ספרות חלק ב'

מאלטי דאגלס אלף לילה ולילה:

הבסיס לסיפור המסגרת הוא חוסר אמון במין הנשי. הנשים בוגדניות, מלאות במיניות חסרת רסן ואי אפשר לסמוך עליהן. המסקנה של גיבור הסיפור היא שהוא כל לילה ישכב עם אישה אחרת ולמחרת בבוקר יוציא אותה להורג. הוא מגיע לבת של הווזיר, שייחראזד, שמצליחה לדחות את הוצאתה להורג על ידי סיפורים מעניינים שהיא מספרת לגיבור במשך אלף לילות. לבסוף הוא מחליט להפסיק במנהגו ולשאת אותה לאישה (אחרי שהיא יולדת לו ילדים במהלך אלף הלילות האלו).

דאגלס טוענת שהסיפור הוא ניסיון לייצב מחדש את המערך המיני בין נשים לגברים. נשים מפעילות עורמה ובוגדנות באופן בסיסי והסיפור מנסה לנרמל את המיניות. הוא לוקח את המיניות הגברית שמבוססת על תשוקה קצרת טווח. ומחבר אותו למיניות הנשית שהיא ארוכת טווח. דאגלס מנסה לראות איפה ומתי ניתן לשמוע את קולן של הנשים. בסיפור המסגרת של אלף לילה ולילה הקול הנשי הוא אצל שייחראשד שנעלמת מהסיפור בסופו עם חתונתה. אחרי שהיא מבצעת את התיקון למיניות בעולם היא חוזרת להיות אובייקט.

דפנה פורמבה:

דפנה מנסה לבחון כמה דברים. קודם כל יש פה אתגור של הטיעונים הסעידיינים על המחסום התרבותי בין מזרח למערב. סיפורי אלף לילה ולילה תורגמו לשפות אירופיות כבר מהמאה ה17 והפכו לחלק משמעותי במהפכה המינית שהתחוללה באירופה באותה תקופה. הנחת היסוד של מאמרה הוא שתרגום הוא לא רק העברה מכנית משפה לשפה אלא גם אדפטציה של הטקס לתקופה ולתרבות האחרת. דפנה מגלה בהשוואותיה בין התרגומים כי הקו המבחין בין נשים לגברים הרבה יותר בולט בין התרבויות מאשר הקו הבחין בין מערב למזרח.

מהמאה התשיעית ואילך הדיון שעוסק במיניות הוא דיון פתוח. אחד מספרי ההדרכה העתיקים בתחום היה הספר "הגן המבושם" שכתב מחמוד אל נפזאוי ועוסק בתנוחות משגל, דרכי פיתוי וכד'.

שאלות מנחות לקורס ולעבודות:

• מה המקום של המיניות בכלל? מיניות הפכה לעניין מרכזי ואנשים הפכו להיות מוגדרים על פי תפיסתם את המיניות שלהם ואת המיניות שלהם. האם זה נכון לגבי מיניות בעולם האסלאמי? האם המיניות הגדירה אנשים גם בעולם הטרום מודרני? האם ניתן לדבר על תרבות אסלאמית אחת או על תרבויות אסלאמיות שונות ומערכות שונות?
• מה הקשר בין מין לכוח? האם יש כאן קשר מחייב? בתרבות היוונית הקדומה מיניות הייתה קשורה לכוח. מין הומוסקסואלי היה על בסיס מאפיינים כוחניים של נחדר וחודר.
• סעיד ומיניות. יש המקצינים את הטענה הסעידיינית לגבי המערב והמזרח ומצד שני אנשים שמראים תרבות של שיח דו צדדי שבו כל מערכת משפיעה על השנייה.
• סוציו-ביולוגיה, גנטיקה ואבולוציה אנושית על מנת להסביר את ההתנהגות המינית. מין כעניין פיזיולוגי גנטי לעומת גישה שרואה את המין כעניין פסיכולוגי (פרויד).
• מין כעניין חברתי – תרבותי על פי תפיסות שהתפתחו על ידי פוקו אבל התחילו הרבה יותר מוקדם. מרגרט מיל הציעה לנו אלטרנטיבה לראייה שכולם גדלים מינית אותו דבר. היא נתנה את סמואה כדוגמא למקום בו גדלים בצורה שונה והמיניות מתבטאת בצורה שונה. פוקו טוען שהמיניות היא שיח.
• בקולנוע הערבי הייתה פריחה של שיח מיני בשנות השלושים – השישים ואחרי מלחמת ששת הימים הייתה דעיכה קלה בנושא. על נושא זה לא הספקנו לדבר בקורס.

באופן כללי ניתן לומר שתפיסות של מין מעוצבות על ידי תרבות. יש מערכת יחסי גומלין בין התרבות לבין היחס למיניות. חשוב להראות שיש מגוון של דיס-קורסים שעוסקים במיניות. כשחוקרים מיניות נוטים לחפש דברים העוסקים במין באופן ישיר, אבל מיניות נמצאת בהמון תחומי תרבות שהם לאו דווקא באופן ישיר מיניות אלא עוסקים במיניות בדרכים אחרות. בניגוד לציפייה שתרבות שמרנית, אורתודוקסית, שמרנית תהיה סגורה ותירתע מדיון במין אנחנו מגלית שמיניות נמצאת בכל מקום. פתיחות למין היא לאו דווקא דבר מודרני. במאה ה11 יש ספרים שעוסקים במיניות בצורה חופשית ואף ספרי הדרכה מיניים