כיצד נשים וגברים במשק בית משותף מתמודדים עם משבר הגבריות?
4 אסטרטגיות הננקטות על ידי בני זוג החיים בעוני כדי להתמודד עם משבר הגבריות:
.1 התמודדות עם האשמה של העוני בזירה הציבורית: נשים מייצגות את המשפחה בלשכות הרווחה, בפגישות עם בתי הספר, ובבקשות סיוע כספי מבני משפחה ומשכנים – זאת כדי לשמור על הכבוד
והפאסון של הגבר. בכך, הגבר פטור מלהציג עצמו בציבור כעובד עני.
.2 נשים מנהלות את התקציב וגברים מפגינים בורות מוחלטת אודות עניינים כספיים: גברים לא לוקחים אחריות על ניהול המשאבים הכספיים המוגבלים. הם טוענים שנשים טובות יותר במציאת הנחות ויודעות לנהל טוב יותר את משק הבית. הגברים שולטים על המשאבים, אך אינם מנהלים
אותם. .3 נשים ״משרתות״ גברים: כדי לפצות את הגברים שעובדים בשכר נמוך, הנשים הופכות את הגבר
ל״מלך הבית״. הן מאדירות אותו ומשקמות במידה מסוימת את הכבוד שהוא לא זוכה לו במקום
העבודה.
.4 בנות הזוג מתארות את הגברים כ״נדיבים״, עד כדי חוסר אחריות בהוצאות: כדי לפצות על היעדר הכבוד, הנשים מתארות את הגברים כנדיבים. זו אסטרטגיה כדי לשמור על דימוי הגבר
כמפרנס.
לאור הכרסום במקום של הגברים, נוצר משבר גבריות שנובע מכך שעצם ההגדרה של הגבר כמפרנס לא זוכה יותר להערכה בחברה. גברים שפעם יכולים היו לפרנס את מפחתם ולהביא שכר משפחתי מעבודתם במפעל, לא יכולים לעשות זאת יותר. שאלת המאמר היא אילו אסטרטגיות ננקטות כדי לפצות את אותם
גברים על אובדן המעמד שלהם.
אלי בוכבינדר – עובדים עניים אצל חרדים וחרדיות: בין מצוקה כלכלית ומשמעות מבוססת אמונה המאמר שואל מה תפקיד האמונה הדתית בהבניית המשמעות הסובייקטיבית של העוני. בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, השתתפות בשוק העבודה היא מאוד גבוהה. עם זאת, בקרב החרדים רק 50%
מהגברים עובדים. במצב כזה, שיעור העוני הוא מאוד גבוה – 57% ממשקי הבית החרדים הם עניים.
מה הם הגורמים לעוני?
- שיעור ילודה גבוה: 7.7 ילדים חרדים בממוצע במשק בית, לעומת 2.6 ילדים חילוניים בממוצע. במצב
בו יש מעט מפרנסים, כמות הילדים מאוד משפיעה.
- השכלה: פער בין השכלה תורנית לבין דרישות העבודה. ההשכלה התורנית שלהם היא לא השכלה
שאפשר להמיר לכישורים בשוק העבודה, וחלק מהבעיה היא שגם אם האנשים האלה רוצים לעבוד – הם מגיעים לשוק העבודה בהיעדר כישורים ובלי לימודי ליבה. דווקא בגלל המצב הכלכלי, יותר
חרדים רוצים להשתלב בהשכלה הגבוהה, ושיעור הולך וגדל רוצים לימודי ליבה בבית הספר.
ממצאים מרכזיים:
חרדים שעובדים מרגישים לגבי העוני של המשפחה:
- תחושת מלכוד וכאב כתוצאה ממחסור חומרי והשלכת מחסור על המשפחה והילדים. הכאב הוא
בעיקר שהם לא יכולים לתת לילדים שלהם מה שהם צריכים, וחוסכים מהם רמת חיים מסוימת. תחושת המלכוד מתבטאת בזה שהם אומרים שזה לא מצב עכשווי, אלא מצב תמידי. הם מדווחים גם
על לחצים בלתי פוסקים וחוסר תקווה ואמונה שניתן להיחלץ מהעוני.
- נשים מדברות על העוני שלהן כמצב של מאבק סיזיפי, על התמודדות ותחושה שהן עושות את
המקסימום כדי להחזיק את הילדים.
- גם אצל נשים וגם אצל גברים קיימת דאגה מתמדת מהשפעת העוני על הילדים.
התמודדות עם החיים בעוני:
- האחריות על ההתמודדות עם העוני בלטה בראיונות עם נשים – איך הן מנהלות את התקציב כדי
להשיג את המטרות שלהן.
- הגברים מחזיקים באידיאולוגיה של הסתפקות במועט – אידיאולוגיה כמעט סגפנית. משמעות החיים
בעוני תלויה ביכולתו של הפרט להתעלות על עצמו ולהאמין בהשגחה עליונה. לבחור לקבל את מה
שההשגחה העליונה נתנה לו.
- נשים מעדיפות בן זוג לומד תורה, על אף המודעות שעבודה מחלצת ממצוקה. העוני הוא תוצאה של
בחירה.
