789 – Generalis (Admonitoהתוכחה הכללית.) הוא יוצר מומנט של האחדה והוא מתחיל לממש את סדר היום שלו. רוב המסמך מיועד לכנסייה, מעין רפורמה כנסייתית. הרעיונות שנצרבים בבסיס התוכחה הם תיקון בתוך הכנסייה, מיועד לנזירים וכמרים. הוא כותב כי הוא מאמין שתפקיד הממלכה הוא לדאוג לישועת נתיניה ולכן צריך כנסייה מתפקדת שתומכת ביעד זה. מה שנדרש כאן הוא שיתוף פעולה בין השלטון לכנסייה. הדרישות שהוא תובע מהם, הן דרישות שהוא יצטרך לבצע. הדרך
להבטיח את הישועה באמצעות הכנסייה זה באמצעות חינוך והשכלה. זוהי למעשה מהפכה אשר
כרוחה בשלטון הקרולינגי.
800 – קארל הגדול הופך להיות קיסר, נמשך ע"י האפיפיור לאו. מתואר האירוע שבו קארל הופך להיות קיסר. הוא עשה מסע לרומא בנסיבות פוליטיות ובנוסף, הרומאים פגעו פגיעות קשות בכהן ליאו ואילצו אותו לפנות לקארל. בשל כך, קארל הגדול הגיע לרומא כדי לתקן את מצב הכנסייה
שהייתה מפולגת ושם הוא שהה בחורף. בזמן זה הוא קיבל את התואר אימפרטור ואוגוסטוס. אם קארל קיבל את תו התקן של הכנסייה, שהוא קיסר רומא, הרי שאף אחד אחר לא יהיה קיסר רומא(שאר השליטים לא אוהבים זאת.) כעת הוא קיסר, בעל תמיכה מקומית ועולמית מהכנסייה
ורוצה לממש את הרפורמות שלו. קארל החליט להתמקד במקום אחד – אאכן(גרמניה של היום,)
זאת הייתה החצר הקיסרית.
– הוא מתחיל לבנות בניינים, קהילתיים – קתדרלות, גשרים וכו.' יש כאן ניסיון לשלב בין
המסורת הרומית למסורת החדשה.
– הוא דרש מהכנסייה ליטול חלק בחינוך ההמונים. הדבר דרש תנאים פיזיים. הכמרים שקודם לכן היו מרוכזים במנזרים או בכנסיות העירוניות ולא היו רבים, נדרשו כעת להתפזר בקרב
האוכלוסייה. נוצר מוסד שלא היה קיים קודם לכן – בית ספר. בכל מקום הכומר לימד את האוכלוסייה קרוא וכתוב. לכך נדרש חומרי לימוד. הרנסנס הקרולינגי הוא למעשה גם
רפורמה טכנולוגית.
– ישנה האחדה. היא מקבלת שני פנים:
.1 רוחנית, נוצרית: אחת הבעיות היא שכל מחוז קיים פולחן שונה. הוא אמר שצריך לייצר האחדה. יש מסורת שמיוחסת לרומא והיא אוניברסלית וכל ספרי הסידור
בפרנקיה היו זהים.
.2 איחוד המסורת המשפטית: הוא שאף לאחדות משפטית. הוא לא הצליח בכך עד הסוף אך הוא כן העלה על הכתב את כל הכתבים של העמים בשלטונו, כתב ותיעד
את השירים הברבריים וכתב בדקדוק את שפת מולדתו.
קרל הגדול לא רק השתמש בפיגורה של האפיפיור כדי להמליך אותו, אלא כדי להפוך אותו לקיסר. מצד אחד קרל מתיימר לשחזר את הפאר הרומי, השפה השלטונית הרומית. הוא לא סתם קורה לעצמו קיסר, הוא גם מנסה להתנהג ולפעול כקיסר – כמו שהוא חושב שהאימפריה הרומית הייתה
מתפקדת. ישנו אלמנט גרמאני-ברברי, רומי ונוצרי.
אין כתיבת שירים וספרים, אנשים מדברים שפה שונה וישנה מסורת משפטית שונה. הם שופטים את הנתינים שלהם על פי אמות מידה שונות. קרל הגדול רוצה לאחד את המסורות המשפטיות(הוא לא יכול לכפות שפה אך כן מערכת משפט.) הוא לא מצליח בכך עד הסוף, הוא כן מקדם זאת אך לא
מצליח במאה האחוזים. קרל מנסה ליצור אימפריה על חורבות האימפריה הרומית אך אין לו את המערכת הבירוקרטית המשומנת אשר מצליחה לאחד בין כל חלקי האימפריה(מיסים והפצת
הרעיונות, החוקים והצווים.) קרל מתיימר לייצר אימפריה אך בלי הבירוקרטיה. הוא כן יוצר ישות ממורכזת. עבור איינהרד יש שתי דרכים לנסח את הישות החדשה – סיפורי אגדות וקרבות וגם
מערכת המשפט. קרל הוא המשכה של האימפריה הרומית אך גם חלק מהסיפורים של המנהיגים
הגרמאניים. ישנו ניסיון לעצב את דמותו של מנהיג.
הניסיון שלו ליצור את התרבות הרומית, הקיסרות הרומית היא המטרה העיקרית של קרל הגדול.
– הוא היה עסוק בלהרחיב את הממלכה אך לא הצליח להגדיל אותה משמעותית. הוא כן
הצליח לאחד אותה. תשומת ליבו הייתה מופנית החוצה ופנימה. – הוא בנה מפעלים שתרמו לתדמית הממלכה וליעילות השלטון: הוא בנה את כנסיית "אם האלוהים" המרשימה והגדולה באאכן ואת הגשר על הריינוס ליד מיינץ. אין מבני הנדסי
שיותר מזוהה עם האימפריה הרומאית מאשר גשרים. קרל טוען כי הוא רומאי – בונה קשרים
כדי ליעל מסחר.
– האקלים שקרל יצר באכן וסביבתה היא כזאת שנתנה רוח גבית לעיסוק באומנות, חידושים
בתחום האומנות. השלטון המרכזי מעודד עיסוק באומנות, ארכיטקטורה והנדסה.
– אם תחילת השלטון היא להבטיח את גאולת הנפש של הנתינים ניתן לעשות זאת באמצעות חינוך(המרכזי.) הוא יצר סדר יום מסודר ומורכב אשר הכנסייה תתארגן לפי החובה שלה
להפיץ את הידע בקרב האוכלוסייה כולה. בתקופה זאת זהו הבסיס. ידע ותפילה זוהי הדרך לגאולה ויש ללמד את האוכלוסייה כיצד להתפלל. בנוסף יש צורך בכתות, מבנים, מורים
וספרים.
– התפתח בתקופה הקרולינגית כתב יד בשם Miniscule .Caroline הוא מעודד אנשים לפתח כתב יד חדש וכופה אותו על כל המרחב ובכל מקום בפרנקיה כותבים בכתב היד הזה. זהו
גילום לאחדות שהוא מייצר. – הרפורמה הכנסייתית: הכנסייה צריכה להתגייס למשימה לחנך את העם. לכך מגיעים דרך תיקון של הכנסייה באופן עמוק. אם הכנסייה צריכה להעמיד את עצמה כחיקוי לעם, נדרש
תיקון בכנסייה. קרל רצה להגביר את הרמה האינטלקטואלית של הכמורה. – האחדה של הפולחן: קרל תיקן את אופן הקריאה בפומבי ואת התהילים. סדר הדברים בכנסיות היה נראה שונה. קראו מזמורים שונים, בסדר שונה ובתוכן שונה. קרל עשה
רפורמה ואיחד את הליטורגיה. לאחר הרפורמה יש סידור אחד מאחד בכל פרנקיה. אילו
הייתה התנגדות ייתכן והוא היה נכשל אך לא הייתה לכך התנגדות. הוא יצר ישות מאוחדת
