פלאנקס – צורת לחימה מאורגנת שכך נלחמו. היה מבנה פלאנקס שאיתו יצאו לקרב היוונים ועל מבנה זה היה צריך לשמור בקרב. עד הרגע שבו הקרב הופך להיות קרוב צריך לשמור על המבנה. לשם כך דרושה משמעת ותמרון, קבלת סמכות של מישהו ושיתוף פעולה גבוה. האנשים שיודעים לשתף פעולה
בקרב יודעים לשתף פעולה גם בדברים אחרים. הם יודעים לקבל החלטות ולארגן החלטות. לכן בחיי הקהילה לאדם פשוט יש ערך ומתוך כך תצמח דמוקרטיה. את הערך הזה מתחילים להרגיש
בעקבות השינויים הקשורים לענייני צבא.
השלטון בפוליס
במעבר בין תקופת האופל לתקופה הארכאית יש מלך שהוא השליט הגדול והוא קיבל את השלטון
בשושלת אך הוא אחד מבין האנשים אשר סועדים איתו ובני המעמד שלו. בתקופה הארכאית יש אצולה ופשוטי עם והמעמד שנעלם הוא המלך, אין מונרכיה והפולייס היווניות
הן רפובליקות. לכן בתקופה זו מתרחשים שינויים גדולים אך לצערנו אנו לא יודעים עליהם הרבה. מובן שלפשוטי העם המילה פחותה משל האצולה. בעלי התפקידים הם נבחרים והשלטון נמצא בידי
רבים ולא בידי אחד שהוא מעל כולם.
סוגי רפובליקות אריסטוקרטיה
שלטון אצולה.
אוליגרכיה
יכולת לצבור ממון ללא התייחסות לשושלת משפחתית.
טימוקרטיה
היא הערכת האדם בהתאם לרכוש שיש לו. הרכוש הוא כוח.
דמוקרטיה מתפתחת מהאוליגרכיה. זהו כוח הנמצא אצל העם. לעיתים השכבות הגבוהות אינן מרוצות ממה שנראה להן כניצול הכסף שלהן ע"י עצלנים אשר לא עושים כלום. ואז נערכו ביוון הפיכות
והדמוקרטיה יכלה להפוך לאוליגרכיה בחזרה.
– היו מקרים של שלטון יחיד(מונרכיה – טירניה.)
הלאס היא אחת, אך פולייס הן רבות
גורמים המאחדים את היוונים
– שפה: ניב בשפה אלו מילים מקומיות. רוב המילים היו ברורות בין הניבים אך קצת שונות. יש
אחדות של השפה. – דת ומיתולוגיה: ישנם מרכזי פולחן כלל-יווניים כמו המקדש של אפולו בדלפי(צפון יוון) אשר
נחשב מבחינתם למרכז העולם. במקדשים אלו הייתה אורקל אשר הייתה כמו נביא, רוח האלים נחתה עליה והיא דיברה בשמם. היו משלחות אשר נשלחו למקדש בדלפי לשאול את
האלים על העתיד.
– מנהגים:
- פולחן וטקסים דתיים נערכו באופן מאוד דומה בפולייס יווניות שונים. הטקס המרכזי
היה הקרבת חיית בית לכבוד האלים. אותם פולחנים היוו גורם מאחד בין היוונים.
- המשחקים האולימפיים ותחרויות אולימפיות לכבוד זאוס.
- משתים.
– מבנה חברתי
חברה וכלכלה בתקופה הארכאית
לא משנה איזה הגיון יבחר אדם כדי לספר על משהו, התמקדות בנושא תהיה מלאכותית.
משק אוטרכי – סחר חליפין – מסחר.
משק אוטרכי
כל מה שנעשה, נעשה בתוך הבית, רוב המלאכות נעשו בתוך הבית(אריגה וכו.)'
סחר חליפין
אדם אשר היה זקוק לדבר, היה משלם בתבואה, בכבשים וכך בהדרגה התחיל להתפתח מסחר.
הדברים שנסחרו היו לא רק דברי מתכת או תוצרים של כדרות אלא גם יינות, שמן זית.
מסחר
לאחר מכן התחיל ייבוא של תמרוקים, אבנים טובות. דבר זה גרם לבני האצולה לפתח את המשק
שלהם.
– קרקעות: התפתחות המשק משמעותה התפתחות תפיסות אחרות. הרכוש היה שייך למשפחה בעיקר בנדל"ן, האדמה הייתה שייכת לבית האב. לא היה ניתן למכור אותה או לקחת לאזרח, אלא אם בצורה צבאית. בסוף התקופה הארכאית הקרקעות יהפכו לרכוש
פרטי וזהו תהליך שייקח כמה מאות שנים. זהו תהליך הכרחי להתפתחות המושגים של
אחריות אישית, חירות האזרח על מה שהוא בעולם הזה. על רכושו, על גורלו וכו.' – הופעת המטבע: זוהי המצאה לודית(טורקיה, אסיה הקטנה.) ביוון השתמשו במטילי
מתכת(אובלוס) ובחופן(דרכמה.) היה ניתן לשלם בתשלום קטן או בחופן. בנוסף, היה ניתן לשלם גם באמצעות צאן. בהמשך, התפתחו מטבעות אשר בפקודת המלך, פקידי המלך הטביעו את סמל המלך והמלך הוא המפתח של הערך של חתיכת הברזל. המלך קובע את
ערך הכסף ומאשר באמצעות החותמת. כך נולד המטבע.