ספרות היא דבר שנוצר לאורך תקופה ארוכה. אחד ספרות החוקרים החשובים של הספרות המודרנית היה חוקר בשם הווארבאך יהודי גרמני שנאלץ לברוח מגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה לטורקיה, איסטנבול ובה כתב את ספרו "מימזיס". לטענתו, הוא כתב את רובו מזיכרונותיו. מימזיס מנסה להבין את תהליך ההתפתחות של הספרות המערבית. בחלק הראשון של ספרו, "צלקתו של אודיסאוס" הוא טוען שיש שני מקורות עיקריים לספרות המערבית – התנ"ך והמיתולוגיה היוונית. אלו שני המקורות שבנו תפיסה מסוימת של ספרות בעולם המערבי. האודיסאה מספרת את הכל ברצף סיפורי אחד, הכל גלוי ומפורט.
הדוגמא הראשונה שהוואורבאך נותן היא של אדיסאוס שחוזר לביתו. הוא מחפש את דרכו הביתה במשך 20 שנה ומגלה שיש עשרים מחזרים שמחכים לסוף האבל של אשתו. הוא מבין שיש לו בעיה אל מול עשרים המחזרים האלו ומתחפש לקבצן. אשתו מבקשת מהמינקת שתרחץ את רגליו של הקבצן ורואה שיש לו צלקת על הירך. מיד היא מבינה שמדובר באודיסאוס כי היא זוכרת את הצלקת מילדותו של אודיסאוס. הסיפור ממשיך ישירות למעין פלאש-בק של המינקת את סיפור קבלת הצלקת של אודיסאוס (בציד חזרי בר) ולאחר מכן חוזר אל הארמון.
הסיפור הבא שהווארבאך מדבר עליו הוא הסיפור התנ"כי של עקדת יצחק. אברהם ויצחק הולכים לעלות קורבן לעולה, הם מגיעים להר ואברהם מתחיל להכין את יצחק כקורבן. פתאום שה יוצא מהשיחים ומלאך שקולו אומר לאברהם "אל תשלח ידך אל הנער". הסיפור הזה על פי הווארבאך מכיל רבדים פסיכולוגיים עמוקים שרובם לא מופיעים בסיפור אלא צריכים להופיע בסיפורים קודמים על מנת להשפיע עלינו בסיפור הזה. אנחנו יודעים את האמונה החזקה של אברהם, אנחנו יודעים שמדובר בבנו יחידו של אברהם שהגיע לחייו רק בגיל 100. הפרשה של עקדת יצחק עצמה לא ארוכה אבל היא פתוחה להרבה מאוד פרשנות. הווארבאך טוען ששני הסיפורים האלו יצרו את הספרות כמו שאנחנו מכירים. אלו המרכיבים שיצרו את הספרות המערבית, שיצרו את הרומן.
הספרות הערבית התפתחה מבסיס שונה לגמרי. סיפורי המיתולוגיה היוונית נתפסו כעבודת אלילים וסיפורי התנ"ך הובאו בצורה אחרת, דרך הקוראן. בעולם של הספרות המוסלמית הייתה השירה הג'האלית הקדומה והעשירה, סיפורי הקוראן, ספרות שנוצרה סביב בעיית האמינות של החדית'. בעיית האמינות של החדית' הכריחה לבדוק את האמינות של החדית' על ידי בדיקת שרשרת המוסרים. בדיקת שרשרת המוסרים גרמה לכך שהתפתחו המון מילונים ביוגרפיים שתיעדו את שמות האנשים ואיפה הם חיו. בנוסף, מאותה סיבה התפתחה גם ספרות גיאוגרפית ענפה על מנת להבין איפה אנשים היו ואיך הם עברו ממקום למקום.
בתקופה העבאסית התפתחה ספרות האדהב – ספרות שמציגה את הכללים המקובלים להיות ג'נטלמן בחברה. כללי ההתנהגות המקובלים ונושאי העניין של הג'נטלמן הערבי בימי הביניים. האיש הבולט בספרות זו היה ג'אחז.
אהב אל וואחזל הוא דמות מסתורית שנולד באי בודד בתנאים מסתורים. אחד הגרסאות אומרת שהוא הגיע לאי בתיבה (כמו משה) ויש גרסא אחרת שטוענת שהוא נוצר מתוך החומרים הטבעיים באי. הוא מגודל על ידי איילה. אהב יוצר קשר הומוסקסואלי עם ??. בשלב מסוים שניהם יוצאים לעולם התרבות, לעולם בני האדם. הם נגעלים מהתרבות האנושית על כל חטאיה ועיוותיה וחוזרים לאי. הם מוותרים על האפשרות של מיניות הטרוסקסואלית על מנת לחזור לאי ולשמר את החברות ההומוסקסואלית שלהם. הסיפור מייצג את ההתאמה בין הטבע לבין הנבואה, בין הפילוסופיה לבין ההתגלות.