"המסכת השנייה" של לוק נכתב בשנת ,1689 שנה לאחר שהפרלמנט האנגלי העיף את המלך וב- 1688 התרחשה "המהפכה המהוללת," הפרלמנט מדיח את המלך וממנה את ויליאם מאורנג' למלך החדש, מהפכה ללא שפיכות דמים. זה ספר שמניח את הבסיס למהפכה המהוללת ומניח את הבסיס לליברליזם. הוא עושה זאת באופן פוליטי וקונקרטי יותר, מניח בסיס למשטר ליברלי, אז מהפכנות וליברליות הלכו ביחד. זהו ספר בעל חשיבות עצומה. גם זה הוא ספר שרוסו מתמודד איתו מכיוון
שהוא גם מניח בסיס לנאורות הצרפתית.
לוק מפריך את התפישה בזכות של המלכים על פי חסד האל, הזכות שהם היורשים של האדם הראשון. הוא מדבר על מצב הטבע שכבר הפך לחלק מהשיח. מצב הטבע הוא שיש שוויון וחופש, כל
אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה. גם לוק מניח שבני האדם דואגים לעצמם, הם רציונאליים.
לוק משתמש בשפה דתית, וישנו מתח בתוך הטיעון של לוק עצמו. הוא תחילה מניח שהאדם הוא אינדיבידואל, יצור חופשי, דואג לעצמו אך כעת הוא טוען כי האדם הוא יציר של האל, ישנו חוק טבע שהאל קבע. ישנו סדר תיאולוגי שהאל קבע והאדם הוא חלק ממנו. זוהי תפיסה מסורתית של
המציאות הפוליטית וישנו חוק טבע שכזה בימי הביניים(תומאס אקווינס.) יש מתח בתפיסתו של לוק.
מצב הטבע לפי הובס הוא שישנה מלחמת הכול בכול מכיוון שבני האדם רציונאליים. תחילה ישנה הרמוניה, סיוע הדדי, יחסי גומלין שלווים ולאחר מכן יש מצב של פחדים וסכנות. כדי לצאת ממצב
הטבע ישנו צורך באמנה חברתית שהיא הסכם חברתי שבו בני אדם מוותרים על זכויותיהם, מתאגדים, מקימים ריבונות ומעבירים לריבון זכויות. וההבדלים בין הובס ללוק הם שהובס אומר שמעבירים לריבון את כל הזכויות, בעוד לוק אומר כי מעבירים רק חלק מהזכויות, זהו למעשה משטר חוק, מדינה ליברלית. במדינה דמוקרטית ישנם שני עמודים טווח: בחירות וזכויות הפרט השלטון
ואצל לוק יש מתח ביניהם. גם הריבון הדמוקרטי יכול לדכא(מיעוט וכו.)' הדבר המרכזי שמעניין את לוק זה הגבלת הזכויות של האדם, הוא מוכן לקבל כל שלטון דמוקרטי, מלוכני וכו' אך הזכויות הטבעיות מעניינו אותו, זה שלא יפגעו בהן ושלא תהיה לריבון שליטה מוחלטת. בפועל לוק כן בעד
שלטון דמוקרטי אך הוא אומר זאת מסיבות פרגמטיות, לא עקרוניות. זאת כיוון שהוא טוען כי בשלטון דמוקרטי השליטים מתחלפים וחוזרים לעם, אם הם חוזרים לעם, יותר קל לסמוך עליהם שהם לא יפגעו בזכויות הטבעיות של העם ולכן יותר קל לסמוך עליהם מאריסטוקרטיה או ממלוכה אך הוא כן
מוכן לקבל שלטון אריסטוקרטי או מלוכני.
הובס יגיד שהריבון יוכל להחליט מה שהוא רוצה אך מבחינתו של לוק השלטון מוגבל. אצל לוק, מצב הטבע לפעמים רע ולפעמים טוב. אם מצב הטבע לא היה רע – לא היה צריך שלטון בכלל, אך מצב הטבע הוא גם טוב מכיוון שאם מצב הטבע לא היה רע ובחרנו להעניק לריבון משהו מעבר אז ככל הנראה זהו מצב שמטיב עמנו. לוק אומר לנו כי האל אומר לנו כי החיים, החירות והרכוש הם זכויות
טבעיות שאסור לפגוע בהם.
הזכויות הבסיסיות שאנו מכירים הם תוצר היסטורי של רגע נתון בתרבות נתונה והדרך האפקטיבית של לוק להגן עליהן היא דרך הדת. זאת עלולה להראות כמעין המצאה(זה לא רשום בתנ"ך) אך מה שיותר מעניין הוא להתייחס לכך שישנו רצון עז שלו להגן עליהם. לכן הוא פונה לדת ומתאר אותן
כאבסולוטיות. הוא מוסיף ואומר כי שלטון אשר מפר אותן, הוא פסול, לא לגיטימי ויש להעלים אותו.
וכאן נולדת התפישה הליברלית הספציפית שבהן זכויות טבעיות מגיעות עם שלטון מוגבל.
הזכויות הטבעיות שיש לנו הן חיים, חירות וקניין(רכוש) ושאלת הקניין פיצלה את העולם הפוליטי עד
לפני כ30- שנה.
