסוג קרינה מסוים.

רוחב הפס -BANDWIDTH זהוא המספר המראה את הפרש התדרים שבין תדר הגבול העליון לבין תדר הגבול התחתון של פס תדרים.

אילו הן היחידות העקריות שמהן מורכבת תחנת רדיו בספינה ומה תפקידן?
ראשית, תחנת רדיו בכלי שייט מסווגת כ-"תחנה-ניידת" למרות הסתירה שבין שתי המילים זה השם שהתקבל גם באנגלית "MOBILE STATION " . זאת להבדיל מ"תחנה קבועה" או "תחנה נשאת" או "תחנת לווין". שנית, התחנה הניידת שבכלי שייט יכולה להכיל מכשירים שהם רשות או חובה חוקית לתקשורת כל שהיא, אך כל הציוד צריך להיות מאושר לשמוש בתחומים ובתדרים של "השרות הימי הנייד" . כפי שהוזכר, ארגון התקשורת הבין-לאומי ה- ITU הוא זה שמעצב, למדינות החברות בו, את התקנים הנדרשים. על פי דרישות ה-ITU המפעיל של תחנה של ספינה לרדיו -טלפון בלבד, יהיה מוגבל להפעלת ציוד שאינו מאפשר פקוד ידני על תדרים אלא פועל על ידי בורר ערוצים הקובע בו זמנית את תדר השידור ותדר הקליטה כלאמר מה שמכונה מקמ"ש או באנגלית TRANSCEIVER . להלן יתואר מכשיר מסוג זה

האנטנה
אותה אנטנה משמשת הן למקלט והן למשדר ותפקידה להמיר את הגל החשמלי שמגיע מהמשדר והמאפנן, לגל אלקטרומגנטי שיוקרן ביעילות ליעדו. כן תפקידה להמיר את הגלים המאופננים הנקלטים בה לגלים חשמליים שיוגברו ויסוננו במקלט. כל אנטנה נבנת כך שתתאים לתדר או פס מסוים.
קו-תמסורת
משקולים של יעילות ומניעת הפרעות משתדלים להתקין את האנטנה רחוק ממכשירים אלקטרוניים ומהמפעיל, ולשםכך החבור בין האנטנה למקמ"ש נעשה על ידי קו-תמסורת מסוג מיוחד החייב להתאים לאנטנה ולמכשיר. הנפוץ ביותר הוא זה המכונה COAX -58 -RG או 213 –RG
משדר ומקלט באריזה אחת.
תפקיד המשדר ליצר את תדר השדור ולשלבו עם המאפנן ליצירת גל נושא-מידע ולהעבירו לאנטנה. תפקיד המקלט הוא לברור את תדר הקליטה הרצוי לסנן ולגלות את המידע הצפון בו על ידי הגלאי.
כאשר הם באריזה אחת, ופקד אחד בורר הן את תדר השידור והן את תדר הקליטה – המכשיר מכונה TRANSCEIVER – משדר/מקלט = מקמ"ש.מערכת יד מיקרופון ורמקול/אזניות
המיקרופון ממיר את גלי הקול של המדבר לגלים חשמליים שיפעילו את המאפנן; הרמקול/אוזניות תפקידם להמיר את הגלים החשמליים המגיעים מהגלאי לגלי קול שישמעו למפעיל.
הפקדים האופיניים למקמ"ש תג"מ ימימתג הפעלה/כבוי ובקרת עצמת שמיעה ON/OF- Volume 

פקד לברירת ערוצים – CHannel Select = CH.

משקט רחש – מכוון לגבול הרחש – SQUELCH

מנחת הספק מ-25Watts ל- 1W לקשר על הספון ובקרבת כלי השייט, וברירת מחדל ל-25W בלבד על ערוץ 16 .

מתג בחירה מהירה של ערוץ 16 – CH. 16

מתג להאזנה על שנים (או שלושה) תדרים כאשר ערוץ 16 יפרוץ, בכל פעם שיקלט שדור ממנו, גם אם מאזינים על ערוץ אחר – D.W. = Dual Watch או T.W. = Triple Watch

בדגמים חדשים להשתלבות ב- GMDSS מתג גישה מהירה לערוץ 70 ושדור זהוי ספרתי של כלי השייט (MMSI ) ושדור אתרעת מצוקה = DISTRESS ALERT .

קיימות גם תוספות של הכנסה לזכרון ערוצים חשובים למשתמש ותצוגת היעוד של הערוצים הן לפי סוג השרות של הערוץ והן לפי התחנות שבאזור המשתמש.

ראוי להחזיק ליד המכשיר לוח עם תרשים להתיחסות מהירה בזמן מצוקה שבו
1. הפניה ממוספרת למתגים ומפסקים בכלי השייט , שמסומנים אף הם באותו מספר בולט.
2. הוראות הפעלה של דגם המקמ"ש, מתורגמות לשפת הצוות, מספר- ההפעלה של היצרן.
3. משפטי המפתח של נוהל המצוקה לפי הסדר החוקי.
4. אלף-בית פונטי בין-לאומי [הדפס].

ספק כח/מטען מצברים
אספקת המתח החשמלי בזרם המירבי הנדרש לשדור בעצמה הנדרשת נתנת על ידי מתקן הנקרא ספק POWER SUPPLY . הספק יכול להיות באריזה אחת עם המקמ"ש או כיחידה נפרדת . בכל מקרה ביחס למכשירים שנדרשים בתוקף "כושר השיט" של הספינה ובמפרט הבטיחות שלה, חייב להיות מצבר עם מטען . המצבר למקמ"ש חייב להיות בלעדי עבורו ולא ישרת התנעה או מכשור אחר. קיימים סוגים רבים של מטעניםעל ידי תאי שמש, על ציר המדחף, מחולל נגרר או מחולל על ידי שבשבת רוח; אך בכל מקרה חייב להיות מטען שמאפשר הן טעינה איטית והן טעינה מהירה מרשת הספינה ומחשמל חוף. הכבל הדו-גידי שבתרשים מסופק, בדרך כלל על ידי היצרן, וכולל נתיך או שנים, ומשמש לחבור מכשירי הקשר למצברים או לספק, והוא מכונה D.C. Cable , להבדיל מהכבל התלת-גידי שמשמש לחבור הספק לרשת החשמל, או מכשירים


כאשר מתקינים מצבר או מספר מצברים לצורך מכשיר הקשר , חייבים לבדוק התאמה של הנתונים הבאים:-
א) מתח היציאה של המצבר או סוללת המצברים;
ב) אורך החיים שנתון על המצבר ביחידות של אמפר-שעות AH וזה צריך לספק את הדרישה של אורך הזמן שצריך מכשיר הקשר לפעול ברציפות בזמן מצוקה.
ג) הזרם המירבי שמותר לצרוך ללא גרימת נזק בלתי הפיך.
ד) זרם הטעינה המיטבי והזרם לטעינה מהירה. לפי אלה נתן לבצע טפול נכון. 

ציוד נוסף
עם כתיבת פרק זה, קיימים כבר מגוון רב של מכשירים הנשלטים על ידי מחשבים,כך שכל המכשור מופיע על מסך המחשב וכל הפקדים נשלטים על ידי 'עכבר' או מקשי מקלדת. עם זאת, התקנות דורשות מקמ"ש עצמאי, ובלתי תלוי בציוד נוסף, שישמש לבטיחות כלי השייט.

רכוז מושגים וגדלים ביסודות החשמל

סימן היחידה

יחידת המדידה

הגדרה/פרוש

סימון מקובל

שם הגודל

Coul.

קולון

חלקיקי חומר המכונים אלקטרונים שמסוגלים להצטבר ולנוע בתוך החומר בהשפעת כוחות חשמליים.

Q

מטען חשמלי

Volt/meter

וולט

מטר

המרחב שבו מורגשת פעולת כוחות על
מטעניםחשמליים, מתואר בעזרת קוי
כוח המכונים "שטף-חשמלי".

E

שדה חשמלי

m

דיפול מגנטי

החלק הקטן ביותר של חומר השומר >בתוכו את התכונה המגנטית של הפעלת כוח על מתכות מסויימות

M

יחידת מסה מגנטית

Tesla

אמפר-כריכות

       מטר

המרחב שבו מורגשת פעולת כוחות >על מתכות מתמגנטות . מתואר על ידי כוח המכונים "שטף-מגנטי" Φ

H

שדה מגנטי

Volt 

וולט

היכולת לבצע עבודה עקב עודף או במטענים חשמליים בנקודה
מסויימת a  ביחס לנקודה אחרת של השדה

Ua

פוטנציאל חשמלי

Volt

וולט

הפרש פוטנציאלים בין שתי נקודות בשדה או במעגל חשמלי

Uab

מתח חשמלי

A

אמפר

תנועה של מטענים חשמליים בתוך מוליך. אין זרם ללא מתח, אך יכול להתקיים מתח ללא זרם !!!

I

זרם חשמלי

Ω

אוהם

המידה שחומר מתנגד למעבר זרם חשמלי. נגד R הוא רכיב אשר התנגדותו תוכננה מראש לשמוש מסויים.

R

התנגדות

F

פאראד

היחס שבין כמות המטען Q שיכולה להצטבר ;בין שני מוליכים מבודדים בינהם, לבין המתח  U שבינהם. קבל C הוא רכיב אשר קבולו המירבי תוכנן מראש לשמושים כל שהם.

C

קבול

Henry

הנרי

היחס  בין עוצמת השטף המגנטי   (צפיפות הקווים)

לבין עוצמת הזרם I , שזורם במוליך ויוצר את

השדה המגנטי Φ.

L

השראות

A

אמפר

זרם שאינו משנה את כוונו ועוצמתו ביחס לזמן, תוצאה של מתח ישר.

D.C.

זרם ישר

A

i = Imax sin(ωt + φ)

זרם שמשנה את עוצמתו וכוונו ביחס לזמן בדרך כלל במחזוריות מתוכננת, שמכונה תדירות הזרם, והוא תוצאה של מתח חילופין.

A. C.

זרם חילופין

Ω

אוהם הגבי

התנגדות/תגובה למעבר זרם חילופין כתוצאה מקיום קבול חשמלי במסלול הזרם.

Xc

הגיב קבולי

Ω

אוהם הגבי

התנגדות/תגובה למעבר זרם חילופין כתוצאה מקיום השראות במסלולו.

Xl

הגיב השראתי

Ω

אוהם הגבי

התנגדות/תגובה למעבר זרם חילופין כתוצאה מקיום התנגדות והגבים במסלולו.

Z

עכבת Impedance Z= R + jX

Ah

אמפר-שעות

משך הזמן שתא  או סוללה של תאים יכולים לספק זרם נקוב במתח קבוע = מכפלת הזרם בזמן

Q

קבול של תא חשמלי

Joul

Kwh

ג'אול או

קילו-ווט/שעה

כמות המטענים שמצטברים או מוסעים במסלול כאשר מתח מסויים מזרים זרם דרכו, ובכך מתבצעת עבודה. צריכת אנרגיה לתשלום נמדדת ב-

W

עבודה חשמלית

Watt

ווט

עבודה חשמלית המתבצעת ביחידת זמן כאשר העומס הוא התנגדות R.

P

הספק יעיל

VAR

ואר

עבודה חשמלית ביחידת זמן כאשר העומס הואXc או Xl

Q

הספק עיוור

VA

וולט-אמפר

עבודה חשמלית ביחידת זמן כאשר העומס הוא עכבת Z.

S

הספק מדומה

C/S

Hertz

מחזורים לשניה או הרץ

מספר הפעמים ביחידת זמן (שניה בדרך כלל) שתופעה מחזורית מגיע לאותו מצב התחלתי.

f

תדירות

Hertz

Δƒ

תחום תדרים בעל גבול עליון ותחתון, שנוצר או דרוש להעברת אנרגיה או מידע בזרם חילופין.

BAND

פס תדרים/רוחב סרט

סדרי גודל אופיניים לצרכנים השונים בספינה
היצרנים של ציוד צורך זרם נוקבים את צריכת הזרם ב- Ampers ואת הספקו ב- Watts לפעמים נתן רק אחד מהם . חשוב לוודא שמסומן מתח ההפעלה ב- Volts . מנתונים אלה נתן לחשב בקרוב את קבול המצברים הדרוש ביחידות של Amper x Hours = Ah , לצורך צפי של מספר השעות שנתן לנצל את המצברים, והזמן הדרוש לטעינתם. נתן למצא מערכות מתוחכמות הדוגמות את הצריכה בספינה, מתריעות ומטעינות אוטומטית את מספר השעות ורמת הזרם למלוי המצברים. נזקקים לחשוב זה, כאשר נאלצים להחליף מצברים במקום שלא מוצאים כאלה הזהים בקבולם או במתח לאלה הקיימים בספינה – וביחוד אם הם נדרשים למתקנים הדרושים בזמן מצוקה ו/או בכושר השייט.

המתקן הזרם Amp.
מתנע מאות אמפרים
כננת עוגן 100 – 300
מכשיר קשר HF בשדור 100 – 300
הגה אוטומטי 5 – 30
משאבת מים 5 – 10
זרקור 10
מקרר עד 10
מכ"מ כ-10
מכשיר קשר VHF בשדור כ-8 בקליטה כ-2
מאורר 2 – 6
מנורות נווט ותאורה למיניה בין 0.5 ל-5 כל נורה
לחשוב הצריכה היומית:-
1. הכפל את הזרם הנקוב על כל מתקן במספר שעות ההפעלה = Amp.Hour
2. אם נקוב הספק ב-WATTS חלק במתח המצבר לקבלת הזרם והכפל במספר שעות ההפעלה, שוב תקבלAmp. Hour של אותו מתקן.
3. סכם את כל ערכי האמפר-שעות שקבלת עבור יממה בים ותקבל את קבול המצברים הדרוש לך.
4. הוסף בין 30% ל-50% למספר שקבלת משום שלא כל הנקוב זמין לצריכה, זה תלוי באחזקה, בגיל המצברים ובפריקה הפנימית שלהם.

בתמונה מחולל (גנרטור) נגרר המספק 8 אמפר במהירות של 6 קשרים, ומאפשר הטענת מצברים

מהם הטוחים והנתיבים של הקרינה מהאנטנה?

כל הנאמר בנושא זה איננו מוחלט או נכון תמיד, משום שהתפשטות גלי -הרדיו תלויה במספר רב של גורמים משתנים, ואילוצים של נתוני התחנה. היות וטוח הקשר האמין הוא מענינו המיידי של המפעיל, תובא כאן רשימת -תמצית של הגורמים העקריים.

-תמצית של הגורמים העקריים.

1. המסלול ה"מועדף" של גל הרדיו לפי התחום בו נמצא התדר שבשמוש
אם התדר נמצא בתחומים- VLF, LF, MF ,לפי הטבלה שבעמוד 79,התפשטות הגלים תהיה קרוב לקרקע, ו"תלווה" את מעטפת כדור הארץ, לכן לגלים אלה קוראים "גלי קרקע" . העצמה של גלים אלה מונחתת לאורך מסלולם בגלל הקרבה לקרקע, ולכן השמוש בתחומים אלה דורש משדרים בהספקים גבוהים. הטוח בתחומים אלה הוא בין מאות לכמה אלפי ק"מ. הטוחים לקשר אמין הם כמה מאות ק"מ אך לא בכל שעות היממה. לדוגמה המקלט המיוחד לקליטת מידע בטיחותי ימי המכונה NAVTEX קולט את התדר KHZ518 הנמצא בתחום ה-MF.

אם התדר שבשמוש נמצא בתחום ה- HF , מסלולי ההתפשטות המנוצלים יהיו אלה הפוגעים בשכבות הרקיע המכונות יונוספרה וחוזרים מהן אל המקלט על הקרקע לאחר דלוג אחד או יותר (ראה תרשים); לכן גלים אלה נקראים "גלי-רקיע". גם גלים אלה מונחתים לאורך מסלולם, ומדלגים על אזורים מסוימים. השמוש בתחום זה דורש ידע נרחב בתחום, ונסיון בהפעלה בין נקודה לנקודה. הטוחים שנתן להשיג הם כמעט בין כל שתי נקודות על כדור הארץ, אך הקשר האמין מוגבל לשעות בודדות ביממה ותלוי בהרבה גורמים משתנים. החלק התחתון של תחום זה מתנהג כמו "גלי קרקע" והחלק העליון של תחום זה מתנהג כמו התחום הבא אחריו.לדוגמה המקלט המשמש לקליטת מפות מזג אויר WEATHER FAX RECEIVER קולט את התחנות בתחום זה והמפעיל נדרש לבחור בכל חלק של היממה בתדר שונה.

אם התדרים שבשמוש נמצאים בתחום המכונה VHF , UHF או מעל זה, המסלול של גלי הרדיו יהיה בקוים ישרים עם אפשרות של החזרה מכל גוף במרחב שמסביב לאנטנה.לכן גלים אלה מכונים "גלים ישירים" או "גלים מרחביים". הטוחים שנתנים להשגה בין כלי שייט ותחנות חוף או כלי שייט אחרים הוא בין כמה עשרות לכמה מאות ק"מ. אך לקשר אמין הטוח המקובל הוא כמה עשרות ק"מ. בתחומים אלה התרומה להגדלת הטוח היא יותר בגובה או ב"קשר עין" שבין אנטנת הקליטה לאנטנת השדור. עצמת המשדר אינה משמעותית כמו בתחומים הקודמים. גלים אלה סובלים ממסוך על ידי גופים שיתקלו בהם, הם ישברו לכוונים שונים , אך יגיעו לטוחים גדולים מאד בחלל. נושא הלמוד של חוברת זו מתיחס בעקר לשמוש במכשיר קשר המשתמש בתחום זה ולכן הוא מכונה מכשיר VHF . לדוגמה התדר MHZ 156.800 המכונה ערוץ 16 משמש כערוץ קריאה, בטיחות ומצוקה בתחום זה.

2 . האנטנה, קו-התמסורת והתאום למקמ"ש.
בעוד שבבחירת תחום התדרים – סעיף 1 לעיל – אין למפעיל יכולת השפעה, הרי כאן ביכולתו להשפיע הן בבחירת הציוד והן באחזקה טובה. מקובל לאמר שהמכשיר החדיש ביותר אינו יכול להיות טוב יותר מהאנטנה שלו. נתן לבחור בין עשרות סוגים של אנטנות, אשר בצרוף עם מקומן יכול לשפר ולהגדיל את טוח הקשר. עם זאת, בכלי שייט, לצורך בטיחות, חייבים להשתמש באנטנות שאינן מתכונות לכוון היעד,אלא משדרות לכל הכוונים בעצמה אחידה. זאת, הן משום שכלי השייט משנה את כוונו, והן בגלל טלטולו בגלי הים. גם אנטנות כאלה – "כלל-כווניות" – נפוצות במספר רב של דגמים שיכולים להיות עדיפים אחד על השני. שפור נוסף יתקבל על ידי מקום האנטנה רחוק מכל גוף מתכתי או מכשור חשמלי ואלקטרוני. חשובה גם בחירת קו תמסורת באיכות הטובה ביותר ועצובו במסלול קצר וללא כפופים בזויות חדות; עוד חשובים בקורת בתחילה ובסיום של כל קטע של השייט, והגנה מחשיפה לסביבה הימית על ידי נקיון וצפוי בחומרים מתאימים. כל התקנה או החלפה של כבלים ומחברים, צריכה להתאים לדרישות היצרן והתקן המחייב. קיימים רכיבים רבים שדומים בצורתם החיצונית אך שונים בתכונותיהם החשמליות, בחירה לא נכונה תגרום להנחתת עצמת השדור.

3. עצמת המשדר/הספק השדור התקנות אוסרות שהמקמ"ש לתחום ה- VHF בכלי שייט יעלה על W25 (25 ווט), כמוכן חייבת להיות אפשרות להנחית את העצמה לרמה של W1. בעוד שבמכשירים המיועדים ל- HF ו- MF ההספק המירבי המותר הוא מעל ל-W1000 , ונתן להנחית את ההספק במספר דרגות; במכשירי ה- VHF מקובלות רק שתי דרגות המירב או .1wביחס לכל המכשירים התקנות גורסות, שהמפעיל ישתמש בהספק הקטן ביותר שיבטיח קשר אמין. במכשירים הנשאים ביד ההספק המירבי הוא בסביבת W5 . מירב ההספק נצרך בשדור, ולכן לבד מקשר מצוקה, כשמשתמשים במצברים, רצוי להקטין הספק ולצמצם את זמן השדור רק לחיוני ביותר. הספק השדור תלוי בכל המתואר ב -1 2 ו- 3. ובדרך כלל קטן מהעצמה הנקובה של המשדר.

מסלולי ההתפשטות האופינים לפסי התדרים השמושיים

SHF = SUPER HIGH FREQUENCY 3 – 30 GHZ
UHF = ULTRA HIGH FREQUENCY 300 – 3000 MHZ
VHF = VERY HIGH FREQUENCY 30 – 300 MHZ
HF = HIGH FREQUENCY 3 – 30 MHZ
MF = MEDIUM FREQUENCY 300 – 3000 KHZ

טווחי הקשר של התג"מ הימי
ההערכה מתייחסת למכשירים המשתמשים בהספק תקני של W25 ואנטנה אנכית כלל-כיוונית. תחנות חוף יכולות להשמע בטווחים גדולים מאלו שישמעו אצלן כלי השייט. בהתחשב בהגבלות החוקיות על ההספקים, הגורמים המשפיעים יהיו הגובה והאיכות ההנדסית של האנטנות. כאשר יש חשיבות לקיום קשר בתנאים גבוליים נתן לנסות ולקיים את הקשר על ידי הפסקת פעולת המשקט (SQUELCH ), כלאמר לשמוע מתוך הרחש. בכל מקרה רצוי לכונן את רמת ההשקטה מעט מעל גבול הרחש.


מכלי שייט קטנים או בשמוש במכשירים הנשאים ביד הטווחים קטנים ל-5 עד 10 מילים ימיים.4.תופעות אקלימיות, סביבתיות ותקופתיות.
פרוט של אופי התופעות והשפעתן הישירה על איכות הקשר ארוך ומורכב, ולכן חורג מתחום הדיון כאן. עם זאת חשוב שהמפעיל של ציוד קשר יהייה מודע לכך שתופעות שונות באקלים שבין שתי תחנות, ההרכב הכימי של השטח מעליו חולפים הגלים, ההרכב והמידות של כל מבנה או צורה או מצבור של גופים, וכן שעת היממה ,עונת השנה ומחזוריות רב שנתית; כל אלה עלולים להשפיע על איכות וטוח הקשר. ההשפעות יכולות להיות קצוניות בכל כוון, הן גדול לא צפוי בטוח והן הקטנה מתחת למקובל. בקשר שבין כלי שייט לבין תחנות אחרות של השרות הימי בתחום ה-VHF אין לצפות לקשר אמין מעל לטוח שבו יש "קשר עין " בין האנטנות של התחנות.

מהם התנאים להקמת קשר בין התחנות של השרות הימי?
1. התחנות צריכות לקלוט ולשדר על תדרים מתואמים ובאותו סוג קרינה – פעולה זו מתבצעת ב-VHF הימי אוטומטית עם בחירת הערוץ.
2. התחנות צריכות להמצא בטוח של קשר אמין כפי שתואר בפרקים הקודמים.
3. חייב להיות תאום זמנים מדויק במקרים בהם רוצים לקלוט מהדורות מידע -לכל, או לצורך קשר מסוים. זוהי אחת הסבות שכל תחנות השרות הימי חייבות להחזיק שעון לפי מה שמכונה "זמן בין לאומי מתואם" UTC מה שהיה בעבר GMT . כן נדרשים המפעילים לבדוק את דיוק השעון עם תחנות הנותנות אותות של זמן תקני . במכשירים שנועדו להשתלב במערכת ההצלה העולמית המכונה GMDSS ישנה אפשרות לקרא לתחנות ללא לוח זמנים ולשלוח הודעות מוכנות מראש בשיטת אפנון מיוחדת ללא דבור אלא בכתוב בתצוגה מיוחדת.
4. המפעילים חייבים לבחור את ערוצי הקשר שמוקצבים בחוק לסוג השרות המתאים ולפי סדר העדפויות של השרות הימי, אלה יפורטו בהמשך. בחירה שרירותית של ערוצים לא רק עלולה להפריע אלא לא תאפשר קשר – פרוט בהמשך.
5. המפעילים חייבים להכיר ולהשתמש רק בנוהל הדבור התקני של השרות הימי, וראוי שלפני הקמת הקשר יהיו למפעיל כל הנתונים הדרושים כתובים בברור החל מאתר כלי השייט, ערוצים להמשך הקשר או חלופיים, נוסח כתוב של ההודעה, ואפשרות לרשום בקלות כל פרט שנקלט. רצוי גם להשתמש במלון מקצועי למושגים בספנות.

מהם תפקידי מפעיל מורשה ומהיא כפיפותו לגופים, תקנות ונוהלים?

1. המפעיל יהייה בעל רשיון תקף ויציית לכל הוראות והגבלות הרשיון.

2. המפעיל ידאג לכך שבכלי השייט יהיה כל המכשור הנדרש ב"כושר השייט" לפי מפרט הבטיחות, וציוד זה יהיה "סוג מאושר" מבחינה טכנית.

3. המפעיל ידאג להתקנה ואחזקה של הציוד לפי הוראות היצרנים , יקיים בקורת ובדיקות תקופתיות לפי דרישות החוק, וימלא את כל הרשומים המתחייבים מכך.

4. במקרה שהמפעיל אינו מפקד כלי השייט הוא כפוף ישירות למרותו של המפקד בפועל בכל מה שנוגע להפעלת ציוד הקשר.

5. המפעיל יכין רכוז של כל הנתונים הדרושים להקמת כל סוג של קשר רדיו הדרוש עבור כל קטע של ההפלגה. באופן כללי, הכוונה שהמפעיל ידע לכל מקרה אילו תחנות נמצאות בטוח הקשר, מהם הערוצים והזמנים בהם הן פעילות ואילו שרותים הן נותנות. את רוב הנתונים נתן לקבל מפרסומי הארגון הבין לאומי לתקשורת I.T.U., ארגון הספנות הבין-לאומיI.M.O , משרד התחבורה ומשרד התקשורת הישראליים.

6. המפעיל יקיים את כל שעות ההאזנה וישדר את כל ההודעות והפרטים הנדרשים הן על ידי החוקים הבין-לאומיים והן על ידי גופים ומנהלות של מעברי מים ואזורי מים לאומיים. ביחס לזה :
א) בקשר מצוקה התחנה שבמצוקה מפקחת על הקשר או התחנה שפועלת במקום התחנה שבמצוקה; בקשר שבין כלי שייט לתחנת חוף תחנת החוף מפקחת על הקשר; בקשר שבין שני כלי שיט התחנה הנקראת מפקחת על הקשר.
ב) המפעיל יקפיד לקיים את כל התקשורות לפי סדר הקדמויות (עדיפויות) של השרות הימי
 (ינתן בהמשך).

7. לבד ממקרים מיוחדים, שלפי סדר העדיפויות, שגרת הפעילות בקשר הרדיו,תהיה כלהלן: א) האזנה רצופה ככל שאפשר על ערוצי הבטיחות הבין- לאומיים 16 ו- 13.
ב) לפחות פעם ביום שדור "פרטי מסע" לתחנת החוף הקרובה. הודעה זו מקודמת באותיות-TR TRANSIT REPORT) ) ומכילה פרטים על האתר והיעד או שנויים ביעד בלב ים, והודעה על יציאה מנמל או כניסה אליו.
ג) קליטה של מהדורות מידע בטיחותי ימיM.S.I , כלומר אזהרות נווט NX. ותחזיות מזג אויר WX..
ד) לפחות בפעם ביום האזנה לרשימות תעבורה T/L (TRAFFIC LIST ) של תחנות חוף של קטע ההפלגה. רשימות אלה מכילות את שמות כל כלי השייט, שעבורן לתחנה יש הודעות כל שהן,הרשימות משודרות בזמנים קבועים על ערוצי העבודה של תחנות אלה.
ה) לפחות פעם ביום בדיקת דיוק השעונים המשמשים לנהול הספינה בהשוואה עם תחנות רדיו הנותנות אותות זמן תקני T/S(STANDARD TIME SIGNAL ).

אילו מכשירים מותקנים או נשאים בכלי השייט השונים, מה תפקידם ואיך הם מכונים ?
בזמן כתיבת חוברת זו התקנות מבדילות בין שני סוגים של כלי שייט:
א) כלי שייט בתפוסה של מעל 300 Ton Gross וספינות נוסעים (מעל ל- 12 נוסעים), ואלה חייבות לשאת ציוד תקני להשתלבות במערכת ההצלה העולמית המכונה GMDSS , כשאלה ראשי תבות של:- GLOBAL MARITIME DISTRESS AND SAFETY SYSTEM , הפעלת ציוד זה דורשת הכשרה מיוחדת ורשיון מיוחד. עם זאת, יוצגו כאן אותם מרכיבים של המערכת אשר מותקנים בכלי שייט שמוגדרים כ"ספינה" ברשיון המשיט הנתן על ידי משרד התחבורה הישראלי.
ב) ספינות וכלי שייט קטנים החייבים רק במקמ"ש לערוצי ה- VHF הימי, ותוספת מספר יחידות של ה-GMDSS תחת הכנוי " זיקה ל-GMDSS ".

רשימה של שמושים וכנויים כללים:-

מקלט – RECEIVER מכשיר המיועד לברור ולקלוט תדר מתוך תחום נבחר , לסננן ולפענח את המידע הצפון בתדר שנבחר, עבור כל תחום תדרים הוא מתחבר לאנטנה מיוחדת לתחום הנבחר ו/או מבוצעת פעולת תאום אוטומטית או ידנית. מקלט יכול לשמש לבד או כחלק ממקמ"ש או מתקנים אחרים. לדוגמה המכשירים הנפוצים כ- GPS, NAVTEX, WATCH RECEIVER , הם מקלטים.

משדר – TRANSMITTER מכשיר המיועד ליצר תדר בתוך תחום מסויים, להרכיב עליו מידע ולהקרינו בעצמה הרצויה דרך אנטנה מתואמת עבורו. המשדר יכול לפעול כמכשיר נפרד או כחלק של מכשור מורכב יותר.

משואה – BEACON זהוא כנוי כללי לסוגים רבים של משדרים המשדרים ללא התערבות מפעיל, המשואות מקבלות כנויים שונים לפי תפקידן ותחום התדרים בו הן פועלות. השם הכללי למשואות שמצינות אתר בעת מצוקה הוא:- EPIRB שפרושו Emergency Position- Indicating Radio- Beacon . הנפוצות הן VHF- EPIRB , SARSAT , ו-INMARSAT-E. אלה ידונו בפרק על GMDSS . במכ"מ הימי מכונות: RACON ו-RAMARK. פרטים על אלה נתן למצא בפרסומים מיוחדים להם.

מקמ"ש – TRANSCEIVER זהו שלוב של מקלט ומשדר באותה אריזה כך שאותה אנטנה פועלת הן לשדור והן לקליטה, וכן בקרת התדר מבוצעת בו זמנית למקלט ולמשדר על ידי בחירת מספר ערוץ הבורר את שניהם.

משיב – TRANSPONDER זהו שלוב של מקלט (כמו מקלט משמרת) עם משואה, כשהמטרה היא שהמשואה תתעורר לשדור רק כשהמקלט פוקד עליה לפי אותות שקלט. המשיבים למיניהם שמושיים בתקשורת לוינים ולצרכי נווט מכ"מ. כלי שייט החייבים להשתלב ב- GMDSS חייבים כולם לשאת משיב המכונה SART Search And Rescue Radar Transponder . משיב זה ארוז באריזה קטנה צפה ומטלטלת, ובזמן חפוש להצלה של כלי שייט, המשיב מופעל על ידי מכשירי המכ"מ של כלי השייט שמחפשים והם מזהים את הכוון והטוח למקומו.

מקודד/מפענח + מצג/אתרעה ל"קריאת ברירה ספרתית" ומעבד הודעות כתובות. DSC CONTROLLER או בקצורDigital Selective Call = DSC, Modem/ Alert/Display זהוא מכלול שמשולב בכל המקמ"שים שמיועדים להשתלב במערכת ה- GMDSS , והוא משמש לקריאה וזהוי של תחנות בשרות הימי, על ידי מספר זהוי יחודי לכל תחנה או קבוצת תחנות. עוד, היחידה משמשת לשליחה וקבלה של מבחר הודעות מוכנות מראש דרך מצג להודעות כתובות. מכלול זה בא במטרה להאיץ את תקשורת המצוקה ולבטל תלות ביכולת הלשונית של המפעילים. בצורה כללית מכנים יחידות אלה "מעבד הודעות" MESSAGE PROCESSOR.

. Telex/FEC/ARQ TERMINALמסוף תקשורת ספרתית/מודפסת
זהו מחשב עם כל הציוד ההקפי הדרוש לחבורו למקמ"ש, לצורך הפעלת סוגי האפנונים הנ"ל השמושיים בשרות הימי בתקשורת כתובה ומודפסת. אפנונים אלה נלמדים בהכשרה לתעודות “מפעיל כללי” .GMDSSבמערכת ההצלה העולמית

יחידת בקרה וממשק – INTERFACE/CONTROL UNIT .
בתחנות אשר יש בהן יותר ממקמ”ש אחד, יחידה זו מאפשרת חבור כל הציוד ההקפי למקמ"ש הנבחר לפי תחום התדרים הנדרש לקיום קשר.

תמצית המאפיינים של מצבי- מצוקה, דחיפות ובטיחות .
מצוקה – DISTRESS:
מצב שיש בו סכנה מיידית לאדם, לכלי שייט או טייס, ונדרשת עזרה מיידית.
הקידומת MAYDAY נאמרת בכל תקשורת המצוקה, ומשמעותה:-
א) שיש מצוקה ונדרשת עזרה מיידית.
ב) שהפניה היא לכל מי ששומע, גם אם אינו יכול לעזור, ועליו להשאר בהאזנה ולא להפריע על ידי שדורים אחרים. ג) צריך לעזור בכל דרך אפשרית לחלוץ כל מי שנמצא במצוקה.
משפט המפתח – REQUIRE IMMEDIATE ASSISTANCE MAN OVER BOARD……KEEP SHARP LOOKOUT…..ASSIST IN SEARCH…. .

דחיפות – URGENCY:
מצב שבו דרושה עזרה דחופה לאדם ו/או כלי שייט אך אין הצדקה להכריז על מצב מצוקה. לדוגמה המקרים של בקשת עזרה רפואית, יעוץ רפואי, בקשת גרירה עקב חוסר יכולת לתמרן, בקשת תגבור באמצעי שאיבה או כבוי, חלוץ על יד מסוק ועוד מקרים דומים. אדם בים נחשב למצוקה עד 1999 נחשב כמקרה דחיפות.
הקדומת PANPAN משמשת להודעות הדחיפות , אך כאן, חייבים לציין אם פונים לכל התחנות – ALL STATIONS או לתחנה מסויימת שממנה נתן לקבל את העזרה המיוחדת. PANPAN משודר רק בקריאה ולא כמו MAYDAY לפני כל הקטעים של התקשורת.
משפטי המפתח יהיו בהתאם למקרה :-

REQUIRE URGENT MEDICAL ASSISTANCE.
REQUIRE URGENT MEDICAL ADVICE.
REQUIRE URGENT TOWAGE.
REQUIRE URGENT PUMPING/FIRE EXTINGUISHING AIDS.

בטיחות – SAFETY :
אלה הם מגוון גדול של מצבים וארועים נצפים או צפויים, והודעות נלוות. ההודעת יכולות להיות יזומות על ידי מי שמוסמך להחליט על סכנה לבטיחות השייט. כן ישנן מהדורות של הודעות הקשורות לבטיחות השייט, שמשודרות באמצעי תקשורת שונים , ומטרתן להזהיר את מפקדי כלי השייט מגורמים מסוכנים לשייט. באפן כללי המידע מכונה MARINE SAFETY INFORMATION (MSI ). המידע מסווג לנושאים שונים שמוכתרים בכותרת המתאימה לפני כל שדור. לדוגמה הודעות על סערות ותחזיות מזג אויר למינהן, תופעות טבע מסוכנות, מכשולים ימיים, שנויים באורות ומצוף, תרגילי ירי ושטחים סגורים, תמרון ופעילות של כלי שייט מיוחדים, משטים של ציי מלחמה או רגאטות ספורט ימי ועוד. הקדומת היא SECURITE וגם כאן חייבים לבחור בין פניה לכל התחנות או לתחנה מסויימת . כן, גם כאן הקדומת משודרת רק בקריאה.
משפטי המפתח:

KEEP SHARP LOOKOUT AND REPORT.
KEEP SHARP LOOKOUT AND GIVE WIDE BERTH.
KEEP CLEAR OF AREA.
CONSIDERED DANGEROUS TO NAVIGATION.

חלוקת פס התדרים של ה-VHF הימי לערוצים ושמושים (ראה טבלה ).

כללי:– ראשית , כל המובא בזה הוא חלק מתקנות בין-לאומיות , שעשויות להשתנות הן על ידי הסכמים בין לאומיים והן על ידי רשויות כל מדינה . המפעיל חייב לציית לתקנות בכך שלא יעשה שמוש אחרבכל מה שנוגע לעוצמה, לסוג הקרינה סוג השרות ונוהל הדבור וההפעלה. הפס המוקצב לשרות הימי בתחום זה הוא בין MHZ156 ל- MHZ 174 , הפס שבין MHZ156 ל-MHZ 162 חולק ל- 57 ערוצי קשר בשתי קבוצות. קבוצה אחת מ- ערוץ 1 עד ערוץ 28 , וקבוצהשניה מ- ערוץ 60 עד ערוץ 88. ערוצי הקבוצה השניה אינם המשך של הראשונה אלא שלובים במקביל לה (מסיבות בהיסטוריה של הטכנולוגיה).

חלק מהערוצים מהוים כנוי לאותו תדר שדור בשתי התחנות שבקשר, ואלה מכונים ערוצים לקשר חד-מגמי SIMPLEX , והמשמעות היא שכל תחנה גם קולטת את אותו תדר, וזה מכתיב תנאי שכאשר תחנה אחת משדרת (ובכך חוסמת את המקלט במקמ"ש שלה) השניה קולטת ואינה משדרת , ועליה לחכות למילת הנוהל OVER (עבור!) כדי לענות. כל הערוצים המיועדים לקשר בין כלי שייט הם מסוג זה (מלבד מקרים מיוחדים של תחנות לפקוח כל שהוא ).

חלק מהערוצים מהוים כנויים לצמדים של תדרים שונים, האחד לתחנת בחוף, והאחד לתחנתכלי-השייט. ערוצים אלה מכונים ערוצים לקשר דו-מגמי DUPLEX . עם בחירת אותו מספר ערוץ, הן בתחנה בחוף והן בתחנת כלי השיט, מכוון כל משדר לתדר השדור המופיע בטבלה, ובה בעת מתכוון כל מקלט לתדר הנגדי שמופיע בטבלה. הרחוק של תדר השדור במקמ"ש מתדר הקליטהבו, מאפשר לקלוט ולשדר בו זמנית כמו בשיחת טלפון קוי. כאן צריך לזכור: א) שני כלי שייט שמכוונים לערוץ DUPLEX לא יוכלו להתקשר בינהם. ב) מכשיר שיוצר עבור כלי שייט אינו יכול (ללא שנויים) לשמש כתחנת חוף. ג) כאשר מחובריםלמצבר הפעולה של שדור צורכת את מירב הזרם , ובמצב DUPLEX המשדר פועל ברציפות. כדי למנוע צריכה מיותרת של זרם והפרעות רצופות בין תחנות סמוכות, המקמ"שים עבור כלי שייט מיוצרים כך שהמפעיל צריך להפעיל את לחצן השדור המכונה PTT שפרושו Push To Talk אך אינו חייב להמתין ל- OVER . שיטת הפעלה כזו מכונה SEMI-DUPLEX אך כנוי זה אינו בשמוש , ובשני המקרים משתמשים בכנוי DUPLEX בטבלאות מופיע גם הכנוי :- TWO FREQUENCY CHANNE

הקצאת הערוצים לשרותים והערות נוהל

בכותרת הטבלה:- CHANNEL DESIGNATORS מתחתיו טור של מספרי הערוצים. NOTES מתחתיו אותיות המצינות הערות מיוחדת, לשמוש בערוץ שממולן, בספח מיוחד, שלא מובא כאן. TRANSMITTING FREQUENCIES מתחתיו טור של תדרי השדור של כל ערוץ בכלי השייט SHIP STATION ואותו ערוץ בתחנת החוף COAST STATION . ביתר הטורים הכותרת היא סוג השרות והמספרים מראים את סדר העדיפות בהכנסה לשמוש , כאשר ערוץ מסוים יכול להיות בעדיפות אחת בשרות אחד, ובעדיפות שונה עבור שרות אחר. המפעיל נדרש לזכור בעל פה את כל הערוצים שהם בעדיפות ראשונה עבור כל אחד מהשרותים.

1. ערוץ מצוקה, בטיחות וקריאה – 16 – מותר גם לשדר עליו הודעות קצרות מדקה.

Distress, Safety and Calling – CH. 16

2. פסי משמר לערוץ 16 – 75 ו- 76 למניעת הפרעות בגלל סמיכות התדרים. Guard- Band ועוד הם מותרים לשמוש לצרכי ניווט בהספק מונחת ל- W1 .

3. ערוצים לתקשורת בין כלי- שייט – Intership ערוץ 06 בעדיפות ראשונה משמש גם ל- SAR

(חפוש והצלה) . ערוץ 13 משמש גם לתקשורת לבטיחות השייט MSI , מכונה גם ערוץ לקשר מגשר לגשר Bridge to Bridge Communication. על פי ההגדרה- תקשורת מהעמדה הרגילה שממנה משיטים את כלי השייט.

4. ערוצים לשרות מנהלות הנמלים – Port Operation ערוץ 12 בעדיפות ראשונה ב-SIMPLEX וערוץ 20 – בעדיפות ראשונה ב- DUPLEX .5. ערוצים לפקוח על תנועת כלי שייט – Ships Movement ערוץ 11 בעדיפות ראשונה ב-SIMPLEX וערוץ 79 בעדיפות ראשונה ב- DUPLEX.

6. ערוצים לתעבורת הצבור – Public Correspondence ערוץ 26 בעדיפות ראשונה, כל הערוצים הם ל-DUPLEX.

7. ערוצים לקשר פנים בכלי השייט או עם סירת-בת לשרות ספינת-האם – ערוצים 15 ו- 17. שרות זה מכונה On Board Communication בשרות זה יש להגביל את הספק השדור ל- W1. הנוהל הוא שתחנת האם מזדהה בשמה בתוספת המלה CONTROL (לדוגמה GALIT CONTROL ) והמקמ"שים הנישאים מזדהים בשם ספינת האם בתוספת אות מהאלף-בית הפונטי (GALIT ALPHA ).

8. ערוץ- קריאה למצוקה ובטיחות בשיטת " קריאת ברירה ספרתית"- DSC ערוץ 70. ערוץ זה אינו מיועד לקשר דבור, אלא לקליטת קריאות ואתרעות כתובות DSC CONTROLLER.

9. ערוצים A88 ו- B88 לצורך זהוי אוטומטי ופקוח על כלי שייט על ידי קליטת נתונים, מנקודות נבחרות בכלי השייט, והשגחה על מצב תקין או התפתחות סכנה כל שהיא . מעין קצין משמרת דרך ה-VHF . ראה עמודים 145ו-163. טבלת הקצאת תדרי התג"מ הימי לערוצים, שרותים וקדימויות.


לאחרונה נוספו שני ערוצי תג"מ להשגחה/פקוח על כלי שייט בעזרת זהוי אוטומטי AIS: –
AIS 1 (87B) 161.975 (ship) 161.975 (coast) For Automatic Identification Surveillance
AIS 2 (88B) 162.025(ship) 162.025(coast) For Automatic Identification Surveillance

בנוסף לזה ערוצי המשמר 75 ו 76 יותרו לשימוש, בהספק נמוך לצרכי ניווט והשגחה .

זהוי תחנות של השרות הימי
כללי:– כל תחנת רדיו המפעילה משדר על תדר שהוקצה לה חייבת, על פי החוק הבין-לאומי, להזדהות באפן מסוים ובזמנים שנקבעו בחוק. לתחנות השרות הימי יש, בדרך כלל ,יותר מזהוי אחד והן יכולות לבחור באחד מהם, אך יש סוגים של תעבורה (החלפה או הזרמה של מידע), שמחייבים דוקא זהוי מסוים, או כמה זהויים בסדר קבוע ובמקום מסוים של תוכן ההודעה. ישנם זהויים מיוחדים לסוגי קרינה מיוחדים, וכאלה שהם מיוחדים ל- GMDSS ואלה ידונו בפרק הבא. נוהל ההזדהות הוא: פונים תחילה אל התחנה או קבוצת התחנות או כל התחנות, ואז נותנים את הזהוי העצמי. בקשר דבור ברדיו-טלפון הזהוי העצמי יבא אחרי בטוי הנוהל THIS IS , ובמקרה של קשיי הגוי הזהוי ינתן על ידי איות באלף-בית פונטי בין-לאומי על ידי בטוי הנוהל "אני מאיית" –I SPELL .
1. זהוי על ידי שם התחנה:
תחנות כלי שייט – תזדהנה על יד קדומת של סוג ההנעה או סוג העסוק ושמן הרשמי כפי שהוא מופיע ברשיון כלי השייט. לדוגמה :-

This is Motor Vessel Fabio (M/V Fabio)
This is Steam Ship Moledet (S/S Moledet)
This is Fishing Vessel Moti (F/V Moti)
This is Navy Vessel Mivtach
This is Tug Boat Edvah
This is Mevoot Yam Life Raft

במקרים שזה לעזר נוהגים להוסיף את לאום הדגל של כלי השייט לדוגמה :-

This is Italian Coast Guard vessel Garibaldi

תחנות חוף – תזדהנה,לרוב על ידי שם המקום בתוספת סוג השרות, קיימים מקרים שבמקום שם המקום מופיע שם לזכרו של משהו. דוגמאות:-

This is Haifa Radio
This is Ashdod Port Control
This is Ashkelon Pilot
This is Hertzelia Marina
This is Israeli Navy

2. זהוי על יד אות קשר בין-לאומי INTERNATIONAL CALL SIGN = C/S
"אות קשר בין-לאומי" הוא קבוצה של אותיות וספרות המאפשרת זהוי התחנה הן מבחינת סוג התחנה והן מ בחינת הלאום. את הלאום מאבחנים לפי שני הסימנים הראשונים בקבוצה ובעזרת רשימת הקצבת סדרות למדינות המופצת על ידי ה- ITU. ואת סוג התחנה מאבחנים לפי מספר הסימנים ומקומם בקבוצה.

המבנה של אותות קשר בין-לאומי
אות קשר בין לאומי לתחנות השרות הימי מכיל לפחות שלושה סימנים (יכול להיות שלוש אותיות אך לא שלוש ספרות). לצורך הדגמה נבחר באות S שמתחילה בצרוף SAA ומסתימת בצרוף SZZ. כל צרוף שמתחיל ב-S יכול לשמש קדומת ללאום מסויים. אם נבדוק ברשימת הסדרות המצורפת נמצא שהאות S חולקה לסדרות משנה למדינות כלהלן:-

SAA עד SMZ שבדיה
SSN עד STZ סודן
SNA עד SRZ פולניה
UA עד SUZ מצרים
SSA עד SSM מצרים
SVA עד SZZ יוון

אות הקשר של תחנת חוף יהיה מורכב משלושה סימנים ומותרת תוספת של עד שלוש ספרות. תוספת הספרות נתנת, בדרך כלל ,כאשר התחנה מפעילה כמה משדרים על תדרים שונים. העזר ברשימה שלעיל, וזהה את הלאום של תחנות החוף הבאות: SUH 53SVB 7SGA 526SQZ SSL SSS .
לישראל הקצבו הסדרות 4XA-4XZ ו- 4ZA-4ZZ לדוגמה חיפה רדיו 4XO, חיל הים 4XZ יפו-תל-אביב 4XT .

אותות קשר של כלי שייט
אות הקשר של כלי שייט העוסק במסעות בין-לאומיים וחייב במתקני אלחוט ומפעילים בהקף המלא , יהייה מורכב מארבע סימנים או ארבע סימנים וספרה (לא 0 או 1) לדוגמה :- 4XNG , GFND S7CX, 5BAB2, 9HMR, 9HMR2.

אות הקשר של כלי שייט שאינו חייב במתקן בהקף המלא או כזה שאינו עוסק תדיר במסעות בין-לאומיים , כמו אלפי כלי שייט לנופש וספורט, יהייה מורכב מסימני זהוי הלאום (2 או 3 מרכיבים לכל היותר) ועוד 4 ספרות (להוציא 0 ו- 1 כשהם באים אחרי אות). לדוגמה:- 4X2088, HP5476, A32121, SVX4469, C6A6565, .

אות הקשר של סירת הצלה עם מתקן רדיו יהיה מורכב מאות הקשר של ספינת האם בתוספת 2 ספרות להוציא 0 ו- 1 כשהם באים אחרי אות. לדוגמה :- 4XNG22, GFND33, 9HMR244,. תחנות סירות הצלה יכולות להזדהות על ידי השם של ספינת האם בתוספת שתי ספרות , לדוגמה M/V ARNON44 .

אות קשר של כלי טייס יהיו מורכבים מ – 5 מרכיבים כשהשנים הראשונים הם מרכיבי הלאום לפי רשימת הקצאת הסדרות לדוגמה 4XBTT . רפסודת הצלה של מטוס תזדהה באות הקשר של המטוס בתוספת ספרה שאינה 0 או 1. לדוגמה 2KMNRX. מטוסים יכולים להזדהות גם בשם חברת התעופה ומספר הטיסה: EL-AL 528 או ALITALIA 356.

שדות תעופה יזדהו כמו תחנות חוף על ידי 3 מרכיבים או 3 מרכיבים ו- 3 ספרות. ובדבור על ידי שם השדה בתוספת המילה AIRPORT . דוגמאות : 4XA523 או Ben Gurion AIRPORT .

חובב רדיו יזדהה על ידי אחד או שנים מרכיבי הלאום ומיד לאחריהם ספרה כל שהיא וסיומת של עד 3 אותיות. לדוגמה 4X1FC 4Z4SC 4U1ITU W2FC K1RH .

3. זהוי תחנות על ידי קוד של 9 ספרות: Maritime Mobile Service Identities = MMSI

לחץ לקישור לפרק DSC

. זהוי של משואות לציון אתר מצוקה EPIRB :
קיימים סוגים רבים של משואות אך באפן כללי נתן לסווג אותן לשתי קבוצות
א) כאלה המיועדות להשתלב ב- GMDSS , ואלה יזדהו על ידי ה- MSSI של ספינת האם במטרה להפעיל, בין היתר, אתרעה במתקן DSC . קיימות 3 אפשרויות האחת ל- 70.CH VHF השניה למערך לוינים המכונה INMARSAT- E והשלישית למערך לוינים המכונה SARSAT-COSPAS שהוא ראשי תבות ל-"חפוש והצלה על יד מעקב לוינים" SEARCH AND RESCUE SATELLITE AIDED TRACKNG .
ב) משואות המיועדות לשדור בקוד מורס ואלה תעלמנה מהשרות היות והחל מחודש מרס 1999 הפסיקו את חובת השמוש בקוד מורס בשרות הימי הנייד.

מה היה לנו עד עכשיו?

המדריך לחופשת הקיץ 2024: טיפים, יעדים ותכנון

עם התקרבותו של קיץ 2024, ההתרגשות מתכנון חופשת הקיץ האולטימטיבית מתחילה לבעבע בלבבותיהם של רבים. בעולם השופע בתרבויות מגוונות, נופים עוצרי נשימה והרפתקאות אינסופיות, המשימה לתכנן את החופשה המושלמת יכולה להיות גם מרגשת וגם מכריעה. מדריך זה נועד לפשט את התהליך הזה, ולהציע מפת דרכים מקיפה ליצירת מסע קיץ שהוא לא רק בלתי נשכח אלא גם חלק ובטוח. מבחירת היעד האידיאלי שמתאים לחלומות ולמסגרת התקציב, ועד הבטחת חוויה מעשירה מבחינה תרבותית על רקע של בטיחות ונוחות, כל ההיבטים מכוסים. ברוכים הבאים לצעד הראשון שלכם לקראת קיץ 2024 שמבטיח להיות מעניין.

מארז ליולדת
הייתה לידה? קונים מארז ליולדת!

יש אירועים שפשוט כיף להביא בהם מתנות. ככל שהאירוע מרגש יותר, כך המתנה מהנה יותר לנתינה, ומה יכול להיות מרגש יותר מלידה? תינוק חדש בא

לימודים
בגרות לאחר המלחמה: בחינת הקלות לתלמידי ישראל

ישראל התמודדה עם סכסוכים רבים במהלך השנים, שהובילה להשפעה משמעותית על אזרחיה, במיוחד על סטודנטים. המחיר הרגשי של חיים במדינה שסועת מלחמה יכול להשפיע על הביצועים האקדמיים ועל הרווחה.

אל תעצרו כאן

יש עוד מה לגלות

אבטחת מידע
פתרונות מחשוב לעסקים ב-2024

עולם המחשוב לעסקים הוא עולם מפותח הממשיך להתחדש מיום ליום ומהווה בסיס איתן וחזק לפעילות עסקית טובה ובטיחותית. שירות זה מתמקד בעיקר בהענקת פתרונות חדשניים וטכנולוגיים לצורך שיפור היכולות הארגוניות, הגברת היציבות של התשתיות הקיימות ושיפור תפוקת העבודה. מה השירות כולל, ומאיפה מתחילים להתאים אותו ברמה האישית לכל ארגון? כל הפרטים כאן.