| המטאורולוגיה מתחלקת לשני חלקים מזג האויר חלק זה עוסק בתנאים המשתנים מדי יום ומנסה לחזות את התנאים העתידיים. החיזוי משתמש בשתי שיטות מטאורולוגיה סינופטית המשתמשת במיפוי ותחזיות לפי כללים שנצפו ונאגרו בעבר ומטאורולוגיה דינמית המתבססת על חישובים תרמודינמיים. אקלים חלק זה עוסק בממוצעים לתקופות ארוכות. התפשטות החום מדוע יותר חם באיזור המשווה מאשר באזור הקטבים הבדלי הטמפרטורות בין יום ולילה |
| בציור זה משעה 0600, שעת הזריחה מתחילה השמש לחממם את כדור הארץ. שיא החימום בשעה 1200 ואז חימום השמש יורד עד שעה 1800, שעת השקיעה. |  |
| החל משעת הזריחה מתחילה קרינה מכדור הארץ לחמם את האויר. כדור הארץ שקלט את חום השמש משחרר חום לאט יותר מאשר קרינת השמש כך ששיא קרינתו היא לערך בשעת השקיעה. לפי השרטוט נראה שהשעה החמה היא אחר הצהריים בשעה 1500. |
| שקעים ורמות אזור אשר מתחמם יותר ביחס לסביבתו יוצר מעליו אויר חם. אויר חם, בגלל התפשטותו מגדיל את נפחו כך שהוא בעצם מאבד ממשקלו הסגולי. כלומר אויר שהתחמם יהיה קל יותר מאשר האויר שסביבו. במקרה כזה אויר זה ישאף להתרומם, מעל האזור שבו הוא נמצא. במקום שהאויר התרומם יווצר לחץ נמוך, אזור זה נקרא שקע. השקע מסומן באות Low. השקע הוא אזור בעל לחץ נמוך יותר מאשר הסביבה.בגלל הלחץ הנמוך יתכנס האויר מהסביבה כשמטרתו למלא את השקע. אלה הן הרוחות.האויר שעלה בעקבות התחממותו ינוע בשכבות גבוהות יותר ויתקרר. בגלל התקררותו הו ישקע ויגרום ללחץ גבוה. אזור בעל לחץ גבוה נקרא רמה. ומסומן ב High. |
 |
| חלוקת כדור הארץ לאזורי לחץ השמש מחממת כאמור את אזור המשווה יותר מאשר את אזורי הקטבים. באזור החם האויר מתפשט ועולה ונוצר באיזור לחץ נמוך ובקטבים נוצרים אזורי לחץ גבוה, כך שעל פניו נראה שהרוחות ינשבו מהקטבים לקו המשווה. |
 |
| אולם במציאות לא כך הדבר. הציור מראה כדור ארץ "אידאלי" שכולו מכוסה במיים. הרוחות הנושבות מהקוטב לכוון קו המשווה מתחממות בדרכן. בגלל ההתחממות הן מתפשטות וכמובן יוצרות איזור לחץ נמוך. האויר הקר שעלה באזור המשווה ונע לכוון הקטבים, מתקרר הדרכו ושוקע ויוצר יחד עם האויר הקר שבא מכוון הקטבים אזור לחץ גבוה. היות וכדור הארץ אינו מכוסה כולו במים, הדברים משתנים באזורי יבשה. |
 |
| אזורי לחץ בקיץיוני אוקטובר | אזורי לחץ בחורף דצמבר אפריל |
 |
 |
| חלוקת אזורי כדור הארץ מצפון לדרום |
|
 |
