ניתוחי גב יכולים להיות נקודת מפנה בחייו של מטופל. הסיבה לכך היא שיש פוטנציאל גבוה לפגיעה במערכת העצבים בניתוח מסוג זה ולפגיעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. הנה כמה שאלות ותשובות העוסקות בניתוחי גב ובמצבים של רשלנות רפואית במהלכם
מערכת העצבים בגוף שלנו עוברת ברובה דרך עמוד השדרה. מסיבה זו ניתוח גב עלול להיות מסוכן מאוד ולהוביל למצב של נכות או שיתוק במידה שהוא לא מבוצע כהלכה. בשל הרגישות הגבוהה של האיזור, יכול להיות שגם ניתוח שמתקדם כשורה ובדיוק על פי המתוכנן יסתיים בפגיעה פיזית בתפקוד התקין של המטופל, אבל במקרים אלו לא מדובר, כמובן, ברשלנות רפואית.
באילו מקרים ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בניתוחי גב?
רשלנות רפואית בניתוחי גב יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה מקרים:
- לפני הניתוח – כל מטופל זכאי להיות מודע לפרטי הניתוח אותו הוא צפוי לעבור. במסגרת ההסבר על הצוות הרפואי להסביר למטופל מה הם סיכויי ההצלחה, מה הם הסיכונים המרכזיים וסיכוני המשנה, מה משך הזמן הצפוי לניתוח, מה יידרש ממנו בתקופת ההחלמה ועד כמה מציאות חייו תשתנה במידה שהניתוח יצליח או ייכשל. אחרי ההסבר המפורט המטופל אמור לחתום על הסכמה מדעת, כלומר לחתום על כך שהוא קיבל את ההסברים המלאים ומוכן לעבור את הניתוח למרות הסיכונים הכרוכים בו.
- בזמן הניתוח – מהלך הניתוח אמור להיות ידוע לכל הצוות הרפואי. ישנם מקרים בהם בשל בלבול או חוסר תיאום בין הצוותים, נעשה ניתוח שונה ממה שאמור היה להיעשות, כלומר המטופל עובר ניתוח שלא לצורך, בעוד הבעיה ממנה הוא סובל ממשיכה להיות. מקרים כגון אלו יכולים להיכלל תחת קטיגוריה של רשלנות רפואית.
אירוע נוסף במהלך הניתוח יכול להיות סיטואציה בלתי צפויה שמתרחשת ללא הודעה מוקדמת. במקרים כאלו נבחנת התנהלותו של הרופא ותהליך קבלת ההחלטות בזמן אמת שהוא ערך. אחת השאלות שנשאלת היא האם ההחלטות שקיבל הרופא לאור המצב הרפואי אליו נקלע המטופל תואמות את הפרוטוקולים הרפואיים וכן את הציפייה מהרופא לאור הידע המקצועי שצבר לאורך השנים.
- לאחר הניתוח – כל מטופל זכאי לזמן התאוששות לאחר הניתוח. במידה והמטופל שוחרר מוקדם מהמתוכנן והשחרור גרם לפגיעה בתוצאות הניתוח, הדבר עלול להיות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
סיטואציה נוספת היא מצב שבו המטופל אמור היה להיות תחת השגחה בבית החולים בו נותח והצוות הרפואי לא השגיח וניטר את מצבו הרפואי של המטופל כראוי.
מטבע הדברים, לא ניתן לקבוע מראש האם במקרה מסוים המדובר ברשלנות רפואית או שמא מדובר בהתנהלות תקינה של הצוות הרפואי. כיוון שכך ההמלצה היא שאם ארע מקרה כלשהו במהלך ניתוח שעברתם, כדאי לפנות ליעוץ אצל עורך דין המתמחה בנושא רשלנות רפואית.
איך מתנהלת תביעה בעניין רשלנות רפואית בניתוחי גב?
לאחר שנועצתם עם עורך דין המתמחה בתחום, החומר הרפואי יועבר לרופא בלתי תלוי אשר יבחן את הדברים בעיניים מקצועיות. לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית, ניתן לשקול האם כדאי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. ככלל ניתן לומר כי עלות חוות הדעת הרפואית מוטלת על הלקוח. בכל הנוגע לשכר טרחתו של עורך הדין, גובה הסכום נגזר מהפיצוי שמקבל המטופל בסוף התהליך. פירוש הדבר הוא שבשלב הראשוני לא משולם שכר טרחה, אלא רק כאשר המטופל מקבל את הפיצוי.
יש לציין כי תביעות העוסקות ברשלנות רפואית אורכות זמן רב. מטבע הדברים המרכז הרפואי המואשם ברשלנות ינסה להתגונן ולגונן על העובדים והעובדות בו וכן על תהליכי קבלת ההחלטות שהם קיבלו בזמן הניתוח. במילים אחרות, מדובר בהליך ארוך שגובה מחירים נפשיים, אולם אם אתם משוכנעים בצדקתכם, כדאי לשקול לצאת אליו.
למה לא תמיד ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?
ישנם לא מעט מקרים בהם הצוות הרפואי מתנהל על פי כל הפרטוקולים הרפואיים המקובלים ועדיין הניתוח לא מצליח כפי שציפו. גם במצבים בהם נקלע המטופל למצב חירום במהלך הניתוח הצוות הרפואי יכול לפעול בקור רוח ולנסות לייצב את המצב, אך ללא הועיל. במצבים אלו אין כל עילה להגשת תביעה בנושא רשלנות רפואית, למרות שבשורה התחתונה המטופל יסבול מנכות למשך כל ימי חייו או חלילה מצא את מותו במהלך הניתוח. תוצאות אלו הן אמנם טרגיות ברמה המשפחתית ויכולות להיות קשות מנשוא, אולם אין בתוצאה הסופית כדי להצביע על רשלנות רפואית. כדי לברר האם מדובר ברשלנות רפואית או לא יש לבחון את הדברים מכל ההיבטים ורק לאחר מכן לגבש עמדה.
זאת ועוד, לעיתים התנהגות של אדם אחד יכולה לעורר ביקורת או להיתפס כבלתי מוסברת עבור אדם אחר. כדי למנוע את אותם פערים, ישנם ברפואה פרוטוקולים מפורטים בהם תשובות לשאלות כיצד יש לנהוג במצבים בריאותיים שונים ומגוונים. הבחינה האם מדובר ברשלנות רפואית או לא בוחנת את התנהלות הצוות הרפואי אל מול אותם פרוטוקולים.
