מבחינת הגרמנים היפנים לא נחשבים כגזע עליון ולכן צריך להצדיק את העובדה שגרמניה משתפת
פעולה עם יפן.
כליאת יפנים אמריקאים האמריקאים מתייחסים אל היפנים כאל חיות, לא כאל אנשים וכך הם מסבירים את אופי הלחימה של היפנים. היפנים היו נלחמים עד המוות לא משנה מה. מבחינת האמריקאים וצבאות רבים, אתוס ההקרבה נתפש כגבורה אך השאלה היא מה עושים עם זה? ניתן לתפוש זאת ולהעביר את האתוס הזה בצורה חיובית ואפשר לתפוש את זה בצורה חייתית כמו שהאמריקאים תפשו את היפנים. הם
טענו כי היפנים הורגים את עצמם מכיוון שהם גזעית כאלה.
היחס הזה בא לידי ביטוי גם בתוך ארה"ב, יש ניסיון להשוות ולבודד את הגזע. במלחמת העולם השנייה הם מתחילים לאסוף אזרחים יפנים-אמריקאים, עוצרים אותם במחנות, מכניסים את האנשים למעצר מתוך טענה שהם מסוכנים, שהם גיס חמישי. לעומת זאת, לאזרחים גרמנים האמריקאים לא עושים זאת, מבחינתם אמריקאים ממוצא גרמני הם לבנים, שייכים לסוג של מעמד גבוה. אנשים נאלצו לעזוב את הבתים שלהם לתקפות ארוכות)גם ילדים,( הדבר הזה גרם לתסכול אצל יפנים
רבים שהרגישו כמופלים לרעה והאמריקאים תירצו זאת כ"אמצעי ביטחון."
אצל האמריקאים ישנה הפרדה ברורה בין המשטר הנאצי לעם הגרמנים, לא קיימת הפיכת העם
הגרמנים למפלצות כמו אצל היפנים, יש רק דמוניזציה להיטלר ולמפלגה הנאצית.
אפריקאים-אמריקאים
במלחמת העולם הראשונה אחד המנהיגים החשובים של השחורים כותב מאמר כשמתחילה המלחמה. הוא קורא לשחורים להתגייס לצבא האמריקאים")סגרו את השורות(" והטענה שלו היא שזה נכון שמפלים את השחורים אך אם יתגייסו, ילחמו למען ארה"ב, בסופו של דבר יצטרכו לקבל
אום כשווים. בעקבות זאת, המון שחורים אמריקאים מתגייסים לצבא אך למעשה מפרידים אותם, מתייחסים אליהם בזלזול וכשהם חוזרים הביתה הם לא זוכים להערכה והם חוזרים לאותה מציאות
שהייתה קודם. ערב מלחמת העולם השנייה הוא טוען שהם לא צריכים להתגייס אך עדיין ישנו גיוס, גם כעניין כספי. באותה תקופה נוצר מושג שנקרא Straggle" V "Double להשיג בבת אחת ניצחון כפול, גם לנצח וגם לקבל שוויון זכויות. אותה אמונה של עליונות לבנה קיימת גם אצל הנאצים וגם
אצל ארה"ב ואי אפשר להתכחש לכך.
אופי השירות בצבא האמריקאי אדם בשם תומס ראסל ג'ונס כתב על חוויותיו במלחמת העולם השנייה. הוא היה עורך דין שחור בן ,28 בראיון הוא מתאר את הצבע האמריקאי כמופרד מאוד. הרשויות הצבאיות חשדו בחיילים שחורים וסברו שהם בינוניים, לא נשלחו ליחידות קרבות. גו'נס הפך לקיצין אבל תמיד היה בפיקוח לבן. חיילים שחורים ששירתו במחנות בארה"ב לא הורשו להיכנס לקולנוע כאשר שבויים גרמניים
יכלו לעשות זאת. היו למעשה שני צבאות – שחור ולבן וזה היה אבסורדי מבחינת יעלות צבאית.
במהלך המלחמה רשויות הצבא החלו להבין זאת והחלו לפקפק בעניין ההפרדה.
השהות בצרפת כאשר הוא שירת בצרפת, לעיתים קרובות הוא היה צריך להגן על חיילים שחורים שהואשמו באונס ובעבירות נוספות. למרות שבמקרים מסוימים ההאשמות היו מצודקות, ברוב המקרים זה לא היה כך וחיילים שחורים הואשמו בשל גזענות ואף קיבלו אונס מוות. ג'ונס מספר שהיחס של הצרפתים לשחורים היה יותר טוב משל האמריקאים לשחורים. היחס של הצרפתים לחיילים השחורים שלהם היה הרבה יותר חיובי, הם לא אהבו אמריקאים והסתדרו יותר עם האמריקאים השחורים)בסוף
המלחמה, כאשר האמריקאים שחררו את הצרפתים.(