מרחב, הגירה, זהות

שינוי מגורים לטווח ארוך מהווה הגירה. הגירה הינה כוח אדיר שמשנה את העולם.

עבודה לא מדעית- השער בכניסה ליישוב

הגירה-

ארצות הברית היא המדינה הכי קלאסית להגירה, היא התחילה כמדינת הגירה. סוציולוגיים מסתכלים על הגירה כשני דורות, גם דור הילדים נחשבים מהגרים. ארצות הברית מתחילה כמדינת מהגרים, אך כיום שערי הגירה וחוקי ההגירה אליה הם ממש קשים. כמו כן היא מובילה תופעות רבות בעולם כהיותה מעצמה, מכאן שאם היא מובילה מגמה של שגירת שערי הגירה זה תופעה שתקרה בעוד מקומות בעולם.

בצד השני אנו נראה מדינות כמו מקסיקו, צילה בהם אין בכלל הגירה. יפן היא המדינה היחידה בעולם שלא נכבשה. יפן היא בדיוק הפוכה ממדינת הגירה, היא לא מקבלת מהגירה והיא מאוד "יפנית".

הגירה היא גם מעניינית כי הרבה פעמים צריך מהגרים צעירים כדי שיעבדו וכך ניתן יהיה לשלם פנסיות למבוגרים, כוח עבודה צעיר וכו. אז זה לשני כיוונים. בכל המדינות ההגירה מתגברת. יש הגדרות שונות לגבי כמה זמן זה הגירה, אצל סוציולוגים זה שני דורות, גאוגרפים זה משהו אחר, וכן מבחינה פוליטית משפטית יש חוקים אחרים גם אם הם סותרים את ההגדרות האקדמיות.

מושגים:

  • תקינות פוליטית
  • מגוון
  • אחידות
  • פרדיגמה
  • דיכוטומיה מול רצף
  • גמישות
  • עבודת גבול
  • אוקסימורון- ביטוי סתירתי- חרדי מזרחי\ מת לחיות. הרבה פעמים יש שימוש בזהויות שלא קיימות לשימוש פוליטי- כמו חרדי מזרחי.

זהות קולקטיבית- אתנית: זהותה של קבוצה תרבותית המאמינה בעבר ועתיד משותפים הקשורים למרחב מסוים (גם בעבר וגם בעתיד) (ע"פ הגדרה גאוגרפית). תרבות= התנהגות שמשותפת לקבוצה של אנשים.

מוצא משותף זה בדר"כ מיתוס של קבוצות. הרבה  פעמים העתיד הוא הרבה יותר חשוב כאן מהעבר, כי עבר יכול להיות מיתוס או לא לקרות, והעתיד אפשר לשתף ביחד ולחשוב עליו.

הדגשים כאן, שהבנייה של הזהויות הקולקטיביות תלויות בכוח, שלטון, מרחב, כלכלה, עבר הווה ומקום.

לסיכום, כמעט לכל קבוצה תהיה לה תרבות, קשר למרחב ולמקום, ולזמן עבר ועתיד.

הגירה וזהות בין שני ערוצים: הגירה- האם הייתה רצונית? חוקית? זמנית? בינלאומית. ציר שני- זהות משתלבת? מופלית וההתכנסות למרחב ומכאן ליחסים בין קבוצות.

כיצד נוצר המגוון האתני בישראל\ פלסטין:

  • פיזור איטי של היהודיים- 780,586,70- חורבן בית שני ופיצול השבטים,133- מרד בר כוכבא). מבחינת מיתוס לא היה גירוש של היהודי ממדינת ישראל אלא מירושלים, הרוב נשאר יהודי בארץ רק לא בירושלים. ישראל הפכה להיות פלסטינה- והיה כיבוש רומי- ומכאן אפשר לראות את השורש של הסכסוך היהודי פלסטיני.

 

  • הקמת קהילות תפוצה במרחב הרומי הנוצרי בס"ג מפוזר וקטן

 

 

  • הקמת תפוצות יהודיות משמעותיות בעיקר בעולם המוסלמי תור הזהב המוסלמי- אנדלוסיה כשיא, אז מגיעה תקופת השפל הגדול בגירוש ספרד- וכל פעם שיש תקופות טובות בין יהודי מזרח למוסלמים או הפוך זה יוצר ניתוק וממשיך לסכסוך.
  • בדיוק שמגרשים את היהודים מספרד ויש ריקונקסיה, אז מגלים את אמריקה 1492. אחרי גירוש ספרד הרוב מתחיל הצד המערבי הנוצרי לעלות ואז מתחילה האימפריה העותמנית להידרדר. גירוש ספרד הייתה נקודה מרכזית בין ההתפלגות בין מזרחים ואשכנזים.
  • ואז קופצים בזמן ומגיעים לנקודה חשובה- עליית הלאומיות באירופה. הציוניות מתחילה לעלות בגלל התופעה המערבית הזאת שקוראת. יש כאן כמה גורמי מפתח- אירופה הופכת חילון הלאומיות הופכת למודרנית, הלאומיות הראשונה המובהקת ביותר היא צרפת שבה היא הורגת את המלך ומחליטה על נתק בין דת למדינה. בתוך זה יש ביטוי גדול ליהודים כי מגילת העצמאות אומרת שכולם צרפתים- ואז נוצר פרדוקס מצד אחד היהודים נפתחו להם שערים להיות צרפתיים מצד שני הם תמיד היו בדלניים זה גרם לחילון כי היהודים ברחו להיות צרפתיים. תופעה נוספת ההשכלה-. תופעת החילון היא חשובה כי יצרה את ההתחרדות, לא היה לפני כן הבדלים בין סוגי דתיות שונים ומוסד רבנות והחילון יצר הזה. לא היה צורך לא היה עולם לא דתי וברגע שנוצר החלו חרדות. דת= חוק, לא אמונה. הדת הייתה החוק של הקהילה. ואז מתחיל כיון של יהודים חילוניים- לא מקיימים מצוות אך כן זהות אתנית יהודית, מפורסם שבהם ברוך שפינוזה. ובמקביל התחיל שולחן ערוך וכל מיני ספרי הלכה שינסו לשמור על הגבולות של הקהילה כגבולות שבהם קהילה יהודית היא גם דתית. פה נוצר הפיצול העמוק ביותר על עומק הדתיות בחברה היהודית כיום. אצל היהודים חילוניים יותר מעניין אותם ההשכלה ותרבות וכו כי אין להם אדמה או רכוש וזה יצר אקמיים התקדמות וכד'.

מצד שני ביהודי מזרח אין ליברליות, יש פחות חירות וקבלה של מיעוטים. הלאומיות במזרח הייתה יותר אתנית וחושדת בשאר. האנטישמיות שעולה גם מוסיפה לציוניות הדתית והחילונית להתפתח.

ספרות

ספרות היא דבר שנוצר לאורך תקופה ארוכה. אחד ספרות החוקרים החשובים של הספרות המודרנית היה חוקר בשם הווארבאך יהודי גרמני שנאלץ לברוח מגרמניה במהלך מלחמת

הרמפרודיטים

  מאמרה של פאולה סנדרס: המפתח לכניסה לכל חברה היא ההגדרה של האדם האם הוא זכר או נקבה. ועל כן הבעייתיות עם הרמפרודיטים. העניין הוא

ניאוף בשריעה ובמשפט חלק ב

מאמרה של לסלי פירס – "הדילמה של פאטמה": פירס היא חוקרת של היסטוריה ומגדר במיוחד באימפריה העות'מנית. פירס חיה במשך שנים בטורקיה והתחתנה עם עות'מניסט

אל תעצרו כאן

יש עוד מה לגלות

ספרות

ספרות היא דבר שנוצר לאורך תקופה ארוכה. אחד ספרות החוקרים החשובים של הספרות המודרנית היה חוקר בשם הווארבאך יהודי גרמני שנאלץ לברוח מגרמניה במהלך מלחמת

הרמפרודיטים

  מאמרה של פאולה סנדרס: המפתח לכניסה לכל חברה היא ההגדרה של האדם האם הוא זכר או נקבה. ועל כן הבעייתיות עם הרמפרודיטים. העניין הוא

ניאוף בשריעה ובמשפט חלק ב

מאמרה של לסלי פירס – "הדילמה של פאטמה": פירס היא חוקרת של היסטוריה ומגדר במיוחד באימפריה העות'מנית. פירס חיה במשך שנים בטורקיה והתחתנה עם עות'מניסט