כאשר אומרים "מפתח מורס" – MORSE KEY , מתכוונים גם ל- STRAIGHT KEY – "מפתח ישיר" וגם ל- "PUMP HANDLE" – "ידית משאבה". לפעולת המפתח, שלצורך הפקת נקודה – DOT או קו – DASH קוראים KEY STROKE או MAKE "פעולת גע" , ולפעולת היד, שלצורך הפסקה, בתום הקו או הנקודה, קוראים BREAK "פעולת נתק".

הפעולה של יצירת הנקודות והקוים האותיות והמילים או הקבוצות מכונה SENDING THE CODE – "שליחת הקוד" או POUNDING THE BRASS – "חבוט בנחושת" (פליז). הטכנולוגיה של יצור המפתח משפיעה על נוחות ומהירות השליחה, הן מבחינת התעיפות המפעיל והן על היעילות של הפקת הקוד, מבחינת מספר תנועות היד הנדרשות ליצירת כל אות. המפתח הישיר הוא הנחות ביותר מבחינות אלה. יחודו הוא בפשטותו ובעובדה שנתן לזהות "חותם אישי" של המפעיל "FIST" או "PERSONAL FIST" .

כאשר המפעיל שולח בקצב אחיד וללא שגיאות אומרים שהוא שולח באופן מושלם ללא פגם – FLAWLESS, בצד הקולט יאמר Your Fist Sounds Music to me ואם אין הפרעות יאמר שהקליטה נוחה כמו ישיבה בכורסה ARMCHAIR COPY והיא צלולה כגביש :-Crystal Clear Copy.

כאשר המפעיל מתעייף או אינו מאומן, נאמר שהוא בעל "זרוע זכוכית"- Glass Arm או פרקי אצבעותיו מנחושת (פליז) Brass Knuckles. פעולה ממושכת של שדור במפתח ישיר יכולה לגרום לפגיעה וכאב המכונה Repetitive Strain Injury – RSI או :-
Repetitive Motion Disorder RMD= או Carpal Tunnel Syndrome .

המפעיל של "מפתח ישיר" אינו יכול לדייק ולשדר לפי תקן היחסים של ה- ITU , וזה,
כאמור, מוביל:- א) לחותם האישי FIST ו-ב) צורך לכוונן WEIGHT , שהוא היחס בין משך הנקודה למשך הקו; וזה נעשה על ידי שנוי ה- SPACING – המרווח, הן בין מגעי המפתח, והן בין נקודה לקו, בהכרתו של המפעיל, או במעגל אלקטרוני מיוחד לכך ג) שני הקודמים יקבעו את איכות האבחנה, ובאם השידור יהיה STICKY – דביק או ברור Crystal Clear .

בימינו אינן נפוצות עוד התופעות של KEY CLICKS, הגורמת לשמיעת נקישות בצד הקולט. זה, כתוצאה מתלילות העלייה והירידה (Rise and Fall Times) של מתקף השידור שהוא ה-PULSE של תדר הרדיו, שמשני צדדיו נוצרות הרמוניות של התדר הנבחר, והן "זולגות" למעגלי הגילוי במקלט ונשמעות כנקישות. תופעת ה-KEY CLICKS נוצרה גם במפתחות שהיה להם מגע נוסף BACK CONTACT לקו דיכוי או הנחתת רגישות המקלט בו זמנית עם התחלת שידור.
תופעה שעדיין נשמעת מעת לעת היא תופעת ה- CHIRP שהיא שנוי בתדירות הצליל בצד הקולט, כשזו נובעת מהעמסת המשדר (הספק, דרגות ההספק, תאום האנטנה ועוד ) בתחילת כל כניסה לשידור- KEY DOWN.
בתמונה שחזור של המפתח MK-2 של חברתAmplidan , שנחשב לטוב ביותר וגם נדיר לאספנים.

מתוך שאיפה להקטין את מספר תנועות היד הדרושות להפקת האות, ובכך להמנע מכאבי מאמץ מתמשך, הומצא מפתח המכונה "SIDEsWIPER" או COOTIE KEY"", בעברית הוא כונה "מפתח סכין", משום שנתן לבנות את הזרוע מסכין גמיש, במקום השימוש בקפיצים (ראה תמונות). בהשוואה למפתח הישיר, התנועה אופקית ולא אנכית , הפעולה רק עם כף היד, ולא כל הזרוע, ולבסוף חסכון בחצי תנועה בכך שפעולת ה"נתק" היא חלק מפעולת ה"גע" של הסימן הבא במגע הנגדי. כלומר הקוד מופק על ידי פעולת "טאטוא" בין המגעים, כשלעולם אין שתי הקשות רצופות באותו צד. החסרון העקרי במפתח זה הוא, שרכישת המיומנות דורשת מאמץ הכרתי רב יותר מזה הנדרש במפתח ישיר , ולכן מיומנות זו אינה

נפוצה ואף נקראת :-
The Forgotten Mode
ישנו סרטון המציג את השיטה באתר You Tube:- An introduction to the Sideswiper.
תקופה ארוכה לא היה יצור מסחרי של מפתחות אלה משתי סיבות, האחת, כאמור, בגלל הקושי לרכוש מיומנות בהפעלתו, והשניה היא הקלות היחסית ליצורו בבניה עצמית. בשנים האחרונות ישנה התעוררות ביצורו, כנראה בגלל נדירותו הוא הפך פריט מבוקש לאספנים. בתמונה למטה דגם שיצורו החל בראשית המאה ה- 20 , על ידי החברה J.H. Bunnell & Co. נטען שיצורו החל עוד ב -1888 אך לא נמצא תיעוד לכך . דגם זה כונה על ידי יוצרו J.H. Bunnell Double Speed Telegraph Key. לימים הוא הוא כונה:-
The Bunnell Double Speed Key דגם "W".

לא מצאתי את מקור השימוש בכינוי cootie key, וגם Double Speed Key אינו מציין הכפלה מדויקת של המהירות, ביחס למפתח הישיר, משום התלות במיומנות כל מפעיל. מצוי כנוי נוסף SLAP KEY , משום פעולת המפעיל הדומה לחבטות סטירה.

שתי המיומניות, שתוארו לעיל, לא הפחיתו את סבלם של המפעילים, שנאלצו לשלוח חומר ברציפות, בשעות המשמרות של השירותים השונים. הכאבים היו מאותו סוג, שחווים בימינו, אלה שנאלצים להפעיל את "עכבר" המחשב לצורך עריכה ו"גלישה". זה הוביל, במקביל לשימוש במפתחות הישירים, להמצאת עשרות סוגים של מתקנים שישדרו ויקלטו את הקוד באופן אוטומטי (סרטי נייר, סרטים מגנטיים ועוד), אך זה הוסיף עוד שלב לתהליך הקשר, השלב של האיתות או ההקלדה לאמצעי הזיכרון. הפתרון נמצא בהפיכת המפתחות למחוללי קוים ונקודות באופן אוטומטי.
כפי שצפוי, ההמצאה של מפתח מורס "חצי אוטומטי", לוותה בסכסוכים והתדיינות משפטית במשך כל שנות ההתפתחות של הפטנטים. השם "חצי אוטומטי" מכוון לכך, שרק הנקודות הופקו באופן אוטומטי במגע בצד אחד, ואת הקווים מבצעים ידנית במגע בצד שני. השיפור היה משמעותי הן במהירויות והן בנוחות. אך התוצאה לא הייתה מושלמת, הן מבחינת היחס שבין קו לנקודה, שדורש כוונון מעת לעת ולעולם אינו מושלם, והן מבחינת המאמץ , אשר פחת , אך לא נעלם. אך לא רק אלה, שוב נדרש המפעיל ללמוד מיומנות חדשה ושונה מהשתיים הקודמות. עם זאת, מיומנות זו קלה יותר לרכישה ונפוצה בין חובבים וותיקים.

הממציא של המפתחות בתמונות היה Horace G. Martin שרשם עליהם פטנט בשנה 1902 והקים את החברה המכונה VIBROPLEX. החברה עברה מספר בעלויות ונדדה למספר מקומות אך קיימת עד היום. המפתח הראשון שיצר היה זה בתמונה משמאל, וכונה על ידו AUTOPLEX, התמונה היא של הפרסומת הראשונה למפתח זה מהשנה 1905. בתמונה מימין מוצג הדגם האחרון של BLUE RACER (שנות ה-2000 ). באותה מידה עם דגם שכונה "The Original" היו הנפוצים ביותר מבין יתר הדגמים של החברה, החל משנות ה-60 . המפתחות נקראו "חצי אוטומטים" אך עם הופעת המתקנים האלקטרונים, שמאפשרים מגוון של 'אוטומציות', הוסיפו לכנוי את התוספת "חצי אוטומטי מכני" להבדיל מחצי אוטומטי או אוטומטי אלקטרוני. לאחר יותר ממאה שנות יצור, מפתחות מדגמים שונים, הפכה Vibroplex ל"תקן" במה שנוגע למפתח "חצי אוטומטי מכני". אם לא ההתפתחות של מפתוח אלקטרוני , מספיק היה לומר Vibroplex- ומייד הייה מובן, שהכוונה למפתח שבו רטיטת זרוע קפיצית, עם משקולת בקצה החופשי, מבצעת פעולת מטוטלת ומפיקה רצף של נקודות לפי בחירת המפעיל. היות וסמל החברה מכיל תבליט של חיפושית, השתרשה בעולם החובבים המילה "BUG " עבור כל "מפתח- חצי-אוטומטי-מכני", גם אם לא מחברת Vibroplex. כנוי זה משמש, הן לאפיין את המיומנות הנדרשת, והן להדמיה אלקטרונית שלה "Bug Type Mode" .

אחרי "חצי אוטומטי מכאני" לא חלף זמן רב עד להופעת "אוטומטי מלא מכאני" –
"DUPLEX". גם דגמים אלה דרשו למוד מיומנות מיוחדת, שונה מקודמותיה, אך דווקא
אומנות זו תישאר שימושית, והנפוצה ביותר בימינו, כאשר המפתוח האלקטרוני גבר על המכאני.
מעט מפתחות מסוג זה יוצרו על ידי HANSON MEL בין השנים 1939- 1959. הוספת

זרוע מטוטלת עבור הקווים, אלצה תחכום מכני, וקושי רב לכוונן מפתחות אלה למהירויות שונות. היחס בין קו לנקודה נקבע בכך, שהחלק הקפיצי, של זרוע הקווים ארוך מזה של הנקודות כך שמשרעת הטלטול של המשקלות, שבקצה הזרוע תהייה לפחות פי 3 איטית יותר ממשרעת זרוע הנקודות, וכשהמשקלות בשתי הזרועות נמצאו בקצה (במהירות האיטית ביותר). במפתחות אלה נשמרה גם האפשרות להפעיל כמו ב-BUG על ידי נעילת זרוע הקווים והפקתם ידנית דרך קפיץ במגע. בגלל מורכבותם ומחירם מפתחות אלה מאד נדירים ויצורם לא שרד את התחרות עם המפתוח האלקטרוני משנות ה-60 ואילך. למרות השיפור של הפעלה נוחה עם שתי אצבעות ומספר פעולות קטן, התנועות הן נגד

קפיצים ומשקולות, אשר גורמים למאמץ בשידור מתמשך מעל למספר דקות. משפור אחרון זה נכנסה האלקטרוניקה ונתנה תשובה לכל דרישה .

בשנות ה-2000 חידשה חברה יפנית GHD יצור של מפתחות אלה, בכמה דגמים, כשבזה המוצג כאן, במקום מגעי מתכת הותקנו מגעים אופטיים, ואלה דורשים אלקטרוניקה ואספקת מתח, כוונון חוזר של כמה רכיבים ובכלל נדרשת הסתגלות ברמה של מיומנות חדשה. בזמן כתיבת שורות אלה המחיר קרוב ל-1800$ …

בטרם תובא הסקירה של ה"מפתוח האלקטרוני" ראוי להעיר ולהאיר, שכל המפתחות שמחוללים את הקוד על ידי רטיטת משקלות (BUG MODE) אינם מתאימים להפעלה בכלי תחבורה (יבשה, ים ואויר) או הצבה על משור משופע. הטלטול ורכיבים לא מאוזנים, של כח המשיכה, משבשים את פעולתם. הערה זו מהווה הקדמה נאותה לסקירת המפתוח אלקטרוני, אשר פתר באחת גם את בעית הניידות והטלטול. נפתרו עוד, בעיית המאמץ, הכוונון, האוטומציה והאחזקה. את הנושא של מפתוח אלקטרוני אפשר היה לסכם במשפט אחד :- זהו עוד "אופן דיגיטלי" שבו "מככבים" בו זמנית DOT/DASH ו- MAKE/BREAK , וכל מה שנחוץ ליישומו, באבחת מקלדת והבלחת צג, הוא מחשב ביתי, ממשק ותוכנה . אך לא כך הדבר משתי סיבות:-
א) נדיר שבשני הצדדים המתקשרים מצוי אותו ציוד, ולפחות בזמן כתיבה זו, רוב המפעילים אינם מפעילים דרך מקלדת, ותוכנות ה"קריאה" של הקוד, והמרתו למילים על צג, אינן מסוגלות לעקוב אחר מספר המשתנים, שצפויים במעבר מקשר אחד לקשר אחר. ב) רוב המפעילים בקוד מורס הם "חובבי קוד מורס" ורוצים "קשר אישי" ולא בעצם העברת מידע שמאפשרים הטלפונים האלחוטיים (סלולאריים).

לצורך ההכרות עם "מפתוח אלקטרוני" – Electronic Keying צריך לתת שם עברי לרכיב הנקרא Paddle או Finger Piece . רכיב זה הופיע כבר עם המעבר ממפתח ישיר בפעולה אנכית, עם כפתור, לפעולה אופקית עם-Side Sweeper וכל דמויי BUG . בגלל הדמיון למשוט, של קיאק או קנו, הוא מכונה בשם זה. היות ותפקידו להפיק אותות הצעתי היא לכנותו בשם "מש-אות" או "משאוט". עד שהצעתי תתקבל נמשיך לכנותו PADDLE . הפריט השני הוא המכלול האלקטרוני המכונה ELECTRONIC KEYER אותו נתן לתרגם ל-"מחולל קווים ונקודות" = מקו"ן, גם זה ימתין לאישור האקדמיה ללשון העברית, ונשמר את הכנוי באנגלית Electronic keyer ובקצור KEYER . המפעיל, בהכרתו, משתמש ב- PADDLE ופוקד על ה-KEYER כמה נקודות וכמה קווים יגיעו לדרגת מיתוג גל הרדיו שמייצר המשדר. ה-KEYER בדגם הפשוט ביותר כולל מגע המעורר הפקת קווים ברצף ומגע שני המעורר הפקת נקודות ברצף. המיומנות, שנדרשת מהמפעיל, היא ללמוד, מתי לחדול מהאחד ולהפעיל את השני, בדומה להפעלת "מפתח מכני אוטומטי מלא". כמות הדגמים של PADDLES שיוצרו ועדיין מיוצרים ומתחדשים היא ענקית, וכך גם עם דגמי KEYERS, ועוד גם דגמי KEYERS שמשולבים באותה אריזה עם PADDLE כיחידה אחת. להלן תרשים מלבנים של "מפתוח אלקטרוני" :-

להלן הגוון שקיים בעקרון יצירת המגע בממשק שבין המפעיל, ה-PADDLE וה-KEYER:-

1. פעולת האצבעות נגד קפיץ, כל שהוא, או זרוע מתכת קפיצית על מגע מתכתי.
2. פעולת האצבעות נגד משיכה של מגנט טבעי על מגע מתכתי.
3. פעולת האצבעות נגד משיכה של אלקטרומגנט על מגע מתכתי.
4. פעולת האצבעות ללא חלק נע, אלא עצם הנגיעה מוסיפה קיבול היוצר את פעולת "גע". זה מכונה Touch Paddle, וישנו גיוון לכ-3 או יותר דגמים, גם בישום עקרון זה.
5. פעולת האצבעות נגד קפיץ המשלב מגע אופטי ליצירת פעולת "גע".

התוספות הנפוצות בלוגיקה והאלקטרוניקה של ה- ELECTRONIC KEYERS :-

1. בקרה נפרדת על אורך הנקודה ואורך הקו, ויחס הזמן בין "גע" ל"נתק".
2. בקרה על מהירות /קצב יצירת הקווים והנקודות.
3. הפקת צליל שמיע של הנקודות והקווים ובקרה על עצמתו ותדירותו (Side Tone).
4. הכנסת אותיות, מילים ומשפטים למספר זיכרונות , ושחרורן לשידור, בכל עת, בכל מהירות ובחזרות ככל שנדרש.
5. הפקת ביטויי נוהל מוכנים מראש בתוך זיכרונות קבועים.
6. הפקת מספרים סידוריים או קבוצות עוקבות לכל קשר לצרכי צבירה בתחרות.
7. יצירת אותיות או קבוצות אקראיות לצורך לימוד ואימון בקוד מורס.
8. יצירת מצב "גע" מתמשך לכוונון מתאם אנטנות.
9. הדמיה ובצוע איתות של מפתח ישיר ודמויי BUG .
10. כניסת שמע ממקלט רדיו ופענוח קוד מורס והצגתו כמילים MORSE READER.
11. הפעלה בשיטת IAMBIC A או B , אשר תוסבר בהמשך.

סביר שישנם עוד יישומים, שנוספים מעת לעת אך הם מחוץ למסגרת סקירה זו.

בתמונה מימין Single lever Paddle שמתאים להפעלת כל סוגי ה- Electronic Keyers בכל תצורת הפקת הקווים והנקודות, לבד מ- IAMBIC שתוסבר בהמשך. כמו כל בני סוגו, הוא מורכב מזרוע בודדת המופעלת, במישור אופקי, נגד קפיץ (או כל התנגדות אחרת) , ליצירת מגע בין צד הנקודות או צד הקווים שמחולל ה-Keyer . אפשר לחברו ישירות למכשירי חובבים רק אם הם כוללים Keyer לפני דרגת מיתוג המשדר.

בתמונה משמאל מוצג שלוב של מפתח מכני מסוג SideSwiper ו- Single lever Paddle. כל שנדרש להפיכת ה- SideSwiper ל- Paddle, הוא מתג המנתק את הקצר בין המגע הימני לשמאלי, ובכך מיעד את האחד לנקודות ואת השני לקווים. כן דרושה הוספת מגע אמצעי דרך הזרוע, כדי להפעיל לחליפין את צד הנקודות או צד הקווים ב- KEYER (המתג לא נראה בתמונה) .