עבודה, שכר ועובדים עניים

 סובייקטים בלתי-נראים: עבודה ועובדים בכלכלה הפוליטית הגלובלית

במאמרה, טוענת לואיז אמור שקיימת חוסר הבנה בדרך שבו העוני תורם לפוליטיקה העולמית. לפיה, נהוג לבחון את השינויים המבניים בכלכלה מנקודת מבט דטרמיניסטית של שינויים טכנולוגיים

– בה העובדים נחשבים לפאסיביים שמתאימים את עצמם לשינויים בצורות העבודה ובאופני הייצור. עבור העובדים, שינויים טכנולוגיים, שינויים בשוק העולמי ודרישות בעלי המניות – אלה דברים

שיקבעו ויעצבו את חייהם.

 

הטענה המרכזית של אמור היא שהדומיננטיות של השינויים הגלובליים ניכסו את קולות העובדים והעלימו אותם. מטרת המאמר היא לשים את העבודה כסובייקט המחקר ואת העובדים כסובייקטים

מרכזיים בכלכלה העולמית.

 

במאמרה, מתארת אמור תהליכי גלובליזציה שהחלישו את העובדים והעלימו את קולם – ויצרו מצב שבו תאגידים רבים מעסיקים עובדים שאינם מוגנים. הגלובליזציה דורשת בניה מחודשת של מבנה

העבודה, והמצב החדש דורש מהעובדים להתגמש בעבודתם ולהסתגל לצורות עבודה חדשות: עבודה חלקית/זמנית וwork- hours .zero בפועל, בחיי היום-יום של העובדים ההתגמשות מעבירה

את האחריות מהמדינה ומהתאגידים אל האינדיבידואל.

 

בנוסף, אמור טוענת כי מתרחשת הפרדה בין העובדים בגלל תהליכי הגלובליזציה

והאינדיבידואליזציה. תהליכים אלה יוצרים שלושה סוגי עובדים:

• ״עובדי הפנים״, שמרוויחים מגמישות שוק העבודה ומחוסר הביטחון והמוביליות של קבוצות אחרות – מדובר בעיקר על יועצים שנכנסים למקומות העבודה השונים ומנהלים את השינויים שמתרחשים, וגם בעובדים שיש להם יכולות טכניות גבוהות שמאפשרות להם אופציות רבות

במקומות העבודה שלהם, כמו החזקת מניות

• ״מתווכים״, שהם הפונקציה החוצצת שבין הביקוש לעבודה גמישה לבין הצורך לגיוס עובדים

ותעסוקה. הם מנטרלים את הסיכון לתאגידים בכל הנוגע לזכויות עובדים ואחריות חוקתית

לפעולותיהם, כמו חברות קבלן.

• ״עובדי החוץ״, שאינם מגדירים את התנאים והטבע של צורות העבודה והם מעין ״צבא

מילואים״ של עובדים שנקראים לעבודה במקרה הצורך ללא תנאים סוציאליים.

 

היא מתייחסת לשלוש סיבות עיקריות ל״העלמת העובדים״ ולפיזור תהליך הייצור:

• המעבר לכוח עבודה חיצוני כמו חברות כוח אדם הוא תהליך שמחליש את העובדים ומוריד

את עלויות הייצור.

• העלמה על בסיס מגדרי: תפקידן של נשים בשוק העבודה לא נכלל בבחינת הבנייה

המחודשת של השוק, למרות שלנשים יש תפקידים משמעותיים התורמים לשינוי באופן

הייצור.

• טשטוש הגבולות בין המרחב הפרטי והמרחב של העבודה.

 

מצב זה של פירוק ופיזור תהליך הייצור מותיר עובדים רבים לא מוגנים ובלתי נראים. עובדים נתפשים כמשאב, כמקשה אחת ללא כוח אינדיבידואלי – וקולם של עובדים לא מוגנים לא מקבל קול במחקר על התפתחות התעשייה הגלובלית. אף על פי כן, אמור מצביעה על הכוח של העובדים וטוענת שלמרות שהוא לא נמצא בידי העובדים – הם יוצרים התנגדות בחיי היום-יום בפעולות

ובמחשבות שלהם.

 

שיעור: עבודה, שכר ועוני

מהי עבודה פוגענית?

עבודה פוגענית הינה עבודה שאינה וודאית, לא בטוחה וגם מסוכנת מנקודת הראות של העובד בה. הכוונה בלא-וודאית היא שהעובד לא יודע אם הוא יפוטר או לא – חוזה העבודה שונה מהחוזה

 

הסטנדרטי. העבודה היא גם לא בטוחה – אין רווחה תעסוקתית והמעסיק מעביר את ההגנה מפני כל

מיני סיכונים, כולל תאונות עבודה, למועסק.

 

מה התהליכים שהביאו להתפשטות העבודה הפוגענית?

.1 גלובליזציה ניאו-ליברלית: המעבר לדפוס של פוסט-פורדיזם ניאו-ליברלי הביא למצב בו התחרות בין התאגידים הלכה וגברה – וכדי לנצח בה הם התחילו להעביר את המפעלים

שלהם למדינות בהן כוח העבודה הינו זול יותר, בדרך כלל מדינות מתפתחות כמו אמריקה הלטינית ובעיקר לדרום מזרח אסיה. העברת הייצור הביאה לכך שהתאגידים החלו לעסוק במיקור חוץ, כלומר – להיפטר מההעסקה הישירה של העובדים. הקשר בין העובדים

למעסיק נותק, והולכת ונוצרת שכבה שלמה של עובדים מתווכים בין בעלי המפעלים לבין הפועלים. בכך, האחריות של המעסיק כלפי העובד הולכת ונחלשת, וככל שיורדים ברבדים

של שוק העבודה השניוני, כך רואים שהמצב הולך ומחמיר. במילים אחרות, התחרות הבינלאומית הקשה בין התאגידים הביאה להעברת מקומות הייצור

למקומות בהם עלות העבודה זולה יותר – וכתוצאה מכך נוצרה שכבה חדשה בשוק העבודה: ״מתווכים״ – חברות כוח אדם וחברות קבלן שאחראיות על הבאת עובדים לתאגיד. חברות

אלו פוטרות את המחויבות של התאגיד כלפי העובדים. .2 תהליכים בתוך המדינות: בעקבות הלחצים של ההון, המדינות מחלישות את ההגנה שלהן  על העובדים. כלומר, המדינות פחות מקפידות על חוקי הגנת העובדים. המדינות מסירות באופן הדרגתי את הפיקוח והאכיפה על המעסיקים, ולכן הם יכולים לעשות מה שהם רוצים

וההעסקה הפוגענית מתפשטת. במצב כזה, בעלי התאגידים גרפו רווחים עצומים כי הם

חסכו בעלות העבודה.

קה לא סטנדרטית וכוח עבודה ארעי: שכר נמוך ולעיתים גם מתחת לשכר

המינימום.

• העברת ההגנה מפני סיכונים מהמעסיק לעובדים.