מיכלית

הובלת דלקים בים


בשנות השלושים החלו לבנות מיכליות, אניות שהובילו מטען דלקים בצובר ולא בחביות או במיכלים מיוחדים (Deep Tnaks) שנבנו באנית המטען הכללי.
מיכליות אלה הובילו את כל סוגי הדלק, דלק גולמי ומעובד כגון בנזין וסולר וכן יינות ועוד.
המיכליות התאפינו במבנה מגורים וחדר מכונות בירכתיים ובמבנה הגשר ומגורי קציני סיפון ממרכז האניה.

עם השנים השתנו המיכליות המיושנות , התחילו לבנות מיכליות ענק של 100.000 ו 500.000 טון ויותר להובלת דלק גלמי מבארות הנפט. מיכליות קטנות יותר הנקראות Product Carrier המשמשות להובלת דלקים מזוקקים מסוגים שונים בעת ובעונה אחת.

גם צורתן החיצונית של המיכליות השתנתה והמבנה נמצא בירכתיים.
המיכליות מאופינות כמו קודמתיהם בגשרון המוביל מהמבנה ועד החרטום וזוג מנופים הנמצא בדרך כלל מאמצע האניה להעלאת צינורות הטעינה והפריקה.

מירב גוף האניה נועד להובלת המטען. חלקה הקדמי והאחורי של האניה מופרד על ידי תאים ריקים האטומים למים ולדלק הנקראים Cofferdams.
החלק הקדמי של המיכלית, מקדמת הקופרדאם נמצאים מדלה שרשרת העוגן ומחסן השרשרת, מיכלי מי נטל Ballast, מחסן ציוד ומיכל דלק לתצרוכת האניה. מבנה הירכתיים הנמצא מאחורי הקופרדאם האחורי כולל את חדר המכונות, משאבות המטען, הגשר ותאי המגורים. בקופרדאם עצמו נמצא חדר משאבות המטען.