מלחמת העולם השנייה – חלק ו'

הנשיא רוזוולט ומשרד המידע והתעמולה שלהם החליטו להפגיש את הציבור עם המתים

שלהם, הדבר הזה יצר הד עצום והם מכינים את הציבור ללחימה קשה, זוועתית. זה היה

הימור גדול לפרסם את התמונה הזאת, זה יכל ליצור דה-מורליזציה א זה יצר את ההפך.

–

– באוקטובר 1944 הם כובשים מחדש את הפיליפינים, מק'ארתור ממלא את הרגע שלו ויכול להגיד "חזרתי." ישנה תמונה אייקונית נוספת שבה מק'ארתור מגיע לחוף וחוזר חזרה אל הפיליפינים. בתמונה שצולמה הוא מגיע כעוס מכיוון שנאלץ ללכת במים עד החוף אך הוא לקח את התמונה ושיווק אותה כנחישות, חשובה לו התדמית שלו, של מורל החיילים ושל

דעת הציבור בבית.

–

–    קרב איוו ג'ימה

–   בשנת 1945 האמריקאים עוד לא הגיעו יפן וברור להם שהמחיר הוא עצום וישנו קרב אייקוני,

קרב איוו ג'ימה, קרב על אי קטן באוקיינוס השקט והופכים אותו לקרב אייקוני. האחים וורנרס

מתגייסים להפיק סרט על הקרב. הציגו אותו בתור האי המבוצר ביותר בעולם, אי עם 20

אלף חיילים יפנים. –   70,000 חיילים אמריקאים ומעל 500 אניות נוחתים על האי אל מול 22,000 חיילים יפנים

מבוצרים. נהרגו 6,821 אמריקאים ומתים כ18,844- יפנים. הסטטוס של האי הזה הוא מיוחד ביותר, היפנים לא מפנים את האי, זהו טווח, קרב דמים. התמונה האייקונית

והמפורסמת ביותר בחזית המזרחית היא Mt.Suribachi" On Up Goes Glory ,"Old זוהי

התמונה של הרמת הדגל האמריקאי. הרמת הדגל היא למעשה תחילת הקרב, כיבוש ההר,

הדגל עלה והקרב המשיך. זוהי תמונה אשר זכתה בפרס פוליצר.

–

–   מושק קמפיין גדול לגיוס כסף באמצעות התמונה ומגויס בקמפיין הזה שהתחיל ב-

14.5.1945 כ26- מיליארד דולר ב6- שבועות. הם משחזרים את עליית הדגל פעם אחר פעם, מביאים את שלושת החיילים ששרדו מתוך החבורה, הם מתחילים בטיים סקוור להשיק זאת, ישנו מצעד ענק ותהלוכה של חיילים ואזרחים, יש פסל של הדגל וכך מחילים במעין מסע הופעות לשיווק וגיוס כספים. הסיפור האייקוני של המלחמה הוא פנים אמריקאי, היפני

זה הזר.

–

–    הירושימה ונגסקי

–   התמונות האייקוניות של המלחמה הם בהפצצות על הירושימה(4.8.1945) ועל

נגסקי.(9.8.1945) האמריקאים רוצים להכריז שהם מנצחים את המלחמה, שהם לא מתכוונים לכבוש עוד אי ועוד אי. הם זורקים פעמיים פצצות אטום. צ'רלס לוי הוא צלם שנמצא בתוך המטוס, זוהי תמונה באוויר שרואים בה את הפטרייה הענקית אך לא רואים מה שקורה בקרקע, זאת תמונה שנותנת עוצמה אמריקאית אך לא מבינים את המשמעויות

האמתיות שלה.

–

–   יושוקו ימאהה מצלם ב10.8.1945- את נגסקי ומראה את תמונות הזוועה, לקהל האמריקאי

אסור לראות את התמונות האלו עד ,1952 עד ש"לייף" יקבל אישור לפרסם את התמונות הללו מיום ההפצצה. היה רצון לא לפתוח את הדיון המוסרי הזה, לא לדבר על כמויות

ההרוגים והנפגעים.

–

–   בספטמבר1945, ישנה תמונה אייקונית של מק'ארתור, הוא מחייב את הקיסר הירוהיטו לבוא

אליו בטקס משפיל, הגנרל למעשה הופך להיות לגנרל יפן. –   התמונה האחרונה היא האייקונית ביותר, היא מהניו יורק טיימס ב14.8.194 והיא נקראת

Squre" Times in Day ."V-J אצל ארה"ב אין ניצחון עד שהיפנים מנוצחים, לא מספיק הניצחון

 

על הגרמנים, חשוב להביס את היפנים. בתמונה רואים חייל מנשק אחות אקראית, היא

אמורה להיות תמונת ניצחון ושמחה אך היא למעשה תמונה אייקונית של הטרדה מינית.