שנהב כותב כי אין זהות בלי מאבק. במדינות מהגרים, קבוצות נפגשות בגיאוגרפיה חדשה מה שיוצר מאבק. המאבק הזה מחזק את הזהות. שנהב כותב על האתיות בתקופה הקולוניאלית. הקולוניאליות מכניסה סיווג בצורה רצינית יותר (רישומים וכד') ולכן הזהות האתנית מתגבשת יותר בתקופות כאלו. זהות אתנית היא שדה תרבותי. היא מאמינה בהיסטוריה משותפת עם זיקה למרחב מסוים ועתיד משותף. אם קבוצה לא תהיה במאבק אם הסביבה שלה היא תיעלם, היא תיטמע בשאר הקבוצות. המאבק חשוב להישארות ובעיקר לעתיד. למשל המאבק המזרחי בישראל הוא מאבק על הרצון להיות שווים ואילו המאבק של יוצאי ברית המועצות הוא מאבק יותר של כוח – יש לנו היסטוריה וכוח שצריכים להישמע ולהשפיע.
הגירה כתופעה עולמית:
הגירה – תנועה של יחידים או קבוצות למטרת מגורים במיקום גאוגרפי אחר. מאז 1800 אנחנו בעידן הגירה והיום יש כ600-700 מיליון מהגרים בעולם.
מונחי מפתח בהגירה:
- הגירות שונות בתקופות היסטוריות שונות – ההגירה הייתה תהליך מכונן בעת העתיקה. היא נעצרה בימי הביניים ומתחדשת בתקופה המודרנית.
- קנה מידה – הגירה בינלאומית/מקומית/לאומית
- הגירה כפויה או רצונית
- עלייה פוליטית/כלכלית/סביבתית
תקופות של הגירה:
- קדומה – העת העתיקה. לא מעט הגירות שמאפיינות את התקופה ומהוות אירועים מכוננים בשלוש הדתות המונותאיסטיות עד היום.
- ימי הביניים
- בתקופה המודרנית המוקדמת יש עלייה בהגירה. המדינות המפותחות הקולוניאליסטיות מעודדות הגירה ומחפשות מהגרים. יש הגירה כפויה של עבדים מאפריקה. יש הגירה רצונית של מתיישבים במקומות חדשים בעולם שלוקחים איתם מהגרים בכפייה של העבדים שלהם.
- בתקופה המודרנית האמצעית, אמצע המאה ה19, המצב קצת נעצר. הלאומיות עולה ועוצרת את הקולוניאליזם. התגובה של הלאומיות למהגרים היא גבול, עצירת ההגירה. מדינת הלאום רוצה לבנות לאום ולא רוצה מהגרים.
- התקופה המודרנית עד סוף המאה העשרים – שפל בהגירה (ישראל יוצאת דופן).
- התקופה המודרנית המאוחרת מנפילת ברית המועצות – פתיחה של ההגירה.
ניתן לומר כי רוב המהגרים בעולם מהגרים מכפייה. יש רמות שונות של כפייה אבל עדיין ניתן לומר שהרוב הגדול לא עושה זאת מרצון. ההגירה מכפייה הייתה בכמויות גדולות בעיקר בתקופה הקולוניאלית והיא הגבירה את רעיון הגזע. הזהויות הפכו להיות היררכיות בתקופה הקולוניאלית. האדם הלבן השתלט על כל העולם והגזענות התפתחה בחברה האנושית. השתמשו בכלים מדעים וברישומים מדויקים לצורך ההגירה בכפייה.
סוף העבדות מביאה את עליית הלאומיות והפסקת ההגירה. ההגירה לא הפסיקה לחלוטין כיוון שההגירה החוצה המשיכה. אנשים גורשו/עזבו את מדינותיהם. הזהות של המקום והאנשים בו הפכו חשובים יותר מאשר הצמיחה הכלכלית ולכן אנשים רבים היגרו החוצה (עיראק). הדוגמא האחרונה להגירה מבפנים החוצה בכפייה היא ברואנדה, בקוסבו והפלסטינים שגורשו/ברחו מישראל. התקופה הלאומית היא לא תקופה של אימפריות אלא תקופה של מדינות, תקופת חוק וגבולות. הגבול והשלמות הטריטוריאלית נהיו המוקדים של הלאומיות. הלאומיות יוצרת תרבות הומוגנית.
התקופה הבאה, בעשרים השנים האחרונות היא תקופת הגלובליזציה הכלכלית. היום אנשים מהגרים בעיקר מסיבות כלכליות, שיפור רמת החיים. במקביל אין היום עבדות, אנשים לא נלקחים בכוח אבל יש מלחמות אזרחים במקומות שונים בעולם שעדיין גורמות למהגרים מכורח. יש כוחות דחיפה כלכליים שהם עוני, רמת חיים נמוכה, חוסר תעסוקה וכד'. כוחות המשיכה הם הצורך של הכלכלות המערביות לגדול ובכך "קורצות" לאנשים על ידי עבודה, משכורות, אורח חיים נוח וכד'. הכלכלות המערביות מתמודדות עם ילדוה נמוכה לכן יש להן רצון למשוך אליהן מהגרים. קנדה היא הדוגמא המוצלחת בעולם למשיכת מהגרים. המדינות ממשיכות להיות השחקנים המרכזיים בעולם. יש היום 62 מיליון פליטים ו330 מיליון מהגרים דור ראשון – הכי הרבה שהיה אי פעם בהיסטוריה. אמנם ההגירה היום לא לחלוטין פתוחה כמו שהייתה פעם (עדיין יש טפסים ובירוקרטיה) אבל יש המון מהגרים.
גורמים להבנת ההגירה הרצונית:
- שדה תרבותי – עומק השוני עם החברה הקולטת.
- אופי החברה הקולטת.
- מרחק – בלתי הפיך? יש הבדל בין מהגרים שמגיעים בתהליך בלתי הפיל לאלו שיש להם דרך חזרה. למשל יהודי ארצות המזרח או פליטים מהשואה שעלו לישראל וידעו שאין להם לאן לחזור.
- מידת הקשר עם המולדת (תפוצתיות).
- ניידות לאחר ההגירה – פנימית וחיצונית
- תהליך ההיטמעות או ההפרדה
גורמים להבנת ההגירה בכפייה:
- דרגת הדחיפות.
- כפייה אלימה או כלכלית.
- אפשרות/שאיפה לחזרה. ישראלים ברחבי העולם מגדירים עצמם כמעט תמיד כ"זמניים" למרות שיכול להיות שהם נשארים שם שנים.
- סגירות או פתיחות המולדת. למשל המולדת של יהודי עיראק הייתה מולדת סגורה לפני שעלו.
הגורמים האלו, בין אם זו הגירה בכפייה ובין אם זו הגירה רצונית, הם לא דיכוטומיים. יכולות להיות סיבות משני התחומים שגורמים להגירה של קבוצה/אנשים.
