| סוגי העוגנים | |
| עוגן אדמירלי העוגן ששימש את אניות המפרשים ועדיין משמש באניות מספר כעוגן ירכתיים. יתרונו הוא אחיזתו הטובה בקרקע אך חסרונו הוא הStock, שמשקלו הוא כרבע ממשקל העוגן ובגלל מבנהו אינו יכול להיות מאוחסן בצינור העוגן (Hawse Pipe) אלא מורם על הסיפון |
 |
| עוגן פטנטי אחיזתו היא כשל עוגן אדמירלי ויתרונו הגדול שאפשר לאחסנו ב Hawse Pipe. העוגן המשמש באניות ו |
 |
| עוגנים הנמצאים בשימוש בכלי שייט קטנים | |
| עוגן גארדיאן Guardian רחב מאוד ויעיל בקרקע חולית, נוח מאוד לאיחסון |
 |
| עוגן דנפורט Danforth רחב מאוד ויעיל בקרקע חולית, נוח מאוד לאיחסון |
 |
| CQR |  |
| עוגן דלתה Delta |  |
| עוגן ברוס Bruce לא נוח לאחסנה אך בעל כושר תפיסה טוב. |
 |
| עוגן חתול לשמוש בקרקעית סלעית, לכלי שייט קטנים בלבד תמיד רצוי בקרקע סלעית לחבר מצוף |
 |
| עוגן פטריה משמש בעיקר בקרקע ביצתית |
 |
מתוך אתר הכנסת
כלי שייט קטנים – משקל העוגנים וקוטר החבל/שרשרת
| עוגנים נוספים שאינם שייכים לפרק זה | |
| עוגן קבוע משמש לעגינה של מצופים וכדומה |
 |
| עוגן צף משמש לשמירת כלי שייט קטנים מול הרוח, ירידה בגלי חוף וכו'. עוגן צף הוא אחד הפריטים הנמצאים בסירת ההצלה. |
 |
| עיקרון האחיזה בקרקע עיקרון האחיזה של העוגן הוא בהתחפרות ציפורניו בקרקע דבר הנובע מכוון המשיכה האופקית של שרשרת העוגן. כוון אופקי זה נובע מאורכה של השרשרת. אורך השרשת נקבע בעיקר:-
|
| בעוגן אדמירלי ה Stock בנוי בצורה מאונכת לצפורני העוגן, כך שבשעת משיכה (אופקית) הוא יתמקם על הקרקע והצפורניים יעברו למצב אנכי כלפי הקרקע. בציור הציפורן התחתונה התחפרה בקרקע |
 |
| עוגן פטנטי העוגן הסטנדרטי באניות. העוגן הפטנטי מתחפר בקרקע בצורה מעניינת. שלא כמו שרבים חושבים הציפורניים מתחפרות לא בגלל משקלן אלא בצורה זו: עם המשיכה נכשלים ה Tripping Palm בתרגום חופשי "כף הכשלה" בקרקע ומסובבים את ציפורני העוגן על צירם, כלפי מטה. עם המשיכה מתחילות הציפורניים להתחפר. ציר הסיבוב של הציפוניים כלפי הגזע הם כ 30 מעלות. העקרון דומה גם בעוגן דנפורס |
 |
איחסון העוגן
באניות העוגן תלוי מחוץ לאניה על השרשרת שעוברת דרך צינור הנקרא Haws Pipe.
השרשרת ממשיכה דרך כננת העוגן (Windless) ונכנסת למחסן השרשרת (Chain Locker).
שרשרת העוגן
במרכז כל חוליה בשרשרת "נעוץ" Stud השומר על השרשרת בפני הסתבכות עם עצמה בזמן האיחסון.
שרשרת העוגן עשויה מקטעים בני 15 פדום (כ 27 מטר) המחוברים ביניהן בחולית חיבור. הנקראות שקלים (Shckles).
השקלים ממוספרים מכוון העוגן לכוון האניה, שקל ראשון הוא השקל המרוחק מהעוגן 15 פדום אחריו השקל השני וכן הלאה.
לשם הקלת קביעת אורך השרשרת שמחוץ לאניה, מסומנים השקלים בצורה זו:
- חולית החיבור צבועה בצבע אדום.
- מלפני חולית החיבור ומאחוריה, צבועות החוליות בלבן כמספרה של חולית החיבור
- החוליה הלבנה הרחוקה מחולית החיבור מלופפת בתיל דק הנקרא סיזינג וויר.בציור שקל מספר 2 כלומר העוגן נמצא עכשיו במים ואורך השרשרת 2 שקלים.
חולית החיבור אדומה, שתי חוליות מכל צד לבנות כש Stud של הרחוקות מבינהן מלופף בתיל.לשם הבנת יתר, זה השקל הרביעי.
| הרגל נכון הוא לקשור חבל עם מצוף בקצהו של העוגן וזה בכדי שבמקרה שהעוגן נתפס בסלע או במכשול כל שהוא, אפשר יהיה למשוך אותו בעזרת המצוף. [ חזור ] |  |
| עגינה הטלת העוגן תהיה תמידבתנועה ביחס לקרקע, תנועה אחורה או קדימה. אם כלי השייט אינו בתנועה תהיה סכנה ששרשרת העוגן תיפול על העוגן ותסתבך בו. עגינה מול הרוח/זרם, כאשר מגיעים למקום הנבחר במהירות איטית למצב של עצירה ובעזרת הרוח/זרם או בהפעלה קלה של המנוע אחורה התנועה תהיה אחורה (Astern). ברגע שכלי השייט מתחיל לזוז אחורה מטילים את העוגן ומשחררים את השרשרת למידה הרצויה.
הטלת עוגן בתנועה קדימה תעשה בצורה דומה, אולם השיטה הקודמת רצוייה יותר הן בגלל שיהיו פחות לחצים על השרשרת והן בגלל שהשרשרת תתחכך בדופן כלי השייט ותפגע בו. צילצולי הפעמון בעת עגינה או העלאת העוגן |
