מעמדות
– אזרחי אתונה(מ451- – רק צאצאי אב ואם אתונאים.) לפי הערכות שונות, 25000-40000
אזרחים אתונאים באמצע המאה ה.5-
– מטויקוי :
– עסקו במלאכות ומסחר.
– שירתו בצבא.
– השתתפו ברוב החגים והטקסים.
– לא יכלו להיות בעלי נדל"ן.
– שילמו מס ישיר – מטויקיון, מס גולגולת.
– היו זקוקים לנציג- אזרח: פרוסטטס.
– יכלו להתדיין אך רק באמצעות פרוסטטס.
– שלבי הסדר מעמד המטויקוי באתונה:
- 594/3 לפנה"ס סולון.
- 508/7 לפנה"ס קלייסתנס.
douloi – עבדים –
– אריסטו, פוליטיקה, ספר :1 תורת העבדות הטבעית. הוא טוען כי הברברים הם
נחותים והם מתאימים להיות עבדים.
– כלים חיים:)organa( שימוש בבני אדם וחיות ככלי עבודה.
- Andrapoda – בעלי רגליים של בני אנוש.
- Tetrapoda – בעלי ארבע רגליים.
– ישנים סוגים שונים של עבדים:
- עבדי משק הבית: המצב הטוב ביותר היה לעבדים במשק הבית, הם חיו ביחד עם המשפחה והשתתפו בטקסים הדתיים של המשפחה. בנוסף, הם עסקו בכל מיני עבודות קשות, מרגיזות, משפילות אך הם לעיתים קרובות
נהנו מאמון רב. היה עבד, פיידגוגוס שהוא היה מאין אומנת ממין זכר שהיה
אחראי על הילדים הזכרים והוא זכה לזכויות מסוימות.
- עבדים שעבדו באופן עצמאי: סנדלר לדוגמה. בעלי מלאכה רבים היו עבדים
שהתפרסנו ושילמו לאדוניהם. הם היו צריכים שיהיה רווח ושיישאר להם
משהו על מנת שיהיה להם ממה לחיות. הם גם חיו בזוגיות והיו להם ילדים. לכן אנו יודעים על עבדים שקנו את חירותם או שזכו לה כאות תודה עבור
שירות נאמן.
- זונות: נשים ממעמד שפחות עבדו בזנות ובתי בושת היו תופעה מוכרת,
במיוחד בערי נמל כגון אתונה או קרינתוס. הם עבדו בתנאים מחפירים ויש לכך תיאורים(עבור גרושים היו חייבות לספק שירות מיני.) חייהן נחשבו
למשהו זניח לחלוטין. את הכסף שהרוויחו היו חיבות להעביר לסרסוריהן.
- עבדי ציבור:)demosioi( השוטרים היו עבדים, המקצוע נחשב לא נאה לבן חורין. היו עבדים אשר היו בפיקודם של בעלי התפקידים האחראים על הסדר בעיר(ניקיון וכו.)' אנו מדברים על קטגוריה שלמה של עבדים אשר היו שייכים
לפולייס.
- עבדי מכרות: עניין של כסף ציבורי היה מאוד לא מפותח ביוון וכאשר התגלה
באדמת פולייס מכרה, קבלנים במהלך מכרז קיבלו את הזכות לעבד את המכרה ועשו זאת באמצעות עבדים. אלה היו חיים קשים ביותר, מאין מוות
ארוך מלא עבודה פיזית קשה ובלתי נסבלת.
– היה ניתן להעניש עבדים ואף להכות אותם אך אסור היה להרוג אותם.
– בנוסף, לאנשים פרטיים לעיתים היו עשרות עבדים שעבדו בחקלאות. מנהל העבודה
היה עשוי להיות עבד(אמין והגון.)
נשות אתונה בתקופה הקלאסית
נשות האזרחים
תוקידידיס
נאום הספד של פריקלס: נשים נחשבו לנחותות לפי טבען. ההתייחסות לאישה כנחותה באה לידי
ביטוי אצל מחברים רבים וגם באורך החיים ביוון.
אורפידס, איפיגניה(בתו של אגממנון) בטאוריס :1373 גבר אחד חשוב יותר מעשרת אלפי נשים.
רעיונות אלו נקלטו ע"י המעמדות המדוכאים וגם ע"י הנשים.
את חובות האישה ציין טוב מי שכתב את נאום אוסף כתבי דמוסתנס(פאסדו דמוסתנס) והוא אומר כי אנו מחזיקים את היטייראי(נערות ליווי) למען סיפוק צרכינו היום יומיים ונשים חוקיות על מנת להביא
ילדים חוקיים. בנוסף, תפקידן הוא לשמור על הרכוש בתוך הבית. אין דיבור על אהבה בתוך הבית, הנישואין נעשו על ידי שידוך ולעיתים קרובות בני הזוג ראו אחד את השנייה לראשונה בחתונה
והנישואין היו עסקה בין החתן ובין משפחת הכלה.
אישה בחברה
– מעמדה: מעמד קטינה למשך כל ימי חייה, חייבת שיהיה לה אפוטרופוס(קוריוס – אדון.) כשמישהי נולדת הקריוס שלה יהיה אביה, אם הוא נפטר אז קרוב משפחה אחר. כאשר
אישה מתחתנת היא מתחתנת בעקבות עסקה בין הקריוס שלה לבין החתן ואם היא תתאלמן
היא גם חייבת שיהיה לה קריוס(אביה, בן בוגר.) היא לעולם לא תוכל להיות אחראית על
עצמה.
– עסקאות: לא תוכל לקיים עסקאות מעלות גבוהה מדימנוס(כ52- ליטרים של שעורה.) – בת יורשת: אפיקלרוס. היא לא יכולה לרשת, מקבלת נדוניה בלבד. בהעדר בנים, כאשר יש
בת, הבת היורשת לא יכולה לעשות זאת בעצמה, אלא היא חייבת להתחתן עם קרוב משפחה הקרוב ביותר ולשמש ככלי להעברת הרכוש. אם היא נשואה יהיה עליה להתגרש ואם היא ובעלה אינם רוצים להתגרש, הרכוש יעבור לאותו קרוב משפחה ללא נישואין, היא
צריכה לוותר על הירושה.
אישה בבית חייבת להישאר בבית ולעסוק בתוויה ואריגה ואסור לה לצאת מהבית ללא ליווי. נשים ממעמד פשוט יותר כן יצאו מהבית ללא ליווי. באזור הכפרי הכללים היו יותר רופפים. נשים היו מתחתנות באזור גיל
15 עם גברים בגיל .30
