הסיבה האמיתית למלחמה על פי תוקידידס: הוא הבדיל בין הסיבה האמיתית לטיעונים. הוא טען כי הרקע הכללי הוא הסיבה האמיתית למלחמה, בעוד קונפליקטים פנימיים שהשתמשו בהם היו תירוץ למלחמה. הספרטניים חששו מהאימפריאליזם האתונאי. חלק ניכר של יוון כבר נתון בידי
האתונאים ועל זה באו לדבר עם הספרטניים בנות הברית אשר נפגעו מידי התוקפנות האתונאית אך
אומר לנו תוקידידס שהספרטניים הבינו שאתונה מאיימת עליהם והם בדרך לכבוש את יוון כולה.
סיבות מידיות למלחמה
– סיוע של אתונה לקוריקירה, קולוניה של קורינתוס, במאבקה נגד קורינתוס וקבלתה לברית האתונאית. קורקירה ראתה את עצמה נפגעת ע"י קורינתוס מכיוון שקורינתוס העניקה סיוע לקולוניה של קורקריה ולכן היא פנתה לאתונה בהצעה לקבלה לברית האטית-דלית משום
שהיא חששה מהמלחמה עם קורינתוס שבה תתמוך ספרטה ובנות הברית הפלופונסית. האתונאים החליטו לקבל את קורקירה מכיוון שיש להם צי חשוב והצי שלהם יסייע לאתונאים לקבל עליונות ימית. דבר זה לא מצא חן בעיניי קורינתוס וספרטה, הפרה של ברית 30
השנים מכיוון שכאן קולוניה הולכת עם מטרופוליס.
– דרישת אתונה מפוטידייה,)Potidaia( בת בריתה וקולוניה של קורינתוס, לנתק את הקשר עם
קורינתוס ולהרוס את חומותיה. – איסור של אתונה על מגרה(עיר צפונית מקורינתוס, בת לברית הפלופונסית) לסחור בשווקי
הברית. כאשר אתונה כמעשה ענישה הטילה על מגרה איסור להיכנס לכל בנות ברית אתונה, המשמעות למגרה היא מוות מרעה(פרנסת העיר היא מסחר.) זהו מעשה התגרות
בברית הפלופונסית.
דרישות פורמאליות של ספרטה באולטימטום ששגרה לאתונה:
– לנקות את אטיקה מ"קללת אלקמאונידאי:" פריקלס מצד אמו הוא ממשפחת אלקמאונידאי(משפחה בולטת באתונה) שבמאה ה7- לפנה"ס הייתה מעורבת במעשה חילול
הקודש אך לאחר 200 שנה עוד מזכירים להם את המעשה הזה.
– להפסיק את המצור על פוטידייה.
– לבטל את ההחלטה בדבר מסחר מגרה.
מאזן הכוחות לקראת המלחמה
כוחות אתונה
– 300 טריארות שלה ובנוסף, אניות בנות הברית.
– 13000 הופליטים ו1200- פרשים.
– 6000 טאלנטים של כסף באוצר.
– נבנו החומות בין אתונה ופיראוס.
– אתונה למעשה מוכנה למצור.
כוחות ספרטה
– 30000 הופליטים ו2000- פרשים, כוחות יבשה גדולים מאוד.
– 100 טריארות.
– אמצעים כספיים מצומצמים.
תוכנית פריקלס לניהול המלחמה
– עזיבת אטיקה.
– התאספות בין החומות.
– תקיפת פלופונסוס מהים.
– הימנעות מכיבושים חדשים.
– פריקלס מת ורבים מעקרונותיו הופרו על ידי ממשיכיו שפעלו אחרת והמלחמה נגמרה
בתבוסה נוראית לאתונה.
שלבי המלחמה
431-421 לפנה"ס: מלחמת ארכידמוס
במישור הצבאי:
– כמעט כל שנה פלישות ספרטניות לאטיקה. פגיעה ברכוש ובמוסר של האתונאים. – 429 לפנה"ס: דבר באתונה ומותו של פריקלס. מחלה אשר מגיעה ממצרים עם אניות
שהגיעו מאתונה, אלפים מתו והחלה התדרדרות נורמות של התנהגות. החלו לקרות דברים
מזעזעים ביותר. פריקלס מת מהדבר ולא נשאר לה המנהיג המוכשר והסמכותי ביותר.
– 427 לפנה"ס: כיבוש פלטאה על ידי ספרטה, הוצאה להורג של כל האזרחים שלא יכלו להוכיח פעילות פרו-ספרטנית. זאת בת הברית העתיקה של אתונה ושום אזרח לא יכל
להוכיח פעילות פרו-ספרטנית. מה שקורה כאן היא התדרדרות מוסרית של היוונים,
התבהמות. נעשו מעשים אכזריים שלא הייתה להם הצדקה צבאית או פוליטית. – דיכוי ניסיון הפרישה של לסבוס: עלייתו של קלאון הדמגוג. כאשר לסבוב רצתה לפרוש
מהברית האטית-דלית האתונאים החליטו להוציא להורג את כל אזרחי העיר ורק לאחר דיון נוסף, התכנסה אסיפת העם שוב ושוכנעה שלא כדאי להם לעשות זאת. לא בנימוקי אי צדק ואכזריות, אלא שאם האתונאים יתנו חנינה לאלה שלא לקחו חלק במרד, בעתיד כאשר בנות הבית ימרדו, ניתן יהיה לשכנע את שאר האזרחים על פי העיקרון "הפרד ומשול" ולבנות על
כך שלא כל האוכלוסייה תלך עם המרד.
