מדינת הרווחה ועוני

מסגור מחודש של האזרחות החברתית: אמון, אי-שקט, רפורמת מדינת

הרווחה

מדינות רווחה ברחבי אירופה חוות רפורמות במישורים הפיסקליים, המסחריים והתרבותיים בתגובה

לתהליך הגלובליזציה, למעבר לשוק העבודה הפוסט-תעשייתי ולשינויים בדפוסי המשפחה.

הממשלות מבקשות להבטיח ששירותים חברתיים יישאו תרומה גדולה יותר לתחרותיות הלאומית, יפעלו ביעילות רבה יותר מבחינת העלויות וייענו יותר לדרישות הצרכנים. מענה אחד חשוב הוא הרחבת מדיניות ששמה דגש על אחריות אישית, עושה שימוש נרחב בשוק ובמגזר הפרטי

ומתאפיינת בדפוסי ניהול חדשים בחלוקת המשאבים. המאמר סוקר מגמות אלה, ובוחן את המקרה הבריטי בתור אתר חשוב )ובעל מודעות עצמית גבוהה( של פיתוח תוכניות מסוג זה, ומוציא אותן לפועל בהתלהבות רבה מזו של מדינות רווחה אחרות

באירופה.

 

המאמר בוחן גישה אחת שהתפתחה באופן מיוחד בבריטניה, שהיא הדוגמה הבולטת ביותר באירופה למדינת רווחה ליברלית: היא נסמכת על מערכת ביטחון סוציאלית מוגבלת יותר שבה הקצבאות פחות נדיבות והיקפו של המגזר הפרטי בתחומי מדינת הרווחה הוא רחב לעומת רוב

מדינות אירופה. ממשלות בריטניה מימין ומהשמאל המתון פיתחו גישה התואמת למודל האנגלוסקסי

המוגבל של מדינת הרווחה לסביבה האירופית.

 

הטיעון המרכזי הוא שבכלכלה הפוסט-תעשייתית שעברה גלובליזציה, קווי המדיניות צריכים להבטיח רמה גבוהה של תחרותיות בינלאומית. ״הדרך השלישית״ סברה שיש להעצים אנשים ולעודד אותם לקחת על עצמם אחריות גדולה יותר לתוצאות – ולספק להם הזדמנויות לכך. גישה זו רואה בבני אדם אינדיבידואלים הפועלים בעיקר באופן פרו-אקטיבי ותחרותי ועורכים בחירות רציונליות ושקולות כדי להשיג את היעדים החשובים להם ומגיבים בחיוב לתמריצים. לפי הגישה, בני אדם יכולים לחתור למטרות משותפות, ובו בעת לקדם יעדים אישיים. מדינת רווחה המכילה פעולה אינדיבידואלית

רציונלית לא בהכרח מהווה דבר והיפוכו.

 

מושגים מרכזיים בגישת ״הדרך השלישית״ ובמדיניות הרווחה של בריטניה:

• אקטיביזציה: מוטיב מפתח במדיניות בשוק העבודה באירופה. בבריטניה זה כלל ביטול של

דמי האבטלה על בסיס ביטוחי, התקדמות לעבר מערכת המטפלת בכל מחוסרי העבודה ללא

קשר לנסיבות הפיטורין או לסטטוס המקצועי שלהם ועוד.

 

מיכל קורא ושות' – מבט בינלאומי משווה על רשת הביטחון האחרונה בישראל  המאמר מציג ממצאי מחקר משווה בפרספקטיבה בינלאומית, שעוסק בתוכניות רשת ביטחון המספקות הכנסה מינימלית למשפחות וליחידים חסרי הכנסה מספיקה לקיום סביר. המחקר בוחן

תוכניות מסוג זה בשמונה מדינות רווחה ובישראל, וממצאיו מראים שלתוכניות במדינות השונות יש מאפיינים בסיסיים דומים, אך הן נבדלות זו מזו במאפיינים רבים ומגוונים. מטרת ההשוואה היא להרחיב את ההיכרות וההבנה של מכשיר מדיניות זה, ולבחון את תוכנית הבטחת ההכנסה בישראל

באמצעות השוואה לתוכניות דומות.

 

ההשוואה נערכה באמצעות חמישה משתנים, ומתמקדת בזיהוי המשותף והשונה בין רשתות

הביטחון:

.1 הגדרות יעד ״מינימום לקיום״ בתוכניות: נמצא שהגישות של המדינות השונות נעות ממינימליזם המסתפק בהבטחת הישרדות חומרית עד לגישת הבטחת קיום בכבוד ביחס

לרמת החיים המקובלת בחברה.

.2 קהלי היעד של התוכנית: נמצאו עקרונות משותפים להגדרתו – אדם שאינו מסוגל לקיים את עצמו וגם אינו מכוסה בידי תוכניות אחרות, או שהכנסתו אינה מספיקה לקיום עצמי. עם

זאת, בכל מדינה יש אוכלוסיות שאינן מוגנות מסיבות שונות, וברוב המקומות צעירים

מתועלים לתוכניות נפרדות במטרה להחזירם לעבודה.

 

.3 מבחני זכאות: קיימים שני מבחני זכאות עיקריים – מבחן האמצעים, הבודק את היקף ההכנסות והרכוש העומדים לרשות מבקש התמיכה; ומבחן העבודה, שמוודא שלמבקש

התמיכה אין אפשרות לקיום עצמי במסגרת שוק העבודה הפורמלי. למרות העקרונות הדומים, בכל מדינה התפתחו הגדרות שונות לבחינת היקף האמצעים העומדים לרשות

מבקש הקצבה. .4 נדיבות הקצבאות: התגלה שגובה הקצבה משתנה בהתאם לגודל המשפחה והרכבה, ושגם המשקל המיוחס לכל יחיד במשפחה הוא שונה. מידת הנדיבות של רשת הביטחון מושפעת

גם ממשך הסיוע המרבי ומהליך עדכון הקצבאות. .5 האפקטיביות של רשתות הביטחון: נמדדת ביחס להצלחת התוכנית בשפעה על תחולת העוני ועל עומקו. בשל ההבדלים בין התוכניות וההבדלים במאפייני שוק העבודה, המבנה החברתי

ותנאי המשק במדינות השונות, משתנה מידת האפקטיביות של התוכניות ממדינה למדינה.

 

לטענת החוקרות, בחינת תוכנית הבטחת הכנסה בישראל מצביעה על כך שעלות התוכנית אינה

יוצאת דופן לעומת מדינות אחרות, ואילו היקף מקבלי הגמלאות במסגרתה גבוה באופן יחסי. התוכנית הישראלית ליברלית ביחס למרכיבים שונים של הונם ורכושם של מבקשי הגמלאות, אך

מחמירה ביחס לבעלות על רכב ובנטייתה לשלול גמלאות במקרה של אי-עמידה בתנאי הזכאות. לטענתן, הגמלאות המשולמות בתוכנית הישראלית אינן נדיבות בהשוואה בינלאומית, ולכן

האפקטיביות של התוכנית בהתמודדות עם העוני היא מצומצמת למדי.