הקרב על בריטניה
הקרב על בריטניה מתייחס לשלב הראשון של המלחמה ולניסיון של היטלר לכבוש את בריטניה. היטלר תכנן להגיע תחילה עם בריטניה להסכם ולהשאיר אותה מחוץ למלחמה, הבריטים לא שיתפו איתו פעולה והוא מחליט לתקוף אותם. המטרה הראשונית של היטלר הייתה לחסל את חיל האוויר
והזהירו את היטלר שאי אפשר לפלוש לבריטניה ללא עליונות אווירית אך אמרו לו שהדבר אפשרי. גרינג אמר להיטלר שהוא יצליח תוך 4 ימים לחסל את חיל האוויר הבריטי אך לבסוף הם גילו שהם לא מסוגלים לכך. הקרב על בריטניה הוא קרב שהפך להיות מיתוס וסיסמאות שנגעו לקרב הפכו להיות משהו שעד היום הבריטים מתרפקים עליו – "זו הייתה שעתנו היפה." אלו אמירות שעזרו
למורל של האנשים)כגון צ'רצ'יל( וכל זאת היה חשוב מכיוון שאנשים היו נתונים להפגזות.
היטלר ריכז את רוב ההפצצות על לונדון והוא חשב שיהיה נזק מוראלי אך הוא טעה כי ערי תעשייה גדולות לא הופצצו. חלק מתיאורי הקרב הזה הייתה גבורתם של האזרחים וחלק נוסף מהמיתוס היו הטייסים. אחד מתוך עשרה טייסים בחיל האוויר הבריטי היו פולנים אשר ברחו מפולין והגיעו
לאנגליה כדי להמשיך את המלחמה, מטוס אחד מתוך שמונה מטוסים גרמנים שהופלו על ידי
הגרמנים הופל על ידי טייסים פולניים. עמידות הצבא וחיל האוויר הבריטי נשאר כעובדה היסטורית.
מחקר על המלחמה ישנו מחקר רב על הרטוריקה של צ'רצ'יל, על שיטות הקרב. אחד החוקרים שעוסק בחקר חיילים הוא אדם בשם סמואל היינס אשר כתב ספר בשם Tale" Soldier’s ."The מה שהוא מנסה לעשות בספר הזה זאת טענה שבגדול ישנו סיפור אחד של חיילים ולא סיפורים רבים שהוא בכל מקום, בכל זמן וישנם קווים משותפים שעוברים לכל הסיפורים הללו. הוא מנסה להעביר את המלחמה לפסים
אישיים יותר והוא מתמקד בחיילים בריטים ואמריקאים.
– פער בין הלוחמים לבין "הבית:" אחד הדברים שהוא מדבר בספר זה המושג של "אני הייתי
שם, אני חוויתי." נוצר איזשהו פער בין אנשים שהיו בקרב לבין אלה שהיו בבית. הם לא מצליחים להסביר את מה שהיה במלחמה, רק מי שהיה במלחמה יש לו את הסמכות לדבר
עליה ורק הוא יכול להבין אותה.
– תיאור נוסטלגי: אחד הדברים המדוברים ביותר הוא האופן שבו אנשים נוטים לדבר על
חוויות המלחמה שלהם, יש משהו שיש בו איזושהי התרפקות, ישנה הנאה לדבר על המלחמה. ישנה חזרה לתקופה שבה הייתה לנו משמעות, שעשינו משהו חשוב, זה מעורר
נוסטלגיה.
– קושי בשחרור :ישנם אנשים שמשתחררים, שמגיעים לאזרחות ויש להם תחושה של אכזבה,
שלא מספיק דברים השתנו, שהם איבדו דברים ולא הצליחו. – המלחמה בתור מסע עצמי: המלחמה מתוארת כטקס בין הילדות לבגרות, לבין להיות
גברת.
– חיבור לדברים גדולים: אנשים מחברים את עצמם לדברים גדולים שקרו בהיסטוריה.
מבחינה מסוימת ניתן ללמוד מהסיפורים הללו מספר דברים:
– היסטוריה או לא? זה לא ממש היסטוריה, אנשים מספרים סיפורים שונים, יותר אישיים,
ללא קונטקסט רחב. הם לרוב לא מתארים קרבות, האם הייתה תבוסה או ניצחון, הם
מתארים לרוב הישרדות. הם לא מדברים על הסיבות למלחמה ולמה הם היו שם.
– למה הם היו שם? למה עוזרים לנו הסיפורים הללו? אלו הם מקורות ראשוניים, ישנה
אפשרות להבין איך החיילים באמת חוו את הדברים. ניתן להביל למשל את הסיבות
למוטיבציה, מדוע אנשים מחליטים להתגייס או ללכת ליחידות מסוכנות יותר.