מדיניות הפיוס היא מושג שמלחמת העולם השנייה שינתה אותו, מושג שלאו דווקא היה קיים לפני כן בקונוטציה שאנו מכירים. ישנה מדיניות שבה ניתן ל"פייס" מישהו ש"לא ניתן לפיוס," למעשה זוהי מדיניות הרת אסון. כאשר אנו מדברים על פיוס אנו מדברים בעיקר על בריטניה וצרפת. צ'מברליין ראש ממשלת בריטניה הוביל את מדיניות הפיוס וזכה לבוז רוב לאחר מכן. אחד הדברים הבעייתיים בשיטת הפיוס הוא שלמעשה לא ניתן היה להבין לאן דברים ילכו, לכן ביקורת העבר היא בעייתית במובנים
מסוימים.
כהיסטוריונים חשוב לנסות לנתק את עצמנו מנקודת המבט בה אנו יודעים את סוף הסיפור. משנת 1933 עד שנת 1939 ישנם שורה של שלבים התקפיים שנוקט היטלר כגון סיפוח אוסטריה והפלישה
לפולין. כל אלה נתקלים בניסיונות פיוס מצד בריטניה וצרפת:
– יש משבר כלכלי.
– תמיכה בגרמניה בעניין ורסאי.
– המצב הקולוניאלי.
– פציפיזם.
– יש פחד מלעשות ברית עם בריה"מ מול גרמניה. – המשבר בצרפת – החזית העממית היא ממשלת חירום שקמה בתגובה לאיום הפאשיסטי לאחר שבנת 34 היה נסיון להפיכה להשתלט על האסיפה הלאומית. הרעיון היה איחוד בין מפלגות שמאל שלא היה להן הרבה דברים משותפים חוץ מהפחד שלהם מהפאשיזם ולכן
קמה ממשלת החזית העממית. זאת הייתה ממשלה של שנה וחצי אך היא עשתה מהפכות סוציאליות נרחבות. בסופו של דבר הממשלה נופלת ולאחר מכן יש חוסר יציבות וכאשר היטלר נכנס לצ'כוסלובקיה אין אפילו ממשלה מתפקדת בצרפת. לכן לא הייתה ממשלה
שיכלה להגיב בחריפות.
מצב הצבא הבריטי בשנות ה30-
– בניגוד לצבאות אחרים באירופה היה צבא של מתנדבים עקב התנגדות ציבורית להפעל גיוס
חובה בעתות שלום.
– צבא בעל ציוד מיושן ביותר.
– 75% מהצבא היה פרוס ברחבי האימפריה.
– זה היה מצב של חוסר אחריות להכרזת מלחמה.
– תקשורת: הייתה בעד פיוס באופן מובהק. ביומני הקולנוע שהוקרנו לפני תחילת הסרט הציגו
את צ'מברליין כפוליטיקאי אצילי אשר בעד שלום.
– העיתונות: תמכה באופן נלהב במדיניות הפיוס.
תומכי הפיוס
– פציפיסטים. – פשיסטים: בבריטניה הפשיזם לא מצליח. בבריטניה היה מנהיג פשיסטי בשם ,Mosely הוא מקים מפלגה שמעתיקה במובנים מסוימים את מוסלני ולאחר מכן את היטלר והם מתנגדים
למלחמה. – מנהיגים שביקרו בגרמניה והתלהבו: אדוארד ה,8- אחיו של המלך אשר וויתר על הכתר
היה נלהב מהיטלר והנאצים.
– מניעים שונים לתמיכה בפיוס.
צ'מברליין והפיוס
– נולד בשנת .1869
– נכנס לפרמנט בשנת 1918 בגיל .49
– התמנה לראשות הממשלה בשנת .1937
– היה לו דימוי של ראש ממשלה פחדן והססני.
– התמנה לראש ממשלה כאשר המצב הבינלאומי היה בלתי ברור. הוא האמין שיש לפתור
בעיות בין אומות במו"מ וחשב שהוא יוכל ליצור דו שיח עם הפשיסטים.
דיון במאמר
– יש הכרה בכך שההגדרה של מי שמכונים מתנגדי הפיוס פתוחה לדיון.
– רוב המתנגדים לפיוס הציגו את האלטרנטיבה של "דיפלומטיה של בריתות."
– היו חילוקי דעות משמעותיים בקרב אלו שכונו מתנגדי הפיוס.
– מדוע בחר כותב המאמר לנתח את עמדתו של אמרי?
– עמדת בני זמנו של אמרי ועמדת ההיסטוריונים בנוגע למידת תמיכתו או התנגדות לפיוס.
– ארבעה הממדים של מדיניותו של אמרי.
– עמדתו כלפי חבר הלאומים.
– עמדו כלפי חימוש ושימוש במטוסי קרב.
– גושים כלכליים.
– עמדו כלי המושבות.
