מהי תעסוקה הולמת ומדוע היא חשובה? תעסוקה הולמת היא מושג חדש שמתפתח בשנים האחרונות כמעין אופק נורמטיבי, דווקא לאור ההתפשטות של התעסוקה הפוגענית. מושג זה בא להצביע על תעסוקה שמספקת את התנאים לחופש, שוויון, ביטחון וכבוד. כלומר, עבודה מכבדת והוגנת. ההנחה היא שתעסוקה הולמת מובילה לא רק לזכויות עובדים, אלא גם לפיתוח כלכלי. זה מושג נורמטיבי שמקבל פירושים שונים ממדינות
שונות.
יש דרך לכמת את המושג הזה באמצעות נושא השכר – מהו שכר הולם ומה הקשר בינו לבין שכר
מינימום? המטרה של שכר המינימום היא להבטיח לאדם אמצעים מספקים עבורו ועבור משפחתו. מטרת שכר
המינימום היא להגן על העובד ולנסות להבטיח לו רמת חיים מכבדת והגנה מפני עוני ורעב.
האם העבודה יכולה לחלץ מעוני?
בישראל העבודה אינה מחלצת מעוני, אבל במקומות אחרים זה כן קורה לפעמים. במרבית המדינות, שכר המינימום נקבע לפי אחוז מסוים מהשכר הממוצע במשק. בישראל יש הרבה מאוד עובדים בשכר נמוך, ולכן זה מטה את שכר המינימום כלפי מטה. העניין של חישוב שכר המינימום הוא עניין
פוליטי.
למה לא קובעים את שכר המינימום לפי סל המוצרים הבסיסי? יותר הוגן לא לקבוע לאנשים מה לאכול ומה לקנות, אלא לקבוע שכר מסוים ולתת להם לעשות את
השיקולים שלהם לפי הצרכים שלהם.
למה לא מעלים את שכר המינימום? בכל פעם שמנסים להעלות את שכר המינימום, ישנם כלכלנים שטוענים שאם שכר המינימום יעלה
המעסיקים לא יעמדו בזה ויהיו פיטורין שיגרמו לאבטלה ולאינפלציה )כי אנשים יצרכו יותר.( עם זאת, יש כלכלנים שטוענים ששכר המינימום תואם לצריכה ודווקא העלאה בו יכולה להגביר את הכלכלה
וששכר המינימום לא פוגע בתעסוקה. בנוסף, האבטלה בישראל נמוכה מאוד – אבל זה רק אומר שהרבה מעסיקים לא מצייתים לשכר
המינימום ושאין אכיפה.
ככל ששכר המינימום גבוה יותר, כך מצטמצם העוני ואי-השוויון.
תרומת השכר לחילוץ מעוני: כשמדברים על תרומת השכר לחילוץ מהעוני מתייחסים רק לחלק היחסי של השכר ללא תשלומי ההעברה ומסים. הדו״ח האחרון של הביטוח הלאומי מראה כי עבודה בשכר מינימום אינה מחלצת
מעוני – ורוב האנשים נכנסו לשוק העבודה במשרות חלקיות בשכר נמוך.
צמיחה כלכלית: החל מסוף שנות ה90- ישראל נמצאת בצמיחה כלכלית, אך השכר תקוע. נוצר פער בין הצמיחה הכלכלית לבין השכר – מה שאומר שהצמיחה לא זולגת כלפי מטה. ההנחה היא שאם נתמוך
במעסיקים ונפטור אותם מכל מיני מסים הם יעסיקו עוד עובדים – אבל היא לא מתרחשת בפועל.
השכר של העובדים לא צומח מספיק.
עוני ותעסוקה בהשוואה בינלאומית: ישראל מאוד קרובה לארה״ב ולקולומביה בשיעור העובדים העניים. בעוד שבמדינות אחרות תעסוקה בשכר מינימום מסייעת לעובדים להיחלץ מהעוני, בישראל שכר המינימום מסייע פחות. זה מוכיח שהסיסמאות של ״תלכו לעבוד ותצאו מעוני״ לא עומדות במבחן המציאות. בסך הכל, בישראל 67.3% מהאזרחים משתתפים בשוק העבודה, ואם מורידים את הערביות והחרדים שיעורי
ההשתתפות אף גבוהים יותר.
ירידה בתחולת העוני כתוצאה משכר מינימום:
בישראל שכר המינימום הוא פחות אפקטיבי בחילוץ מהעוני בקרב המדינות המפותחות. עם זאת, 70-90% מהאוכלוסייה הייתה ענייה ללא שכר המינימום. המסקנה העיקרית היא ששכר המינימום
מסייע הרבה פחות, וזו פונקציה של יוקר המחיה.
שכר חציוני ושכר ממוצע במונחים של כוח קניה: בישראל השכר הממוצע גבוה ב32% מהשכר החציוני – כלומר, יש אנשים שמרוויחים הרבה מאוד או אנשים שמרוויחים מעט מאוד. מרבית העובדים בישראל לא מקבלים את הפיצוי המגיע להם על תרומתם למשק. ההנחה שאם אני אתן יותר הטבות לבעלי מפעלים או לבעלי שכר גבוה וזה ישקע למטה – לא עומדת במבחן המציאות. זה מתבטא בכוח הקניה של השכר. המחירים בישראל, ביחס למדינות אחרות, הם מאוד גבוהים. השכר לא מדביק בישראל את יוקר המחיה. העובדים לא מקבלים את מה שמגיע להם והשכר לא מדביק את יוקר המחיה. כשאת מפרנסת משפחה ומתפרנסת בשכר מינימום זו בעיה. הבעיה בישראל זה הפער בין יוקר המחיה לבין גובה השכר. שכר המינימום
בישראל לא מכסה אפילו סל צריכה בסיסי. במונחים של כוח הקנייה, שכר המינימום לא מכסה את
המחיה.
שכר מינימום ממוצע במונחים של כוח קנייה בהשוואה בינ״ל, ישראל קרובה לספרד, קוריאה, יוון וטורקיה – כל מדינות מזרח אירופה ולא
למדינות מערב אירופה שישראל כל כך רוצה להשוות עצמה אליהן.
