נמל הבית > תפריט > אל הים [דף קודם]
[חפש באתר]

אל הים

זכיתי ונתגלגל לידי אלבום תמונות מסוף שנות ה30.

האלבום בהוצאת חברת דובק נקרא משמר וספורט והתמונות שבאלבום צורפו לקופסאות הסיגריות, ולאחר השלמת מספר תמונות קיבל המעשן המאושר אלבום להדביק את התמונות.

באלבום 288 תמונות מחיי הארץ וביניהן 24 תמונות המודבקות תחת הכותרת אל הים.

הכנסתי לאתר את התמונות כולל הכיתוב ללא כל שינוי ותוך שמירה על סימני הפיסוק .

ניסיתי לשמור גם על צבע הרקע של האלבום , וכמובן שאת התמונות סרקתי ללא כל תיקוני גיל.


אנית "הר ציון" היא אנית הנוסעים העברית היחידה, בעלת 5000 טון, 55 עובדים, כולם יהודים, ביניהם רבים שהוכשרו למקצועם בעבודתם בשרות החברה.
חברת הללויד הימי הארצישראלי שנוסדה לפני חמש שנים, הוכרה על ידי הסוכנות היהודית בתור מפעל עברי לספנות. דגל, הון עברי ועבודה עברית וקו המקשר את ארצנו עם העולם הגדול, אלא הם הנקודות המציינות את הספנות העברית. החברה מקיימת קו לנוסעים ומשא בין רומניה, ים התיכון המזרחי וצפון אירופה על ידי אנית "מרים".
אנית משא "מרים", בעלת 5000 טון. מפליגה לא רק בקו ים השחור, החלק המזרחי של ים התיכון, אלא גם לצפון אירופה ובזה פתחה אופקים חדשים לפני הספנות העברית. 28 עובדים, רובם יהודים.
חברת הללויד הימי הארץ-ישראלי, מפעל חלוצי של ספנות עברית, שהצליח להתבסס בלי כל תמיכה כספית צבורית. ההון ששולם הוא קרוב ל-30 אלף לירה. הורכב ועד צבורי מנציגי הישוב לשם הרחבת פעולות החברה. בין ההישגים השונים של החברה במקצוע הימאות העברית יש להזכיר באופן מיוחד שהיא אפשרה להרבה מעובדיה להשתלם במקצוע הימי.
האניה "עתיד" בת קבול של 800 טון, של חברת "עתיד"
לפנים היינו גם אנו שוכנים לחוף ימים, "יורדי הים באניות, עושי מלאכה במים רבים". עתה שוזרים אנו מחדש את החוט שנתק בימי גלותנו הארוכה. זה לא מזמן התחלנו שוב בעבודות הים ובפתוח שרות ההובלה הימית שלנו. ספינות המשא העבריות יורדות שוב, כבימי קדם, מצרימה ומקימות את הקשר המסחרי בין כל נמלי הים התיכון.
האניה "עמל" בת קבול 1600 טון.
החברה לשרות ימי "עתיד" היתה אחת החלוצות במקצוע ההובלה הימי. זה חמש שנים מקשרות אניות החברה הנ"ל את ארצנו עם חופי מצרים, סוריה וטורקיה. לחברה שתי אניות בנות קיבול של 800 ו 1600 טון ומעסיקות ביחד 34 מלחים.
סירת-מניע-סוחבת בכניסה לנמל תל-אביב. גלי חוף חזקים מקשים מאד את העבודה ותובעים מהספנים זריזות גדולה ומומחיות.
נמל תל-אביב אינו רק יצירה כתוצאה של מלחמה עקשנית של הישוב מבחינה כלכלית-פוליטית שיש לה חשיבות מכריעה, אלא הוא הנהו שדה-פעולה למקצועות שונים אשר היו נעולים עד היום בפנינו. בין אלא יש לציין במיוחד את תפקידם האחראי של הספנים אשר בתור אוחזי-הגה בסירות-משא וסירות-מניע הם מעבירים נוסעים ומטען.
נמל תל-אביב
על גדלו של נמל תל-אביב מעידים ביחוד מספרי הפריקה והטעינה. בעוד אשר במשך 1936 נפרקו ונטענו בנמל 30,000 טון סחורה ו-22 אלף תיבות פרי הדר, עלו המספרים האלה בשנת 1938 ל-196.500 טון פריקה וטעינה ול-1.451.200 תיבות הדר. מספר סירות המשא עלה מ-20 ב-1936 עד ל-85 בשנת 1938.
רב החובל זאב הים
אחד החלוצים החשובים ביותר של התנועה "אל-הים" הוא רב החובל זאב-הים. הוא נולד באודסה, הנמל הכי גדול בים השחור, קבל את הכשרתו הימית הראשונה במועדון הימי המקומי, גמר אחרי המלחמה את ביה"ס לרבי-חובלים. באותה שנה עלה לארץ וארגן כאן על גדות הירקון קבוצת דייגים. אחרי פעילות במשך שנים רבות על אניות חופים של א"י, סוריה ומצרים, גמר הוא את ביה"ס הימי באנגליה וקבל תעודת רב-חובל, מ-33-1930 היה הוא מנהל המחלקה הימית של הממשלה בבנין נמל חיפה וארגן באותו זמן אגודי-נוער שונים. אחרי עבודה ממושכת בתור מנהל טכני של החברה הא"י לספנות והספקה בחיפה, נתמנה בשנת 1936 למפקד נמל תל-אביב.
אנית הלימודים "אופק"
בתחילת עבודתן השתמשו האגודות "זבולון" ו"הפועל" בסירות ערביות להפלגותיהן. אחר כך חונכו חניכי האגודות הנ"ל על סירות מטפוס הסירות שבצי האנגלי. בסירות הנ"ל בוצעו הפלגות נועזות לסוריה, מצרים וקפריסין. בשנים האחרונות התרחב צי הסירות שלנו. כך נרכשה על-ידי אגודת "זבולון" ספינת הלימוד "אופק" וכן קבל "הפועל" בימים האחרונים ספינת למוד כזאת.
על ספון ספינת הלמוד "אופק" של אגודת יורדי-ים "זבולון". ארכה מגיע ל15 מטר. מפליגה בעזרת מניע או מפרשים. יש בה 4 תאים: תא רב-החובל, תא מכשירי השיוט, תא המלחים ותא האוכל.
אנו מתקדמים בצעדי און לקראת כבוש-הים. בין היתר אנו מכשירים מחנה מלחים מאומנים. ההפלגה בסירות שונות בים תחת הדרכת מומחים מובילה באופן טוב ביותר למטרה הזו. הזדמנות מצוינת להכיר וללמוד את כל ענפי העבודה באניה, מתאפשרת, לחניך בשעת הפלגתו בספינת למוד. מלאכת השיוט בספינה כזו נעשית במכשירים הדומים למכשירי אניה : עבודה על-יד המניע, בשול, צביעה, מרוק נחושת, העבודה במשמרות, נסיעה בקוים וכניסה לנמלים באותו האופן כפי שזה נהוג באניות גדולות. כל אלה מרגילים את החניך לחיות חיי מלח של אניה גדולה.
המהנדס ע. טובים על ספון אנית הלמוד "אופק"
הימאות העברית התקדמה בזמן האחרון במדה נכרת ומקיפה כיום כבר את כל ענפי הספנות והדיג. התקדמות זו אופשרה רק הודות למרץ הרב שהשקיעו חלוצים מספר עוד לפני זמן רב בהבינם את ערכו הגדול של כבוש הים. אחד החלוצים הראשונים הוא המהנדס ע. טובים אשר בכל המרץ המציין אותו חנך נוער עברי באגודות ספורט שונות והכשירם לקראת התפקיד הזה. המהנדס ע. טובים הוא אחד המיסדים של אגודת יורדי-ים "זבולון" ומדריך כבוד ראשי באגודה זו וחבר הנהלת הללויד הימי לארץ-ישראל בע"מ.
בנין סירות בנמל תל-אביב.
בין המקצועות החדשים בישוב העברי בארץ שנמל תל-אביב גרם להתפתחותם תופס ענף בנין הסירות מקום חשוב. התחלת פריקת הסחורות בימה של תל_אביב העמידה את הבעיה הזו בכל חריפותה. הערבים בארץ לא רצו כמובן לספק את הסירות הדרושות לנמל ת"א הצעיר וגם נסו להשפיע על בעלי מלאכה במצרים שלא יבנו לפי הזמנותינו והפתרון היחיד היה להתחיל בבנין סירות בארץ. הוקמה מספנה מויחדת בשטח הנמל, הותאמו לצרכי בנין סירות כמה נגריות פרטיות וכיום מגיע מספר הסירות בנמל תל-אביב ל-80 עם כח קבול כללי של 2000 טון.
סירת מוטור לאימונים "חוה רידינג" של "זבולון" - תל-אביב. בעזרתה מקבלים החניכים של בית-הספר הימי ושל מרכז ההדרכה הימית את אימונם בנהוג סירת מוטור.
הדרכת הנוער למקצועות ים היא אחת הדרכים החשובות ביותר ליצירת דור של ימאים. בענף זה הצטיינה ביותר אגודת יורדי-ים "זבולון" וסקציה ימית של "הפועל". רוב הימאים הצעירים הארצישראליים יצאו מאגודות אלה. בזמן אחרון התחיל הספורט הימי והדרכה ימית לענין גם חוגים רחבים של הנוער. שחיה, חתירה ספורטיבית והפלגות במפרשים, מקרבות את הנוער לים.
סירת חתירה של 4 חותרים. בארצנו קיימים שלשה טפוסים שונים של סירות חתירה: של 2 חותרים, של 4 ו-8 חותרים. התמונה הזאת מראה סירה של 4 חותרים השייכת למועדון השייטים בתל-אביב וצולמה על פני הירקון.
בין ענפי ספורט המים השונים תופסת החתירה הספורטיבית מקום חשוב מאד. חתירה ספוטיבית לפי דעת מומחים, מפתחת בצורה הרצויה ביותר את כל חלקי הגוף של החותר. בו בזמן שרוב ענפי ספורט אחרים מפתחים רק חלק משרירי הגוף, פועלים בזמן החתירה לא רק שרירי הזרועות והרגלים אלא גם שרירי הגב, החזה והבטן. נוסף לזה מפתחת חתירה ספורטבית רגש של שווי משקל, קצב אחיד ומשמעת.
שמיניה של "הפועל". קצב אחיד זהו אחד ההישגים החשובים ביותר בחתירה ספורטיבית. וסירה של 8 חותרים מבליטה את זה ביותר. הסירה היא של "הפועל" ת"א וצולמה על פני הירקון.
החתירה הספוטיבית היתה אחד מענפי הספורט שבה התחילו הספורטאים היהודים באירופה המרכזית בארגון אגודות משלהם. כך למשל התפרסם המועדון "עבריה" בברלין שפעל במסגרתה "מכבי" בהצלחה יוצאת מן הכלל זה עשרות שנים. כעת הוכרחו כל הארגונים הללו להפסיק את פעולתם בחוץ לארץ, חלק מחבריהם הפעילים הגיע ארצה וממשיך לפתח את החתירה הספורטיבית בארצנו. הודות להם הגיעו ארצה כמה עשרות סירות מהטיפוסים השונים שהעמדו לרשותם של האגונים השונים בארץ : "מכבי", "הפועל", "זבולון" ומועדוני השייטים בתל-אביב וחיפה.
סירת "בת-גלים" של "זבולון" תל-אביב אחרי חזרה מנסיעתה מעבר לים לקפריסין ב-1943 עם קובוצת המפליגים. נסיעה זו עוררה בזמנה התפעלות הן בארץ והן בחו"ל.
ספורט המים בכל צורותיו - בעיקר בתנאים שלנו של חוסר מסורת ימית - זוהי הדרך הבטוחה ביותר להחדרת רעיון כבוש הים בין הנוער הארץ-ישראלי. רוב עובדי הספנות בנמל ת"א וחיפה הם יוצאי ארגוני הספורט וההדרכה הימית.
התחרויות של סירות מפרש של מועדון השייטים בתל-אביב על פני הירקון. הסירות האלה יוצאות לעתים תכופות גם לים ומבקרות בנקודות-החוף השונות.
ספורט המפרשים הוא המתאים ביותר לפתח בבני נוער אהבה ואהדה לים. התחרויות בסירות מפרש מחייבות את המשתתפים בהן להתאמן בזריזות, אומץ לב, ידיעת הסירה והים וחוקי הדרך בים. הפלגות למרחקים מפתחות נוסף לכל הסגולות הללו את ידיעת החופים וכללי הספנות המעשית.
ספינת דיוג "סנפיר"
לפני השנתיים האחרונות היו בעיקר האיטלקים, אשר עסקו בדיג בחופי הים הארץ-ישראלי. בזמן האחרון עם החיאת הדיג הימי חדרו לעבודה זו גם בחורי ישראל. ספינת דיג איטלקית בשם "ג'וזפינה" עם מניע דיזל בן 30 כ"ס נקנתה על-ידי חברת "נחשון", החליפה את שמה ל"סנפיר". בספינה עובדת קבוצת בחורים מפלוגת הים של הקבוץ המאוחד וקבוצת "שדות ים".
מיון דגים על-גבי "הסנפיר"
מולית אדומה, טריתה, דקר, עיט הים, קיפון וצנינית - אלה שמות הדגים המצויים ביותר בים הארץ-ישראלי. 6 מיני דגים אלה ביחד מהוים כ-65% מתוצרת הדיג הימי בארץ. שתי הספינות העבריות "סנפיר" ו"פלד" של חברת "נחשון" נותנות תוצרת של חצי טון דגים לערך לכל יום עבודה בים.
חברה מקבוץ הדייגים.
עם תחילת הדיג העברי בארץ היו קבוצות הדייגים משתמשות ברשתות שהוכנו על -ידי דייגים ערבים, אולם, במשך הזמן למדו החברות את מלאכת הקליעה והתקון של הרשתות ועם התפתחות משק הדיג בארץ התפתחה גם כענף-עזר עבודת קליעת רשתות.
דייג מיסוד-המעלה
בתחילת 1938 ארגנה מחלקת הים של הסוכנות קבוצת דייגים בת 4 אנשים מחברי קבוצת "חולתא" של הוער העובד, לדיג במי-מרום. מי-מרום יכולים לספק 300 - 400 טון דגים לשנה וכיום עובדות שם שלש קבוצות דייגים.
ציד דגים בים כנרת.
נוסף לקבוץ "בתלם", אשר בעין-גב נכנסה לעבודת הדיג בים כנרת גם קבוצת "גנוסר" של הנוער העובד, שהתישבה על חופי הכנרת בסביבות מגדל.
תקון מכמורת הדיג.
אגמי ארץ-ישראל - ים-כנרת ומי-מרום - עשירים בדגים. מ-1.4.38 עד 31.3.39 עלה ציד הדגים באגמים על-ידי דיגים מקומיים ל-293.744 קילוגרם על סכום של 7.500 לא"י בערך. מחלקת הים של הסוכנות דאגה מראשית פעולתה לפתוח הדיג העברי בים -כנרת ובעזרתה הונח היסוד לפתוח ענף הדיג בקבוץ "בתלם" שבעין-גב. הקבוץ מונה כיום 3 פלוגות דייגים בנות 4 איש כ"א, 4 סירות משוטים-מפרשים וסירת מניע-מפרשים.
גדול דגים בברכות ב"תל עמל".
ברכות מלאכותיות לגדול דגים סודרו ע"י מחלקת הים של הסוכנות בניר-דוד. לפי התוצאות הראשונות של גדול דגים בבריכות יש להניח שבארץ יוכל דוגם אחד של ברכה לתת תוצרת כדי 200 ק"ג שבוטה לשנה. לשם הקמת בריכות לגידול דגים יש לנצל את המישורים והעמקים שאפשר להציפם במי מעינות, נחלים ואגמים. שטחים אלה משתרעים על אלפי דונמים ביחוד בסביבות מי-מרום, בעמק הירדן ובעמק בית -שאן.
ד"ר מד. פל. ו. שטייניץ, שחקר בתור זואולוג עברי ראשון את החוף הארצישראלי והעובד כבר זה כ-20 שנה על שטח זה ונלחם להקמת תחנה לחקירת הים.
החקירה היסודית של עולם החי השורץ והרומש בחופי ארצנו ותנאי-החיים שלו, זהו תנאי מוקדם והכרחי לנצול רציונלי של אוצרות הים שלנו. זה עשרות שנים מתנהלת באופן שיטתי ע"י הממשלות ומכונים עבודות-מחקרבשטח זה על פני כל ימי התבל. אצלו חסרים לדאבוננו האמצעים הצבוריים בכדי לחקור בשטח זה בהיקף המתאים.


נמל הבית
Home Port
תפריט
Menu