מאמרה של לסלי פירס – "הדילמה של פאטמה":
פירס היא חוקרת של היסטוריה ומגדר במיוחד באימפריה העות'מנית. פירס חיה במשך שנים בטורקיה והתחתנה עם עות'מניסט טורקי. היא החלה לכתוב כל ההרמון העות'מני ומה שקורה בו ושינתה את קווי החשיבה על ההרמון העו'תמני. בהמשך היא כתבה גם את המאמר על הדילמה של פאטמה. לצורך כתיבת מאמרה פירס השתמשה באופן אינטנסיבי בבית הדין השריעי. בית הדין השריעי הוא גם ארכיון התקופה, גם מגשר וגם נוטריון לכן הוא אחד המקורות החשובים ביותר שיש לנו ללמידה על התקופה העות'מנית.
פירס שואלת על היחס בין מערכת המשפט השריעית לבין המערכת החוקית. דרך השאלה הזו היא בודקת עניינים שקשורים במעמד האישה ובחיי החברה בתקופה הנידונה. פירס לוקחת את סיפורה של פאטמה ודנה דרכו במערכת היחסים בין מערכות המשפט. סוג כזה של כתיבה נקרא "מיקרו-היסטוריה". לקיחת סיפור בין אם הוא מייצג ובין אם לא והסקת מסקנות דרכו לגבי התקופה הנידונה.
נערה בשם פאטמה מובלת לבית הדין על ידי המפקח האזורי מטעם המדינה לאחר שמגלה על הריונה. היא טוענת שקיימה יחסי מין עם אהמט. אימאם הכפר מעיד כי פאטמה העידה בפניו שנאנסה על ידי קונקורד. פאטמה טוענת שאמרה זאת לאימאם כיוון שאמו של אהמט דרשה ממנה שתאמר זאת על קונקורד על מנת לנקות את האשמה מבנה.
עד המאה ה16 עבירת הניאוף היא זינא עם עונש חד. בתקופה הזו, בפעם הראשונה מתיל להיכנס הרעיון שאונס, הכרח לקיום יחסי מין, הוא עונש שיש להתייחס אליו בצורה אחרת. סיפורה של פאטמה מובא לבית המשפט כיוון שיש פה בוודאות שתי עבירות בעייתיות – עבירת ניאוף ועבירת האשמת שווא בניאוף. בכל מקרה יש פה מצב של חד. ניאוף בבירור של פאטמה עם מישהו ויש פה בבירור האשמה כוזבת בניאוף כיוון שאחד מהשניים בכל מקרה לא אשם.
פירס מציעה סדרה של דילמות בכמה רבדים בקשר לסיפור של פאטמה. תחילה, מנקודת המבט של הקאדי. הקאדי צריך להעמיד דברים על דיוקם על ידי בירור העובדות. יש פה האשמה בניאוף אך ברור שזוהי האשמה לא על פי הכללים השריעים.
מעניינת גם נקודת המבט של פאטמה, אילו מניעים מובילים את פאטמה על מנת שתרצה להגיע לבית המשפט. פירס מציעה שתי אופציות בנושא:
- ייצור סיטואציה של נישואין – בני זוג שרוצים להתחתן והמשפחות מתנגדות לאור מעמד כלכלי או סכסוך בין המשפחות. מעשה הניאוף, קיום יחסי מין לפני הנישואין הוא אמנם הימור אבל הימור שיכול להשתלם וליצור אמצעי לחץ על המשפחות והקהילה שירצו להימנע מהבושה ויסכימו לנישואין.
- הימנעות מרצח על בסיס כבוד – ייתכן מאוד ובאירועים מהסוג הזה המשפחות רוצות להעניש בהריגה את שני בני הזוג, במיוחד את הבת. הדרך להימנע מרצח משפחתי היא פנייה לבית הדין. כך האירוע מטופל על ידי בית הדין ולא על ידי המשפחות והמנהגים המקומיים.
הדברים הקורים בבית הדין מתקשרים לסיטואציה ההיסטורית בה הם מתרחשים. פירס מעריכה כי המערכת המשפטית החדשה גורמת לאהדה יותר גדולה למערכת המשפטית של המדינה. פירס מדגישה את העובדה שאנחנו שומעים קול של אישה שעומדת במרכז הפרשה. יש הקשבה לדבריה ואפילו בית הדין מקבל את דבריה ומאמין לה. בנוסף, בית הדין מכיר במורכבות החיים הכפריים ומכיר בבעיות של אישה בכפר שצריכה למלא את מטלותיה ולהסתובב במרחב הציבורי בו ישנם גם גברים.
לסיכום, יש פה חשיבות של הדיון המיקרו היסטורי. אנחנו יכולים לראות שלאורך שנות האימפריה העות'מנית מעט מאוד אנשים נענשו על זינא על פי השריעה. כלומר ניתן לראות מערכת שבה יש חשיבות למורכבות ולחיי היומיום של התושבים. יש צורך להסתכל בסיג'יל כמו שיש צורך להסתכל על החוק הכתוב. הסתכלות על כל אחד מהם בנפרד נותנת תמונה שונה.