רוסו והנאורות – חלק ו' דני דידרו

דני דידרו בא מתוך הנאורות הצרפתית, מזמנו של רוסו. נולד בעיר קטנה, מרקע צנוע, הוא למד בבתי ספר דתיים, בבית ספר ישועי. רצו שהוא יהיה איש כמורה, מרד בחינוך הזה, עזב לפריז והתפרנס ממשרות שונות כמו מורה פרטי, תרגום וכו.' הוא התקרב לאנשי הנאורות והתחיל לפרסם דברים כמו אנשי נאורות רבים. הוא כתב על מוסר, טבע ותרבות, דת ועוד. לאט לאט הוא הופך לאחד מהרדיקלים ביותר מאנשי הנאורות, הוא מדבר על שחרור האישה. הדברים הללו עוררו

התנגדות אצל השמרנים בחברה הצרפתית ובכנסייה והוא נרדף במובן מסוים. חיבור אחד שהוא כתב נשרף בפומבי, הוא ישב בכלא ונאלץ לחזור בו מדברים שהוא אמר. מסיבה זו, חיבורים רבים

שלו פורסמו לאחר מותו.

 

לאורך התקופה הזאת, בתחילת שנות ה30- של המאה ה,18- הנאורות כבר יותר חזקה ממתנגדיה בדעת הקהל, הנאורות מתחזקת. בשנת ,1749 הסצנה התרבותית בצרפת משתנה, לפני כן המרכז היה ורסאי – ארמון המלך והתרבות הדתית שהוא מייצג. כעת המרכז הוא פריז וההגמוניה היא אנשי הנאורות. הוא מת בשנת ,1784 5 שנים לפני פרוץ המהפכה הצרפתית וגם הוא לא חשב שתפרוץ המהפכה, הוא לא היה בעד מהפכה פוליטית. ברור שהמהפכה מתבססת על ערכי הנאורות אך אנשי

הנאורות לא רצו מהפכה.

 

אחד הפרויקטים הגדולים של דידרו הוא האנציקלופדיה של דידרו. בשנת ,1746 דידרו לוקח על עצמו את הפרויקט בעזרת ז'אן דלמבר(מתמטיקאי,) ישנו חיבור בין איש שבא מעולם המדעים ואיש שמזוהה עם הספרות. יצאה יצירה בת 17 כרכים של טקסט, הראשון מתפרסם בשנת 1751

 

 

 

 

 

והאחרון בשנת .1773 כל אנשי הנאורות תורמים מאות ערכים, היא מבטאת את העוצמה של הרפובליקה הספרותית של אנשי הנאורות וכאמור את ערכיה. זה פרויקט שלא נתמך ולא מומן על ידי שום גורם, הוא החזיק את עצמו ואנשים שילמו על הוצאות ההפקה שלה. מבחינת הערכים שלו הוא

מבטא את ערכי הנאורות.

 

מבחינת דידרו, השכלה היא שיפור מוסר אך גם שיפור חברתי. דידרו אומר שזהו פרויקט שרק הם

יכולים להוציא לפועל. הוא מבקר באופן מפורש את האקדמיות. מבנה האנציקלופדיה הוא התאמה,

הידע הוא לא גוף סגור ברשות סמכות, הוא מתפתח ומשתנה ופומבי לכלל. לכנסייה יש ידע דתי, סגור, לא נועד לכולם ויש מי שאחראי עליו. הידע של האנציקלופדיה נועד לכלל, הוא ידע פתוח

ומשתנה. במרכז הידע עומד האדם. האנציקלופדיה הייתה בנויה משלושה חלקים:

–   זיכרון: מטפל בידע פרטי, בפרטים היסטוריים, בפרטים על הטבע. ידע של אומנות

וטכנולוגיה(ייצור גרביים, יצור כסא.)

–    דמיון: אומנויות.

–   תבונה: כל הידע השיטתי והסיסטמתי – הידע המדעי אך גם הידע הפילוסופי. תחת הידע

של התבונה הכניסו גם את התאולוגיה וזה עורר התנגדות מצד שמרני הכנסייה.

 

אנשי הדעת שוללים את דימוי האדם הקתולי(החטא הקדמון, שהאדם חוטא מיסודו.) רוב אנשי הנאורות מאמצים עמדה של דאיזם(אמונה דתית באלוהות נשגבת שבראה את העולם אך לא מעורבת.) רוב אנשי הנאורות מתכנסים למעין עמדה אנטי כנסייתית, דתיות כללית, מופשטת

מוסרית. דידרו מקצין והופך להיות אתאיסט ולא מאמין בקיומה של הדת.

 

 

 

דידרו אומר שהחירות היא משמיים(בדומה ללוק.) אנשי הנאורות הצרפתית מסתכלים על השורשים שלהם דרך שלישיה אנגלית – בייקון אשר יוצר את השיטה האינדוקטיבית, הסתכלות כדרך להשגת ידע, ניוטון אשר יוצר את הפיזיקה החדשה וג'ון לוק אשר מדבר על מתודה אימפרציסטית(ידע

שמקורו בחושים,) סובלנות, פוליטיקה וחירות. כל שלטון הוא בהסכמת הנשלטים באמצעות חוזה(אמנה) והוא פוסל כוח כמקור לגיטימי. מה שמצדיק את השלטון הוא אמנה חברתית ולכן ישנו שלטון מוגבל, שחייב לפעול לטובת הכלל, חייב לקיים את האמנה ואם לא הוא לא לגיטימי. יש לנו תפישה בסיסית ליברלית במובן של לוק. חשוב להגיד כי בפועל אם מסתכלים על הפרטים, הדברים הרבה יותר מורכבים, גם כי מדובר על צרפת וגם כי אנשי הנאורות לא מתרגמים בהכרח את

התפישות הכלליות שלהם על חירות ושוויון לדברים קונקרטיים. ישנה אמנה חברתית אך יש מדרג

של כפיפויות, לכן שלטון מלוכני ואבסולוטי הוא לגיטימי לתפיסה הזאת.