מנהיג הקהילה מייצג את הקול של יציבות, הגיון, אפילו שמרנות. אך הקהילה הנוצרית התקיימה בין הדיאלקטיקה שבין הכומר/המנהיג לבין האיש הקדוש. האלמנט שהאיש הקדוש מייצג הוא אלמנט
חתרני משהו, הוא לא שייך לה במידה מסוימת. הוא עוזר לאנשי הקהילה אך בכלים אחרים: תפקידו
מתאפשר בזכות האיזון המוחלט בו הוא נמצא. הוא עוזר לאנשים שנמצאים בסוגים שונים של מזור, בעיות רפואיות, מחלוקות. ישנו אלמנט של קדוש אשר מגיע לקהילה, מתערב בה, מנסה לפתור את המתחים וכאשר הוא מסיים הוא מתנתק חזרה. אם הכוח של הכומר שואב מההון הסימבולי והפיזי
שיש לכנסייה, האיש הקדוש מונע מכוח אחר, הפוך.
המבנה החברתי של הקהילה הנוצרית
מנהיג/ראש עיר.
כומר כיועץ של ענייני יום יום ואיש קדוש.
סיינט אוגוסטינוס354-430( לספירה)
אנו קוראים על ההמרה של קונסטנטין דרך "המשקפיים האוגוסטיניות" מכיוון שהוא למעשה כתב על
המרת דתו. גם הוא נחשב לאב כנסייה ונחשב לאב הכנסייה החשוב ביותר לימי הביניים המאוחרים. הפרדיגמה שהוא מציע היא שכל נוצרי עסוק כל הזמן בלהמיר את דתו לנצרות. אדיקות ודבקות
נוצרית היא החוויה המתמדת של המרה בלתי פוסקת לנצרות. נולד באפריקה, הגיע לרומא בשנת .378 הסלילו אותו להיות סוג של אריסטוקרט והיה אמור להפוך להיות מדינאי/פוליטיקאי אך העסיקו אותו שאלות אחרות. הוא עובר תהליך של חיפוש, מנסה כמה דתות ולא מוצא בהן את התשובה. בשנת 386 הוא ממיר את דתו לנצרות וחוזר לאפריקה בשנת
391 להיות בישוף בעיר הנקראת היפו. בשנת 397 הוא כותב את הספר "וידויים.)confessions(" הוא
כתב מאות ספרים. בשנת 426 הוא כתב את "עיר האלוהים" אשר התעסק בפוליטיקה של הכנסייה.
ישנה טענה אשר "וידויים" הוא הספר האוטוביוגרפי הראשון בהיסטוריה. ספרים של אדם אשר כתב
על עצמו כבר נכתבו לפני זה. הספר מורכב מ13 ספרים:
– ספר :2-8 הספר הולך לעסוק בתאוות הבשר וחיבוטי הנפש. ישנה תכלית לתרגיל הפילוסופי – תאולוגי שבו הוא נוטל חלק. לזכירה שלי שפעם הייתי אחרת, חוטא ישנה תכלית, אלא כדי
שאוכל לאהוב אותך יותר, את כל אדם. הספר מחולק למספר פרקים:
- תאווה – התחלתי כאדם בעל תאוות בשר אשר ערפלה אותו לבחור בין האהבה
לאפלת הנפש. הוא רומז שבתוכנו יש שני אנשים – תאו הבשר והנפש שרואה אחרת ותאו הבשר לעיתים מערפל אותה. יש בקרבו שני קולות. הוא רוצה לחדד ונותן דוגמה על התאווה לגניבה. הוא אומר שהוא רצה לגנוב מכיוון שהיו לו מחסור
בצדקה, הוא רצה לגנוב לשם הגניבה, מכיוון שהיה לו שפע של רשע. הוא מתחיל
להתבונן בעצמו, לשאול שאלות. לשאול מדוע הוא גנב? מה הסב לו עונג בגניבה? כך הוא מבין שיש בו שני אלמנטים אך לא מצליח בכוחות עצמו לחולל שינוי. הוא רק יכול להביא את עצמו למודעות בחלק השני אך טרם לשינוי. בחלק השלישי השינוי
הוא למעשה המרת הדת.