אוגוסטינוס – וידויים
אוגוסטינוס מעיד על עצמו שמתחילה לחלחל אצלו הבנה עצמית. הוא מתחיל לשאול את עצמו –
לשם מה כל זה? מה מסב לי עונש בגנבה?
:93-4 המודעות הזאת שדרכה ניתן להתבונן מרוע מבחוץ, מובילה לפרק בתהליך שאוגוסטינוס מתאר ובו מתואר מאבק בין הרוע לבין המודעות אשר עשויה למשוך אותו לכיוונים חיובים. תכלית האירוע היא התהליך אשר מתחולל בתוכו. האומללות שבאומללות היא מצב שבו אדם הינו מודע לכך
שהוא אומלל. הוא מודע לזה שהוא במצב שרע לו אך קשה לו לצאת מהסחרור הזה של הרוע. הוא מתחיל לאהוב
את הרוע בפני עצמו, הוא מזהה את האישיות שלו עם הרוע. ישנה מודעת לכך שהנפש נמצאת בקרב שלה עם עצמה. הוא מאוהב בצד הרשע בנפש שלו
שהשתלט עליו והוא שונא את עצמו, את האהבה שלו לרוע.
:191-2 אדם אשר נמצא בתרדמה, אולי רוצה לחשוב כיצד נראית המציאות מחוץ לחלום והוא רוצה לגרור עצמו החוצה אך למעשה אין לו אפשרות שכזאת. המצב שבו הוא נמצא הוא מצב שבו הוא מבין שלא טוב לו, לא כדאי לו להיות במצב זה אך הוא במקום מסוים בוחר זאת במודע. מוטב לו להתמסר לטוב המוחלט מאשר להיכנע לרוע אך לא בהכרח המודעות הזאת יכולה להוביל אותו למעשים. במצב הלימבו שבו אדם מאוהב ברוע, שהוא יודע מה הדרך החוצה, גם ברגע הזה בסוף הדרך יש מידה של דואליות(בקשה מאלוהים לעשות עמו חסד) אך לא כעת, בעוד רגע, רגע שעלול להמשך לנצח. במהותם של דברים, האדם כפי שהוא עלי אדמות אחוז בתוך הדואליות הזאת ואין
ביכולתו לבד להיחלץ ממנה. כך אוגוסטינוס עובר תהליך שבסופו הוא משתחרר מזה. רק כאשר הוא
מגיע לנקודה הנמוכה ביותר, לאחר שהוא שונא את עצמו.
:205-6 הנס הפרטי שקרא לאוגוסטינוס שבו האל שלח לו סימן – "טול וקראlege(" .)tolle ברגעים
מסוימים שיש בהם חסד, ניתן לראות בטקסט המקראי כאילו כטקסט שנאמר על ידי האל אליך כאן
ועכשיו ולהתמסר לטקסט. רק כאשר אוגוסטינוס התמסר לנפשו, אז הוא התנצר. כל שנותר לנו
לקוות הוא שהנפש שלנו תחזור אל האל.
מדוע ניתן לומר שזוהי האוטוביוגרפיה הראשונה שנכתבה?
זהו סיפור על הנפש של אוגוסטינוס. עצם העובדה שאני מספר את סיפור הנפש שלי, אני מצליח
להתבונן בה ולהבין כיצד נראה האל. זהו אקט תיאולוגי ממדרגה ראשונה. זהו סיפור חשוב ביותר.
לכולנו יש את הנפש שלנו, לנבור בה פנימה ולהבין את האל בעולם התופעות.
האדם קיבל שתי מתנות בגן העדן:
.1 חיי הנצח(איבד אותם כאשר גורש.) .2 Libertas – נולדנו בצלמו של האל אשר מאפשרת לנו את הזכות לבחור בחירה חופשית. זוהי
אפשרות תאורטית. יש לאדם אפשרויות לנצל את הסגולה של הבחירה מכיוון שיש לו רצון
שמוביל אותו לבחור באחד ולא בשני.
– בני האדם לפי אוגוסטינוס תמיד בוחרים ברע, בארצי, בגשמי. מהרגע שנמנעו מאתנו חיי נצח ואנו נולדים מרחם אמנו, חיינו הם חיים בשרים, אנו יצורים גופניים. לכן, הבחירה
שלנו תמיד מופנית אל הגופני. כל בחירה שאנו עושים שהיא טובה היא התערבות רגעית
של האל. – אני יכול להניח שאם הצלחתי לבחור בטוב, נס קרה, האל לצידי. אך זה לא מדויק מכיוון
שהאל עושה ניסים גם לאנשים לא טובים ולא תמיד יש חוקיות במקרה.
עיר האלוהים/אוגוסטינוס)426(
תרגום פוליטי של הטקסט "ווידוים." הספר הזה נכתב כתגובה לאירוע מאוד חשוב בשנת ,312-313 הקיסר קונסטנטינוס אימץ את הנצרות. ההשלכות בשנת 325 מסמלות שינוי. חולפות עוד כ70- שנה
עד שהדת הופכת להיות ממוסדת והרשמית של האימפריה(סביב .)391 מתחוללת טלטלה דרמטית. אם קודם לכן אנשים אמרו "אנו חזקים בדת משום שרוצחים אותנו," כעת אומרים "אנו יכולים להיות נוצרים טובים על אף שאנו אוחזים בכוח." בשנת 410 נכבשת רומא ע"י הויזיגוטים וזהו אירוע אשר משנה משמעותית את המרחב. כעת כאשר האימפריה חזקה הנוצרים מתחילים לשאול את עצמם
"האם האל לא אוהב אותנו יותר."?
אוגוסטינוס אומר: אנו חיים על פני אדמות והדמויות הפוליטיות שאנחנו הן אחרי הנפילה. כישויות פוליטיות אנו גם בוחרים ברע. הבחירות שלנו במציאות לא מעידות על גורלנו בעולם הבא ולא מזכות אותנו בגמול בעולם הזה. העובדה שרומא עלתה, לא מעידה על רומא כעובדה צודקת, ונפילתה לא מעידה דבר על השליטים, על הנתינים, הקולקטיב. המציאות עלי אדמות אינה משקפת את המציאות הפנימית אצלנו. עלינו לנסות לבחור בטוב, בשמימי ואין לנו ברירה אלא לבחור ברע. מי שחשב שאנו צריכים להסתכל על ירושלים/על רומא טעה, יש להסתכל על העיר השמימית – על ירושלים של
מעלה ולא על ירושלים של מטה.
הממלכות הברבריות
"ברברי" – שלא מתרבות יוון/רומא. שלא מדברים רומית/יוונית.
החל משנת 410 לאט אאט העמים הברברים כובשים את האימפריה הרומית וכובשים את שטחה.
)117(Tacitus – מלומד רומי אשר כותב על הרבה מאוד נושאים. הוא כותב חיבור שלם של הרבה
מאוד כרכים שכותרתו .Germania הוא עוסק באנשים אשר נמצאים מצפון-מזרח לאימפריה.
– הוא כותב עליהם שהם לא מאוד חרוצים. אפילו האמיצים שביניהם, בזמן שהם לא
עסוקים בקרבות, הם נותנים את הטיפול בבית לאנשים הפחות חזקים באוכלוסייה.
– נקמת הדם: יש מבנה חברתי לחברה הזאת. כל אדם בקרבה מסוימת עם אדם שנרצח, חייב לנקום את דמו ולהתגייס לטובת הדבר הזה. הקבוצה אשר נמצאת בקרבת דם עם
הרוצח יכולה לקנות ב"כופר" את נקמת הדם, ניתן להגיע להסדר. השבטים הללו הם לא
בלגן, ללא סדר. ישנה מסורת משפטית בעל פה.
– חיתון: אם יש אדם אשר מגיע ממשפחה חזקה, יכול להיות שהוא יישא נשים רבות
מסיבות פוליטית אך הרוב חיים עם אישה אחת.
– מעשי הניאוף מעטים מאוד והעונש עליהם מידי.
– ההתבוננות על הברברים נעשתה במובנים מסוימים כדי לבקר את הרומים.