מאפייני מלחמת העולם השנייה האופי של מלחמת העולם הראשונה היה מאוד שונה ממלחמת העולם השנייה. היא מלחמה בעלת תזוזות גדולות יותר, עם קרבות גדולים, היא יותר אידיאולוגית של מחנות שונים אשר מציגים את האויב כסכנה לאנושות. אחד הדברים שקיים במלחמת העולם הראשונה שאין
בשנייה הוא שכבר יש כתיבה רבה על מלחמת העולם הראשונה, יש רקע שמעודד אנשים לכתוב יותר על מלחמות. מדינות המערב בעלות משטר דמוקרטי, עם גיוס כללי, במלחמת העולם הראשונה לא היה אפשר להיות קצין אם באת ממעמד נמוך. במלחמת העולם הראשונה היה מעין כבוד הדדי בין האריסטוקרטיה, הקצינים השבויים זכו לתנאים טובים ביותר ולא הייתה
בריחה מהשבי, עוד היו סממנים ממלחמת העולם הראשונה.
מלחמת העולם השנייה היא יותר עולמית, אנשים זזו הרבה מאוד, ישנן חוויות חדשות ושזה הופך את הסיפור להרבה יותר דינמי ובעל אופי. בנוסף, הייתה יותר אינטראקציה עם האוכלוסייה
האזרחית. יתר על כן, מכונות אפיינו את המלחמה והן החלו להשתלט על העניינים.
טייסי קרב
אחת הסיבות שטייסי קרב נחשבים להרואיים יותר מאחרים הוא אופי הקרב של מטוס מול מטוס.
ישנה תחושה שזהו האביר על הסוס החדש, ישנו שחזור של המלחמה כמו שהיא צריכה להיות. יש תחושה שיש מיאוס במלחמה אשר הופכת להיות מלוכלכת וטייסי הקרב מרגישים שהם חלק ממשהו נקי. אפשר ללמוד מהתיאור של "הילארי" כי ישנו מעין זלזול, הפרדה בין חיל האוויר לחילות הרגליים. ישנו מעין משבר של שינוי כללי המשחק של המלחמה, המלחמה הופכת להיות
אחרת ממה שהיה קודם.
היפנים ניתן להבין דברים כשאר מפרידים בין סיפורי קרב בחזיתות שונות. הקמיקאזות, הרעיון שבו אדם אמור לפוצץ את עצמו, להתאבד למען האומה היה חדש. הם היו מנחיתים את המטוס שלהם על האויב. המספרים של אנשים ששימשו כקמיקאזות היו מספרים מאוד גדולים וזה הכניס את
האמריקאים לחרדות איומות.
פחדנות ואומץ לב)חווית השבי(
אין מקום מתאים יותר לדבר על כך מאשר שדה הקרב. כל המושג של הלם קרב הוא מצב
פסיכולוגי שנגרם מתוצאה של קרב שיש לו הסבר נפשי ולאו דווקא פסילת בן אדם כאופי פחדני.
– בעת העתיקה פחדנים הוגדרו ככאלה שאינם מוכנים להילחם והם אלה אשר עוזבים את
המלחמה, מי שאמיץ הוא מי שנשאר אפילו אם מכים בו. – הגדרת פחדנות בצו בריטי ממלחמת העולם השנייה הוגדרה כשאר אדם מפגין יחס לא חיילי
לביטחונו האישי בנוכחות האויב, נוטש את עמדתו או מניח את נשקו, מי שבורח משדה
הקרב הוא פחדן. – במילון אוקספורד אומץ הוגדר כיכולת לעשות משהו אשר מפחיד. פחדנות מוגדרת כחוסר
אומץ.
חיילים רבים התעסקו במי פחדן, מי לא, כיצד מגדירים אומץ לב. ישנה כתיבה שיוצאת מזרם מסוים
שעושה צחוק מהעניין של פחדנות ואומץ והוא "מלכוד ."22
ארצות הברית
פ.ד.ר רוזוולט(1882-1945) רוזוולט נבחר לנשיאות ב.1933- הוא היה מודע לסכנות הטמונות בהתפרקות הסדר העולמי אך דעת הקהל הפציפיסטית והבדלנית לא הותירה לו מרחב תמרון. משבר השפל הגדול שכנע אותו שעליו להתרכז בענייני פנים. ב1937- הוא חותם על חוק הניטרליות. יחד עם זאת הוא מאוד מודאג ממה שקורה באירופה ובמזרח אסיה. באפריל 1939 רוזוולט הכריז שאם תפרוץ מלחמה ארה"ב לא
תצטרף אבל תעשה הכול חוץ מזה כדי לתמוך בבנות בריתה. הוא ביקש מהקונגרס תקציב גדול יותר
לשיקום צבא היבשה והשיג אישור לחוק.
שלשה שבועות לאחר פרוץ המלחמה רוזוולט הביעה חרטה על חוק הניטרליות, יש סברה שהיטלר יותש ושהבאת אספקה לבריטניה יסיימו את המלחמה אך הדבר לא מתרחש. בשנת 1940 יש
בחירות בארה"ב ורוזוולט זוכה בכהונה נוספת.
America First Committee
הוקמה כדי להתנגד למערובות ארה"ב במלחמה. צ'ארלס לידנברג, הטייס הראשון אשר חצה את
האטלנטי נאם בישיבה. היו כ800- אלף חברים בוועדה אך היא מתפרקת לאחר פרל הרבור.
נאום ארבע החירויות – 6.1.1914
רוזוולט נושא נאום שאחת ממטרותיו הוא להפגין את מחויבות ארה"ב לשלומה של אירופה:
– חירות הביטוי וההבעה.
– חירות דת.
– חירות ממחסור.
– חירות מפחד.
העולם הזה עולה בסתירה למשטר הנאצי.
ארה"ב במלחמה
ההפצצה על פרל הרבור ב7.12.1941- מכניסה את ארה"ב למלחמה ב8.12.1941- וארה"ב מכריזה
מלחמה על יפן ולאחר מכן גרמניה ואיטליה מכריזות מלחמה על ארה"ב. זוהי נקודת מפנה למלחמה.
הרעיון של "המלחמה הטובה"
– ויכוח בין היסטוריונים על הצורך של ארה"ב להיכנס למלחמה ועל הסיבות האמיתיות
שבגללה נכנסה אליה.
– ערעור על האמונה שמדובר במלחמה שמטרתה הייתה מוסרית.
איומים על שטח ארה"ב
ישנן פצצות בלון יפניות אשר מאיימות על ארה"ב, הן נשלחות בייחוד כלפי הוואי והחוף המערבי של
ארה"ב. בנוסף ישנן צוללות גרמניות אשר מפציצות את ארה"ב.
צעדי חירום
– סמכויות מקיפות לנשיא בניהול המלחמה.
– חוק סמכויות המלחמה.
– לנשיא יש שליטה על כל החוזים הקשורים למלחמה.
– סוכנויות ממשלתיות נותנות עדיפות לנושאים הקשורים במלחמה.
– הקפאת נכסים זרים.
– צנזורה.
גיוס
כל הגברים מגיל 18 עד ,45 למעלה מ15- מיליון התגייסו, מתוכם 216 אלף נשים. מעל ל400- אלף
הרוגים ומעל ל700- פצועים.
