עוני – ניצול, מעמד ואינטרסים מנוגדים

המעמד הקפיטליסטי מעוניין להוריד את השכר כי כך הוא מרוויח יותר ß ככל שהוא משלם פחות לפועלים, הנתח שנשאר לו הוא גדול יותר. הפועלים מעוניינים בהעלאת השכר, ולכן האינטרסים הם מנוגדים. מתקיימים יחסי תלות המתבססים על האינטרסים המנוגדים: צד אחד רוצה להרוויח יותר

וצד אחר רוצה לשלם פחות.

 

כיצד מגדירים ניצול? אולין רייט מפרק את מושג הניצול, וטוען שצריך לבחון את הסיבה לניצול. לפיו, כדי להעמיד את

הניצול לבחינה אמפירית, יש לפרק את המימדים השונים המרכיבים אותו:

.1 עיקרון הרווחה המהופכת: הרווחה החומרית של המנצלים קשורה לחסך של המנוצלים. כלומר, בתנאים של חברה קפיטליסטית אי אפשר שלכולם תהיה את אותה רווחה – תמיד

יש מצב שיש אנשים שהרווחה שלהם מותנית בכך שלאחרים יהיה רע מבחינה כלכלית.

הרווחה של המנצל היא תמיד על חשבון המנוצל. זהו עיקרון תיאורי.

.2 עיקרון ההדרה: על מנת להסביר כיצד הרווחה של המנצלים מותנית בחסך של המנוצלים, צריך להבין שהחסך הוא פועל יוצא של הדרה או דחיקה של המנוצלים מתהליכי ומשאבי

ייצור מרכזיים. עיקרון ההדרה מסביר מדוע יש שכבה מאוד גדולה שסובלת מחסך חומרי –

מכיוון שאין להם גישה לתהליכי ייצור מרכזיים ולמשאבי ייצור. ההדרה היא כוחנית – והקבוצה המנצלת, הבורגנות, דואגת למסד את הבעלות הפרטית באמצעות חקיקה ואמצעים כוחניים. שימור הבעלות הפרטית נעשה באמצעות אידיאולוגיה – פועלים ושכירים שמחים

ואסירי תודה שיש להם בכלל עבודה. עיקרון זה מסביר את הרווחה המהופכת. .3 עיקרון הניכוס: הרווח הפחותה של הפועלים קשורה בזה שתוך כדי תהליך הייצור נוצר ניכוס

– הקפיטליסט מנכס חלק מתוצרי עבודתו של הפועל. זה נקרא הערך העודף.

 

מה הקשר בין שלושת מימדי הניצול? הדרה כוחנית או מניעת גישה למשאבים מייצרת אינטרסים מנוגדים בין בעלי אמצעי הייצור לבין חסרי אמצעי הייצור, ניכוס הערך העודף הוא המנגנון המייצר קונפליקט אינטרסים חומריים במסגרת

יחסי תלות.

 

דיכוי לעומת ניצול אולין רייט טוען שהאוכלוסייה הענייה היא לא מסה בלתי-מובחנת, אלא שניתן לבצע הפרדה בתוך

האוכלוסייה הענייה על ידי שני מושגים: דיכוי וניצול.

• מתי מתקיים דיכוי אבל אין ניצול? זה מצב שכולל שני מימדים – הרווחה המהופכת והדרה

ממשאבים. זה מכונה דיכוי כלכלי לא נצלני. במצב זה המדכאים היו שמחים עם המדוכאים

היו פשוט נעלמים, ואסטרטגיות כמו השמדת עם או גירוש הן פוטנציאליות.

• מתי מתקיים ניצול? הניצול מתקיים כאשר מתווסף עיקרון הניכוס.

 

ההבדל המרכזי בין ניצול לבין דיכוי לא נצלני הוא שבדיכוי כלכלי לא נצלני המדכאים היו שמחים אם

המדוכאים היו מתאיידים. מכיוון שאחרי מלחמת העולם השנייה אי אפשר יותר להשמיד עם, האופציה היא להדיר את האנשים האלה. לדוגמה, קולוניאליזם – האוכלוסייה המקומית מתחרה על משאבים והיא הפכה לאוכלוסייה מיותרת. לעומת זאת, ניצול כרוך ביחסי תלות – המנצל תלוי במנוצל לשם הפקת רווח. במובן הזה, התלות נותנת כוח למנוצלים. באופן פרודוקסלי, הניצול מגביל

את הכוח של המנצלים כי הם צריכים את המנוצלים ותלויים בהם.

 

מדוע עושה אולין רייט אבחנה בין דיכוי כלכלי לבין ניצול? ההבחנה הזו מאפשרת לפרק את סוגיית העוני – עוני שמקורו ביחסים מעמדיים או עוני שמקורו בניצול לבין עוני שמקורו בדיכוי לא נצלני. מכאן הוא מוצא שתי קטגוריות של עניים: העניים העובדים

ותת-מעמד העוני.