אוסטרקיזם)ostracism(
– דרך הגליה של מנהיגים פוליטיים לעשר שנים, מבלי לשלול את אזרחותם או להחרים את
רכושם.
– האוסטרקיזם הראשון: 487 לפנה"ס, של היפרכוס בן כרמוס, קרוב של פייסיסטרטוס.
– האוסטרקיזם האחרון: 418/7 לפנה"ס, של היפרבולוס. – האוסטרקיזם מיועד להרחיק מהעיר אנשים אשר חשודים בשאיפות טירניות. אך מכיוון שלטירנים יש השפעה רבה ותומכים רבים העם יכול היה להכריז על פרוצדורות חירום
ולהגלות אותם ללא משפט.
– בפריטניה ה6- נשאל העם האם יש מי שמסכן את חוקת המדינה. אם כן, בפריטניה ה8-
נערך האוסטרקיזם. לשם ביצועו אוסטרקיזם נדרש קוורום6000( מצביעים – כ-שליש.)
– כדי להצביע היה על המצביעים להגיע לאתונה.
– מי שיגורש יהיה האדם אשר יזכה בחלק הגבוה באופן יחסי של הקולות. – יש שתי הצבעות – אחת ששואלת אם אנחנו רוצים בכלל להגלות מישהו? והשנייה היא את
מי אנחנו רוצים להגלות?
– חשוב לציין כי ישנן שחיתויות וכל מיני עסקאות נסתרות.
חשיבות הרפורמות של קלייסתנס
– קביעת ריבונותה של אסיפת העם.
– תודות לשינוי הזה האורוות נוקו. – דיכוי יכולתה של האצולה להשפיע על תוצאות הבחירות ועל תוצאות ההצבעות באסיפת
העם.
– פתיחת המועצה לשכבות רחבות – הקמת דמוקרטיה באתונה. – החל מתקופת קלייסתנס מקובל לדבר על חוקת אתונה כחוקה דמוקרטית. אזרחים נהנו
מזכויות כמעט שוות(עדיין יש חלוקה למעמדות – ע"פ סולון.)
תרבות יוון בתקופה הארכאית
דיברנו על תאטרון ואמנות. לא נצליח להציג את כל ההישגים של היוונים בתחום התרבות אבל כן
לבדוק חלק ממה שהיה באותה התקופה.
– לדוגמת הפסל "הפלא היווני." האדם מקדיש לאל 10% מהרווחים שלו והוא מצפה לתמורה, לגמול נאות. הוא לא טוען לשוויון עם האל אך זהו מעין דו-שיח עם האלים. לאדם הייתה הרגשה של ערך עצמי של אדם. לחיי אדם יש כבוד ורצון להצליח להגיע לתהילה. אכילס
לדוגמה בחר לחיות חיי תהילה.
פילוסופיה ומדע
– החכמים:
- פיטקוס ממיטילנה – "דע את זמנך," תהיה מודע לכל מה שקשור בזמן.
- פריאנדרוס – "אימון זה הכול."
- לחכמים הראשונים יוחסו גושפנקה דתית בכך שסותתו במקדש.
– מקדש אפולו בדלפוי:
- "הכול במידה" – לא להגזים לא בפחד ולא באמיצות, לא בקמצנות ולא בנדיבות. זהו
ניסיון להגיע לפשרות, להרמוניה.
- "דע את עצמך" – דע את מקומך כלפי האלים, דאג לכבודתך וחובותיך. דע את
אחריותך בפוליס, דע מי אתה.
נטורפילוסופיה איונית מהמסורת של חשיבה על חיי אדם, על הדרך בה דברים מתרחשים, מתפתחת חשיבה אשר כמעט ולא משאירה מקום לאלים. מהנטורפילוסופים לא נשארו קטעים שלמים אלא רק חלקים. אך ברור במה הם עסקו – מה מקורם של דברים, מהו טבעם, מהו החוק השולט בעולם. אין ספק שמההבנה
שחברה אנושית אינה יכולה להתקיים ללא חוקים ושבפוליס מסודרת יש חוק מסודר אחד לכולם,
הגיעו ההוגים היוונים מתחום החשיבה החברתית לחשיבה על הטבע. לכן, אם יש חוק)nomos( בחברה – יש חוק בטבע. אם הוא ישנו, מה הוא? אם אנו עוסקים בדרך שבה החברה מתפתחת ולחברה יש היסטוריה, גם לטבע יש היסטוריה. ישנה גם תאוריה)theoreia( וכתוצאה מהתבוננות היא אמורה לתת הסבר כללי, לא פרטני על תופעה כזאת או אחרת, כמו – איך נוצר העולם? היוונים תרמו תרומה עצומה לעולם המערבי בכך שהם לא הסתפקו בלהתבונן ולקבוע/למדוד תופעות, אלא ניסו להסביר מדוע הדבר קורה. בהתחלה, ניסיונות אלו היו תמימים, מגושמים אך מאוחר יותר הגיעו
היוונים להישגים משמעותיים.
