ניתן להגיד כי להסתכל על המסורת המערבית ללא להסתכל על עניינים רחבים יותר זהו עניין
פרובלמטי.
קרל הגדול)800( מזוהה כמנהיג הגדול הראשון של אירופה. מה שהוביל לכך היא עלייתה של שושלת בחלק הדרומי של הים התיכון – עליית האסלאם. ארי פירן טוען כי קרל הגדול לא היה
מתקיים ללא עלייתו של מוחמד והקמת האימפריה המוסלמית.
מוחמד מה שאנו יודעים על מוחמד נעשה דרך המסורת המוסלמית, דרך הקוראן. לפי המסורת, מוחמד נולד למשפחה אשר ירדה מנכסיה. הוא הפך להיות יתום עד גיל ,6 גדל אצל דודו אבו-טאלב. בשביל
להתקיים, כאשר היה בוגר מספיק, הוא התחיל לעבוד אצל אלמנה עשירה. הוא היה חלק משיירות מסחר שנעו על ציר דמשק – מכה, סחר בשמה. לכאורה, הוא נולד בשנת 580 וסביב שנת 610 הוא
מתחיל לקבל התגלויות. הוא קיבל מסר שהוא מפרש כמסר אלוהי(הוא אינו יודע קרוא וכתוב.)
בין שנת 610-622 מתהווה הגרעין הבסיסי, המוצק של התנועה החדשה שמוחמד מארגן סביבו. תנועה זאת מתארגנת סביב אישיותו של מוחמד ושהוא נביא אשר מקבל מסרים מהאל עצמו. בשנת 622 מוחמד עושה את ההיג'רה – מהגר למדינה. התאולוגיה האסלאמית מאבחנת בין ההתארגנות סביב מוחמד במכה וההצטרפות למדינה לעומת האנשים שהצטרפו אליו מרגע זה והלאה. במכה
הוא היה נרדף ובמדינה הוא התחיל להתבסס. ההיסטוריה הקדושה של האסלאם מתארת את האירועים שהתחוללו מכאן והלאה בקרבות מוצלחים יותר ופחות אשר הובילו לתנועה גוברת של
מוחמד.
בשנת 628 מתרחש "קרב התעלה" – ח'נדק. הם תקפו שיירות סוחרים אשר היו שייכות למשפחות החזקות שחיות במכה. התנועה החדשה במדינה תוקפת אותם ובשנת 628 התנועה מנצחת במידה רבה. זה נותן למוחמד אמונה. הם מרגישים שהם צברו מספיק כוח וביטחון עצמי כדי לחזור למכה
ולהשתלט על הבירה. זה אכן קורה וישנה התבססות של התנועה במדינה.
בשנת 632 מוחמד מת. עד השנה הזאת מוחמד ממשיך לקבל התגלויות. דבר זה חשוב כדי להבין את התאולוגיה של הקוראן. הוא איננו ספר היסטורי, הוא אינו ניתן ע"י נביא. הוא ספר אשר מספר על הבשורות האינדיבידואליות שקיבל הנביא בחייו בזמן אירועים שקרו לו. הקוראן לא מאורגן בצורה
כרונולוגית. מבחינה רעיונית ישנם מקבצים של רעיונות – לחלקן יש רעיונות מרכזיים(מרים וישו, אברהם אבינו) אך הסיפורים מופיעים במקומות שונים בקוראן, וסורות שיש בהן נושא מכילות דברים נוספים. לכן, זהו נושא לוויכוח ופרשנות עד ימינו. לאחר מותו של מוחמד עלתה שאלה לגבי התנועה
החדשה. לאחר מותו של מוחמד לקחו את מקומו ארבעה חליפים(ראשידון) – ארבעת המופלאים והם המשיכו את דרכו של מוחמד. אין להם יומרה להיות ממשיכיו של מוחמד באופן התאולוגי אך מצד שני יומרתם היא שאת סמכותם הם לא קיבלו ממוחמד אלא מהאל. הם המנהיגים הפוליטיים של התנועה הדתית החדשה. הם חיו בזמנו של מוחמד ותרמו תרומה רבה בקרבות. התנועה הכילה בתוכה מתחים פנימיים וחוסר יציבות. בתנועה יש היררכיות והן משקפות את העיתוי שבו האדם
הצטרף לתנועה אך מצד שני זה משקף את ההיררכיות השבטיות שכבר קיימות. זוהי תנועה גמישה,
ראשונית.
