ימי הביניים המוקדמים – התנצרות כלוביס

 

התנצרות קונסטנטין:

.1 אוסביוס: ההקשר שבו דבר זה נעשה הוא בקרב כנגד הקיסרות. קונסטנטין חלם חלום אשר

פרש אותו כהתערבות האל. כאשר הוא ניצח הוא החליט להתנצר.

.2 יעקב מבורגינס(המאה ה:)16- אין בסיפור את ההקשר של הקרב, המלחמה. קונסטנטין אשר חלה בצרעת עקב רדיפת הנצרות. המכשפים אמרו לו להירפא מהמחלה ע"י להקריב

3000 ילדים ולרחוץ בדמם. היו לו ערעורי חרטה ובתמורה לכך פטרוס ופאולוס נגלו לו בחלום וכגמול לכך ישו ירפא אותו מהצרעת. הוא מבקש מסילבסטר אשר היה הפטריארך באותה תקופה להטביל אותו וכך זה מתרחש. הוא מייחס לאל הנוצרי את הכוחות הללו וכך

נכנס לנצרות. הוא מתחיל להרוס מקדשים פגאניים ולבנות כנסיות.

–    מגרסאות שונות רק שתי גרסאות אלה שרדו.

 

כלוביס איננו נוצרי, הוא פגאני והוא היה נשוי לנסיכה קתולית(כלוטילדה) והיא מובילה אותו להתנצר. נולד להם ילד. כלוטילדה מבקשת להטביל אותו וכלוביס נענה לבקשה. הילד נטבל וזמן קצר לאחר

מכן מת. כלוביס כועס מכיוון שהוא רצה שהילד יזכה לתמיכת האלים הנוצרים אך בסופו של דבר הוא

מת.

לאחר מכן, פורצת מלחמה עם האלמנים. עבור כלוביס, העבר הגרמאני פגאני הוא עבר לא קיים. צבא כלוביס עמד להפסיד במלחמה, הוא התפלל לישו והתחנן לסיוע אלוהי. המחבר למעשה כורך בין ניצחון לאמונה. רגע השפל, כלוביס רוצה להאמין בנצרות ורוצה לחוש בסגולה. ישנו מודל שבו המומר מגיע להמרה לאחר תהליך – כאשר הוא מגיע למצב הכי נמוך שיש אך כאן יש מודל שהוא

תחילתו של תהליך. רק כאשר אדם מגיע לתחתית מתחולל חסד, נס. הוא מגיע לצלילות, לשיחה עם בורא עולם ולבקש ממנו לעזור לו להתנצר. כאשר הוא הצהיר את ההצהרה עם בורא עולם, האלמנים נסו ומלכם נהרג. לאחר סיום המלחמה הוא סיפר לכלוטילדה כיצד הוא זכה במלחמה בקוראו בשם

כריסטוס. היא מבקשת מהבישופים להחדיר את האמונה בליבו של כלוביס, לסייע לו. לאחר מכן,

כלוביס משתף פעולה, עובר את התהליך ומבקש בעצמו להיות הראשון אשר ייטבל בידי הכוהן.

 

מודל ההמרה הוא ניסוי השוואה לקונסטנטין – המנהיג המיתולוגי אשר המיר את דתו לנצרות. כלוביס הוא קונסטנטין החדש. רומיגיוס(הבישוף) מושווה לסילבסטר הקדוש, החדש. הטבילה ריפאה אותו מצרעת עתיקת יומין(הסירוב להאמין, הספקות.) כלוביס מכין לעצמו את אגן הטבילה, זהו

מעשה אוגוסטיני מכיוון שיש כאן ניסיון של הבנייה כריסטולוגית. מנהיג שיכול להתנכר מכוח,

מאגואיזם, הלב שלו נפתח לאפשרות הזאת. לאחר מכן, הוא לומד מה זה להיות איש נוצרי,

פוליטיקאי נוצרי. זהו עיבוד של הסיפור הקונסטנטיני במובנים אוגוסטינים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הולדת הנזורה הממוסדת

 

סיינט בנדיקדט)480-543( דמות מיתולוגית אשר ניתן לעצב אותו לצרכים השונים. הסיפור אשר מסופר על בנדיקטוס הוא סיפור חיים קשה. אדם אשר נולד נוצרי, אריסטוקרט, שיועד להיות אריסטוקרט רומאי. הוא במוקדם, הבין שהוא מעוניין בסיפור חיים אחר והוא מקים קהילה, קהילת נזירים. הוא מקים אותה במקום אשר

נקרא מונטה קסינו(איטליה.) הוא כותב תקנון אשר מסדיר את הנושא של מטרת הארגון, הישות

וכיצד ניתן להנציחה. המודל שהוא יצק, נתפס כמוצלח בעיני אנשים רבים וזמן לא רב לאחר מכן, החלו לצוץ קהילות רבות במערב אירופה. בעצם זו הפכה להיות רשת מנזרים בנדיקטים. הארגון העל אזורי, על מדינתי היחיד שקיים היא רשת המנזרים הבנדיקטינים. הרשת גדלה עד שנוצרת

האפיפיורות. כל הפטריארכים של רומא בשנים אלו הם אנשים אשר גדלו ברומא, זהו מאבק בין בתי אצולה ברומא. לכן הקמת הרשת הבנדיקטית היא למעשה הפעם הראשונה בה יש פרישה של רשת

אזורית ובה המנהיגים המקומיים יכלו גם להיות מקומיים וגם לא.