ציפה


ארכימדס קבע שגוף הנמצא בנוזל, דוחק נוזל כמשקלו.
אם צפיפותו של הגוף קטנה יותר מצפיפות הנוזל, הגוף יצוף.
W = משקל הגוף
B = כח העילוי, ציפה
V= הנפח השקוע במים
δ = צפיפות הנוזל
משקלו של גוף צף = לכוח הציפה, החישוב הוא:
B = W = V x δ

לפי הנוסחה אפשר להבין שככל שתיגדל צפיפות הנוזל שבו צף הגוף, כן תיגדל ציפתו כלומר הוא ישקע פחות.
מים מתוקים צפיפותם 1.000 ומי ים צפיפותם 1.025. ובנהרות הקרובים לים הצפיפות היא ביניהם.
כלי שייט העובר מנהר לים, ישקע בים פחות מאשר בנהר.

הנחה למים מתוקים FWA - Fresh Water Allowance
היא מידת השינוי במעבר ממים מתוקים למי ים.
במעבר ממים בעלי צפיפות שונה משתנה ה δ וכמובן שבנוסחה הבאה לא ישתנה משקלה W של האניה
W = V x δ
מה שישתנה זה הצפיפות δ והנוסחה הבאה
V1 x δ1 = V2 x δ2

כלומר שהנפח השקוע ישתנה כך:
ככול ש δ2 יגדל כו יקטן V2.

באניות חשוב לדעת את ה FWA היות ומטעמי בטיחות והן מוגבלות במידת שקיעתן. אין "להשקיע" את האני מעבר לשוקע הקבוע לה, כך שכלי שייט הטוען מטען במים מתוקים יקבל הנחה של סנטימטרים מסויימים המחושבים לפי הנוסחה שלעיל.

שקיעה בגלל טעינה
אניה הטוענת מטען משקלה יגדל והיא תשקע יותר מאשר בזמן שהיתה ריקה. אנו מעונינים לדעת מה מידת המטען (כמה טונות) שתשקיעה את האניה בסנטימטר אחד - TPC - Ton Per Cm.

A = שטח המישור של קו המים ( ואה גם :נוסחאות למציאת קו המים - Simpson Rules)
TPC = A : 100
שטח המישור חלקי 100 שווה לטונות שישקיעו את כלי השייט בסנטימטר אחד.

ה TPC משתנה כמובן לכל שוקע בגלל צורת כלי השייט, מלבד כלי בצורת קופסה שבו שטח קו המים אינו משתנה.
טבלת TPC נמצאת באניה לכל שוקע ושוקע.

נוסחה למציאת FWA
FWA = W : 40 TPC