אצל אפלטון לכל דבר יש תכלית, לכן התפישה התבונית היא עוד קדומה לאמונה באל המונותאיסטי.
לכן, השורשים של התפיסה הזאת היא גם מונותאיסטית נוצרית וגם פילוסופית(אריסטו.)
ויטה אקטיבה הם החיים הפעילים בעוד ויטה קונטמפלטיבה הם חיים של התבוננות, הגות. הנצרות מעדיפה נזירות(פרישות, עניות, צייתנות,) אריסטו גם אוהב את הויטה אקטיבה(בפרט פוליטית) אך הוא אומר שויטה קונטמפלטיבה עדיפה. זאת כיוון שזוהי הדרך להגיע לאמת. מבחינתו עדיף להגיע לאמת מאשר לפעול במציאות מכיוון שזו תכליתו של האדם, תכליתו. הוא טוען שאם המציאות נתונה לנו, תבונית, הכי טוב שנוכל לעשות זה להכיר אותה ולהעריץ אותה ולכן לפילוסופיה הישנה יש
משמעות גדולה לקונטמפלטיבה.
)1588-1679(הובס
כתב את "ליוויתן" בשנת .1651 הובס רואה את עצמו כפילוסוף הפוליטי הראשון(לא אפלטון, לא אריסטו ולא אף אחד אחר.) לפי הובס, "מצב טבע" הוא מצב לפני חברה פוליטית ומאז הוא הפך
למושג בסיסי בחשיבה פוליטית ליברלית. הובס אומר שהאדם מטבעו אינו יצור חברתי,
אינדיבידואליסט וזהו שינוי מאוד בסיסי. זאת כיוון שלפני כן מאמינים שהאדם הוא יצור חברתי, טבעי(אריסטו,) והחברה היא הזירה הטבעית של האדם. הובס אומר שהאדם קודם מבחינה מושגית ואתית לקולקטיב, הוא ביסודו יצור א-חברתי. זאת הסיבה שהובס רואה את עצמו כפילוסוף הפוליטי
הראשון מכיוון שהוא הראשון שהניח כי האדם רע מיסודו.
הפילוסופיה הליברלית טוענת שטבע האדם הוא אוניברסלי וקבוע ולכן היא הושפעה רבות מהנחת היסוד של הובס. אריסטו טוען שתכלית האדם היא חיים חברתיים ולכן אנו צריכים לברר מהי המדינה
וזה המקום שהאדם בהכרח מממש את התכליות שלו.
הנחת הבסיס של הובס היא שבני האדם שווים ולעומת זאת בתפישה הפוליטית הקלאסית אין שוויון, יש דירוג(נשים וגברים, חופשיים ועבדים וכו.)' השוויון בין בני האדם הגיע במקור מהדתות
המונותאיסטיות מכיוון שאצלם כל בני האדם שווים בפני האל. לכן הובס טוען שכולם שווים, ראשית באופן פיזי מכיוון שהחלש יכול להרוג את החזק. שנית, הם שווים בנפש, הוא טוען כי כל בני האדם שווים בשכל הישר, בפיקחות הבסיסית שלנו. זה שכל אחד חושב שהוא חכם מהאחר מראה שהם
שווים בנפש.
הוא מניח כי בני האדם ביסודם הם אינטרסנטים, כל אחד דואג לעצמו ולכן הוא טוען כי זהו המצב
הטבעי של האדם, זהו לא חטא, אין לזה קשר לטוב ורע. בנוסף, בני האדם פועלים בצורה רציונלית, הם מחשבים תועלת על מנת להשיג את המטרות שלהם. בני האדם שווים, אנוכיים ורציונליים. כל זה גורם לחוסר אמון, תחרות ומלחמת כל בכול. בעולם ישנו חוסר משאבים ולכן חלק ישיגו וחלק לא
ישיגו וכיוון שבני האדם שווים ישנה תחרות.
הפילוסופיה הישנה אומרת שהאדם אינו מסוגל לספק לו את צרכיו לבד ולכן הוא זקוק לשיתוף פעולה, לחברה. הובס הופך זאת ואומר שהמצב שבני האדם יגיעו אליו הוא מלחמה. הובס אומר שאפילו אדם שוחר שלום לא יוכל לחיות במצב שלום לאורך זמן, זאת כיוון ששכנו לא יניח שהוא שוחר שלום, לכן גם אדם שוחר שלום בהיותו רציונלי ילחם באחרים. מטרת אדם במצב הטבע הוא
להשמיד ולשעבד כל אדם אחר. תחום כלכלת השוק החופשי עומדת על הנחת היסוד הזאת – שהאדם רע, אינטרסנט. הובס לקח את האדם כמו שהוא ראה אותו שהוא מתנהג בכלכלת השוק והפך את זה לטבע האדם. הוא עשה ראיפיקציה(לקחת דברים שהם תוצר אנושי, היסטורי ולהפוך אותם לדברים טבעיים,) הוא רואה כיצד בני האדם מתנהגים בשוק והופך את זה לטבע האדם. הוא
לא רואה את זה שהאדם מושפע מהסביבה שלו.
\