ב- 24 לחודש מאי 1844 שודר בקו, שבין וושינגטון לבלטימור, החלק האחרון של הפסוק, מתוך ספר במדבר כ"ג, 23. האיתות היה במה שמכונה "קוד מורס" .

ישנו תיעוד נרחב אודות התפתחות ה"תקשורת הקווית", כלומר זו שהתפתחה עם הידע בחשמל ומגנטיות, ועם היכולת הטכנית להניח ולהעביר קווים מוליכים בין שני אתרים רחוקים, עד כדי חציית אוקיינוס. חלק גדול מהתיעוד של תקשורת זו נמצא באתרים רבים באינטרנט. כל מי שמתעניין בנושא, די אם יבצע חיפוש תחת המילה TELEGRAPH.

המילה TELEGRAPH בנויה משתי מילים ביוונית -GRAPHEIN לכתוב, ו- TELE- רחוק.

לאיתות או הכתיבה לרחוק, תרמו הרבה חוקרים וממציאים, חלקם תרמו חלק ייחודי, חלקם עבדו בשיתוף פעולה וחלקם ישמו במקביל, את אותה המצאה, במקומות שונים, ובלי להיות מודעים לכך. כמו שקרה הרבה פעמים, בהיסטוריה של הטכנולוגיה והמדעים, השמות השגורים אינם בהכרח של התורמים המשמעותיים ביותר, ומי שמתעניין ימצא שהשמות שצפים הם תוצאה של מאבקי יוקרה, חיסול ידידות, מרוץ אחר רישום פטנט וטרגדיות אישיות, של אנשים מוכשרים וחרוצים. בקשר לטלגרף (Wire) השם המיידי הוא:-

Samuel Finley Breese Morse, ובקשר ל"רדיו" (Wireless):- James Clerk Maxwell Guglielmo Marconi, ו- Heinrich Hertz.

השמות שאינם שגורים הם של Alfred Vail , שהיה יד ימינו של Morse בפיתוח הקוד , שמאפשר המרה של אותיות האלף- בית לאותות בקו הטלגרף. ועוד, בנה את מה שנחשב למפתח הידני הראשון לאיתות ידני בקו הטלגרף. להלן תרשים המפתח הראשון שבנה לצורך הנסויים וכונה – Vail Correspondent ALFRED VAIL

המפתח, שעימו נשלחה ההודעה, שלעיל כונה "lever correspondent " ודגם מקורי שלו נמצא בSmithsonian Institute" " בארה"ב. להלן צלום של דגם משוחזר, שרכשתי מיצרן המפתחות KENT :- 

השם השני הוא Mahlon Loomis, שהוא האדם אשר הפך את ה- "Telegraph" ל- Wireless"". להלן הסיפור, כפי שהוא מתומצת, על ידי איש טלגרף מסקוטלנד:- נניח שיש לך כלב ממין המכונה Dachshund (נמוך וארוך כמו כבל טלגרף) , והוא מספיק ארוך כך שזנבו בעיר גלזגו וראשו בעיר אדינבורג. אם אתה צובט בזנבו בגלזגו, הוא נובח באדינבורג – לזה קוראים "Telegraphy" ; עתה, אם אתה מסיר את גוף הכלב, לזה קוראים :-"Wireless", וזה מה ש- Mahlon Loomis האמריקאי עשה, כשהוא מסתמך על הניסויים שעשה סקוטי אחר בשם המפורסם James Clerk Maxwell.

LOOMIS (1826 – 1886) היה רופא שיניים בעל רקע טכני ומדעי, הן מצד הרקע המשפחתי, שבו התפתח והן בהכשרתו. אך בעיקר הוא היה "ממציא חובב".

Loomis קבל השראה (תרתי משמע) למחקריו מתצפית בהתפרקויות של מטען חשמלי של ברקים ומוליכים, וגזר מכך שיש חשמל באטמוספרה, אשר אפשר לנצל אותו במקום הסוללות הדרושות בקווי הטלגרף. הוא בצע ניסיון של הרמת שני עפיפונים כל אחד קשור לחוט מוליך ובמרחק מה אחד מהשני. בטור לקצה חוט עפיפון אחד, הוא חיבר גלוונומטר לאדמה, ומייד גילה זרימה, וזו קטנה כאשר נגעו או חיברו לאדמה את החוט של העפיפון הסמוך. זה היה הרגע הראשון שממנו התפתח המתקן המכונה "אנטנה", והמושג "גלים". מרגע זה ההתפתחויות היו בכל כיוון ומלוות במאבקים של התגברות על בעיות טכניות, הכרה ורשום פטנטים, כפי שהיה צפוי. השיפורים שבצע הניבו תוצאה של קשר אלחוטי (בעזרת איזה סוג של זמזם או מיתוג ידני) עד כ- 40ק"מ. בתרשים שלעיל הוא תאר את כוונתו להגיע לטווח בין יבשתי, מעבר לאוקיינוסים.

Loomis נפטר, בגיל 60, ב- 13 אוקטובר 1889. הוא הקדים את MARCONI כמעט בדור, וזכה להכרה חלקית ופטנט על שיפורים. רק בשנה 1965 הכיר הקונגרס האמריקאי בזה, שלפי התחקיר ההיסטורי, הוא היה "הממציא של הרדיו" וזה שהציג לראשונה "מערכת קשר אלחוטי". כבוד זה הוא מעט מדי ובא מאוחר מדי. אוסיף כאן תרגום של קטעי דברים שכתב, בתגובה למאבקים והתסכולים:- "לא רק שגיליתי עולם חדש אלא גם את האמצעים לפלוש לתוכו…" "… אני יודע, שכמה או רבים מתייחסים אלי כמשוגע או טיפש, אך אני יודע שאני צודק, ואם הדור הנוכחי יאריך ימים דעותיו ישתנו והם יתפלאו איך לא תפשו את הכל קודם. אני לא אזכה לראות את השלמת הרעיונות, אך אני ואחרים נזכה בכבוד של המגלים."

מבחינתנו, כחובבי רדיו, מגיעה לו הראשוניות להמצאות הבאות:-

1. הראשון שהשתמש באנטנה וארקה כחלק ממנה.
2. הראשון שבצע ניסויים בטלגרף-אל-חוטי.
3. הראשון שהשתמש בעפיפון לנשיאת אנטנה באוויר.
4. הראשון שהשתמש בבלון להרמת חוט אנטנה.
5. הראשון שבנה אנטנה אנכית – מוט פלדה על עמוד עץ.
6. ניסח את הרעיון של גלים הנעים בתוך האנטנה.
7. הפטנט הראשון ל-טלגרף אלחוטי.

הראשונים פעלו באמצעים דלים, רק מדחף של חובבים, ונגד אוירה של חוסר אמון. ההתפתחות הובילה להכרה בנחיצות המקצוע ברמה של הסמכה רשמית, והנפקת תעודות. היות ותקופה בחיי התפרנסתי מכישרונם של המוזכרים לעיל יש לי חוב אליהם כפי, שמעידה התעודה המוצגת.

תעודות כאלה אינן מונפקות עוד, משום שטלגרף אלחוטי, בקוד מורס ידני, חדל להיות אופן מוכר, לשימוש בתקשורת מסחרית בין -לאומית. ואין עוד הכשרה של אנשי מקצוע בטלגרפיה ידנית. בניגוד לכל התחזיות, חובבי הרדיו, ממשיכים להשתמש באופן זה של תקשורת.

לפי הפעילות על גלי הרדיו, התפוצה של עזרים שעושים שימוש בטכנולוגיה חדישה, ומספר האתרים באינטרנט, שקשורים לתקשורת בקוד מורס, הרי תקשורת זו הולכת ומתעצמת, וכנראה לא תחדל, גם אם יחדל האינטרנט, או דוקא אם יחדל. מפתיע במיוחד המספר הגדול של אתרים המציגים אוספים של מפתחות מורס ופריטי נוסטלגיה ושחזור מכלולים של התפתחות הטלגרפיה.

במשך 60 שנות המדינה, להרבה אנשים, המפגש הראשון עם, קשר הרדיו היה כאשר נשלחו לקורסים הצבאיים, או אחרים, של המקצוע. חלק שנאו את ה"טרטור" של לימוד קוד מורס, וחלק אחר התאהב במקצוע , בין שבאופן טבעי, ובין שבמפגש עם מגויסים, שהגיעו לקורסים משום שהיו חובבים קודם לכן. וזה לזכרו של חברי חנינא לוריא 4X4MU , אשר שוכן איתי באותו אוהל במשך הקורס, וארח אותי בביתו, שם ראיתי פעם ראשונה תחנת חובבים. גם בבסיס ההדרכה של חיל הקשר הייתה תחנת חובבים 4X4HK, אך היא עמדה בעקר לשימוש הסגל הבכיר. כדי לזכות בתעודה המוצגת, רכשנו מיומנות הפעלה בפריטים המוצגים בהמשך.

המכשיר העליון צולם בבסיס לפענוח צופנים Bletchley Park באנגליה והתחתון במוזיאון המדע בלונדון. מכשירים אלה שמשו את צה"ל ,כעשור או יותר, בדגמים שכונו:-מ.ק. 19, 190, 191, ועוד. זכור לי, שעל חלקם הכיתוב היה באותיות רוסיות, ועל חלקם היה רישום כיבוא מקנדה. זכור לי גם, שמדי פעם הייתי שומע שיחות, בתחום ה-3.5 ו- 7Mhz , בדיעבד הבנתי שאלה "חובבי רדיו", עד אז חשבתי, שהמקצוע שלי הוא תחביב נפלא… המפתחות שלעיל היו נפוצים מאוד בתחנות הדרכה ובתחנות ניידות. המפתח עם רצועות החיבור לרגל גרם לי מספר "מכות חשמל" מחממות. כדי לעבור מקליטה לשידור, במכשירים המוצגים, היה צורך לתקוע את תקע המפתח, ולהוציאו, וחוזר חלילה, כדי לעבור לקליטה. פעולה זו, תוך כדי נסיעה ב'קומנדקר' (נ.נ 4X4 ), באווירה רטובה של חורף, גרמה מדי פעם לנגיעה בחלק ה"חי" של התקע ובהמשך לקפיצת המפעיל, תוך פליטת קללות.

במכשירים אלה הייתה אפשרות לשדר MCW (Modulated Continuous Wave), כלומר , שלא כמו בשידור קוד מורס על ידי מיתוג תדר הרדיו של המשדר – מה שמכונה CW , במצב MCW תדר המשדר שימש 'נושא' לתדר שמע, שאותו היו ממתגים על ידי המפתח. זה צרך יותר אנרגיה אך אפשר לשמוע את קוד מורס במקלטי AM , ושימש לצרכים מיוחדים של הפצת המידע ו'התביתות' על המשדר.

במקביל עם ההתפתחות של ה"טלגרפיה הידנית", אשר דרשה מפעיל שזוכר בעל פה את קוד מורס לכל אות, סיפרה וסימן, ומיומנות בהפעלת ה"מתג" שמכונה "מפתח מורס"; התפתחו והובאו לשימוש עוד סוגים רבים של מתקנים, אשר בצעו את אותה פעולה – מהר יותר, בקידודים שונים, עבוד ואכסון הודעות בזיכרון כל שהוא, החל ממתקנים אלקטרומכניים ועד הזיכרונות האלקטרונים ואופטיים של ימינו. מייד עם הופעתם של אלה ואחריהם "מעבדי ההודעות" והמחשוב של התקשורת, החלה הווכחנות והנבואות להיעלמותה של הרדיו-טלגרפיה הידנית. אכן, במקום שהיא הייתה פחות יעילה ופחות רווחית, היא הופסקה אך לא מתה. אצל חובבי הרדיו, היא ממשיכה לחיות הן בתצורתה המקורית, והן בכל האופנים תלויי מחשב המכונים "תקשורת ספרתית".

בהפוך לספור לעיל, שתיאר איך הפך הטלגרף לאלחוט, הרי באופנים ה"דיגיטלים" במקום גוף הכלב חזרו ושמו מחשב, תוכנות, מעבדי הודעות, ממשקים ותצוגות. בקצור – החליפו את המפעיל עם זוג אוזניים ושלוש אצבעות, למפעיל עם עיניים, משקפיים ועשר אצבעות….

האיתות במפתח מורס הוא האופן ה"דיגיטלי" הראשון אך אינו הראשון בטבע, דווקא בתצורתו האלחוטית הוא מופיע אצל מינים מסוימים של יונקים, עופות, זוחלים וחרקים. יתכן, שבתת- מודע, רכש מורס את הרעיון מיצור כל שהוא בסביבתו.

בחוברת QST של דצמבר 1982, בתגובה לקריאות להפסיק את הדרישה לבחינות בקוד מורס, כתב, הנשיא של אגודת החובבים בארה"ב ARRL, Victor C. Clark W4KFC, על תקשורת בקוד מורס (בתרגום חופשי):-

1. ו תקשורת ייחודית, ידידותית, מתומצתת, יעילה, ומיומנות שנפוצה בכל העולם
2. זה האופן היעיל ביותר במונחים של ההספק הנדרש לקשר לטווחים גדולים, ברגישות נמוכה להפרעות, וחסכוני בניצול של סולם תדרי הרדיו.
3. היא אינה מושפעת ממבטא והגיה של המתקשרים, ולכן מספקת שפה בין-לאומית מובנת לכל.
4. הציוד הדרוש הוא פשוט, אמין וקל לאחזקה יותר מכל אמצעי תקשורת אחר.
5. זו תקשורת שוויונית, אשר מבטלת הבדלים בגיל, קשיי דיבור, ניבי שפה, ועוד מאפשרת שיתופם של צעירים בסביבה של מבוגרים.
6. זוהי תקשורת רדיו היחידה, שמובנת ישירות בין אדם למכונה (אין צורך בממשק).
   1. איזה מילים!?

   וכדי להדגים כמה נכון סעיף 6 הנה עוד רעיון, שנבנה על ידי, ונתן לכנותו "ממשק חפוז"-