מה הקשר בין סונטה מס 18 של שייקספיר וחובבות רדיו? – IAMBIC !בתמונה מוצג Electronic Keyer והאריזה כוללת Double Lever Touch Paddle עשוי משתי לוחיות מוזהבות. באלה מסתיימת הסקירה, שהחלה במפתח הנחושת של אלפרד וויל ומסתיימת במגע זהב ואלקטרוניקה דחוסה, או כמו שמצאתי באחד המאמרים, From Pounding the Brass to a Golden Touch. הרשימה בצד היא של כל התפקודים והישומים האלקטרוניים, שכלולים באריזה זו, ואשר מפוקדים רק על ידי כפתור-לחיץ, לוחיות הזהב וספרון תפריטים . ברשימה אנו מוצאים
Iambic Keyer and Technique באתר Youtube הדבר הראשון , לפני מקור השם ועקרון הפעולה, ביחס לאופן איתות זה הוא שה- IAMBIC הוא רק ב- Electronic Keyer ולא ב- Paddle . הדבר השני הוא, ש -Double Lever Paddles יוצרו במקור, רק כדי ליישם אופן איתות זה. היות ושתי זרועות נפרדות אינן מפריעות להפעלה של כל אופן (אופקי) אחר, חלק מהיצרנים , אם לא רובם, מעדיפים לייצר יותר דגמים של Double Lever Paddles מאשר Single Lever Paddles, ומכנים אותם IAMBIC או SQUEEZE PADDLES. נחזור עתה למשמעות ה- IAMBIC . מי שלומד מושגים ראשוניים בספרות ושירה, לומד שלשיר יש "משקל". יש כ-3 שיטות להרכבת המשקל:- 1) השיטה הסילבית, אשר בה מקפידים על מספר קבוע של הברות בטורים של השיר, ורצף מסויים של הברות וחצאי הברות בתוך כל שורה. לדוגמה בשירו של רבי יהודה הלוי, שהושפע מהשירה הערבית, בה נהוגה שיטה זו: לנוחות הקורא, חצאי ההברות מודגשים וההברות השלמות מופרדות בקוו. ל-בי במז– רח וא-נוכי בסוף מערב / איך אטעמה את אשר או-כל ואיך יערב למרות שיש דמיון ל- די דה די דה די דה שמופק בפעולת "מעיכה" של ה- PADDLE, כשמקדימים מעט עם הנקודה, לא זה המקור. 2) השיטה הסילבו-טונית, בשיטה זו בכל שורה יש תבנית מסוימת של הטעמות(הדגשות), שקרויה "רגל", שחוזרת מספר פעמים. משקל השיר נקבע לפי סוג ה"רגל" ולפי מספר ה"רגליים" בשורה. היות וענייננו בצמדים של נקודה וקו או להיפך, הקשר הוא אל מבנה של "רגליים" דו-הברתיות. ישנן, אפוא, שלוש אפשרויות:- :- "רגל טרוכאית"- הברה מוטעמת תחילה ולאחריה הברה לא מוטעמת (מילעיל בעברית) – דה די דה די דה די…. האפשרות השנייה היא "רגל יאמבית"- הברה לא מוטעמת תחילה, ולאחריה הברה מוטעמת (מלרע בעברית) די דה די דה די דה…. . Iambus ו- Trochee הן מילים יווניות, והן באו לאפיין את השירה בעולם העתיק. השפה האנגלית "נותנת" את עצמה יותר ל- IAMBUS , ואכן רוב כתיבתו של שיקספיר , כולל הסונטה 18, שהוזכרה בראש הפרק, היא במשקל זה , לכן נבחר הכינוי הכינוי Iambic Keyer . למעשה היה נכון באותה מידה לכנותו Trochaic Keyer, ומי שרצה לדייק היה צריך לכנותו Iambic/Trochaic Keyer, שכן האופן תלוי באם תחילת האות קו או נקודה. עם שם כזה, לא היה קל למכור הרבה KEYERS ו-PADDLES תואמים. אז השם שנקלט הוא IAMBIC KEYERS , וחברת יצור ושיווק PADDLES, לצרכי פרסום, הכניסה את השם IAMBIC PADDLE , למרות שה- IAMBIC הוא רק ב- KEYER . אז לא הכול מושלם. השלישית-ספונדיאון: ב"רגל הספונדיאנית" ,של שיטה זו, שתי הברות מוטעמות ונתן להחליף הברה מוטעמת, בהברה לא מוטעמת עם תנועה ארוכה. הדוגמה היחידה והפשוטה היא של קריאות עידוד בספורט "ד – ני"! "ד – ני"! "מו – שה"! "מו – שה"! . זה הכינוי הקרוב לאמת, אך יש לשער, שקשה היה לשווק, מכשיר עם "רגל ספונדיאנית", לחובבי רדיו, שאינם בבית אבות… 3) השיטה הטונית הטהורה – אינה מתאימה למקרה. המכלול האלקטרוני, שמחולל את הקווים והנקודות, מתוכנן ומיוצר כך, שהוא נותן בחירה של אחת משתי תוצאות לפעולת ה"מעיכה" "SQUEEZE KEYING" :- להלן תרשים המחשת השוני בין MODE A ל- MODE B בבצוע האות C משמאל לימין (הפוך לציר הזמן).
לכאורה, נראה שיש שיפור ביעילות בירידה לכל אורך הטבלה, אך זה מטעה, משום שלא בכל שידור משתמשים בכל האותיות והספרות ובייחוד אם משדרים ב- MODE B , שביחס אליו רק האותיות L ו-N ניתנות לבצוע יאמבי, מתוך 12 האותיות הנפוצות בשפה האנגלית. והמצב עשוי להיות פחות ברור בשפות אחרות. הרווח לחובב רדיו, שאינו משדר פרקי זמן ארוכים, עשוי להיות חסר משמעות, או לא כדאי, ביחס לצורך ללמוד את מיומנות ה-IAMBIC. לכן IAMBIC MODE -A הוא היעיל ביותר. עם זאת חובב אמור להיות מתאתגר ולנסות כל חידוש, ואין להסתיר שלכל פרט יש גם עניין בייחודיות, שנותנת יוקרה.להלן הדרכה לבצוע פעולות "מעיכה" "SQUEEZE KEYING" ב Iambic Mode- A לסיום הסקירה והאגרון, מוצגים דגמים של מפתחות המכונים TWINS או TAPPERS, ישנם עוד מספר נושאים שחובבי הקוד עוסקים ם או נדרשים אליהם:-
|