CQD CQD CQD DE MGY MGY MGY

.זו הייתה הקידומת ששודרה על ידי האוניה "טיטניק" (MGY) במפתח לקוד מורס לאחר שהתנגשה בקרחון. זה היה בתחילת המאה
ה-20 . המאה ה-20 הייתה המאה של התפתחות התקשורת הימית, החל מאיתות בקוד מורס, ממשדרי ניצוצות, ועד תקשורת, באמצעות תוכנות מחשב, דרך לווינים, ומערכות תקשורת אוטומטיות, כעזר לניווט והפצת מידע לבטיחות השייט. הכתבה שבהמשך חוברה עבור אגודת חובבי הרדיו עם תום 60 שנה למדינה ולחובבות הרדיו בארץ. החלוצים של התקשורת האלחוטית היו יותר חובבים, מאשר מדענים. התקשורת הזינה את עצמה, מהחובבים יצאו הרבה מדענים והרבה מדענים ומשתמשים חזרו והפכו לחובבים- מקצועיים. הקשר האלחוטי נתן פתרונות לכלי תחבורה ככלל, אך בהרחבה המרבית בניהול כלי שייט. טביעת ה"טיטניק" הייתה אירוע מכונן שלא הייה לא תקדים בהיסטוריה האנושית. האירוע הפך למחולל של עשרות הסכמים ותקנות בין-לאומיות, שלצורך הגברת בטיחות השייט. להלן רשימה של אבני דרך שהפכו לאמנה בין-לאומית:-

• אמוץ קוד מורס היבשתי כקוד בין לאומי לכלי שייט, והכללת נוהל מצוקה הכולל את קריאת SOS . . . – – – . . . בקוד מורס, והביטוי MAYDAY בנוהל דבור.
• חובה לשאת מכשירי קשר, תקניים, שכוללים תדרי מצוקה בין לאומיים, וקיום האזנה רצופה לתדרים אלה.
• חובה להעסקת מפעילים מוסמכים שמיומנים בתקינה של נוהלי מצוקה.
• חובה להתקנת עזרי נווט וקשר, שכוללים אמצעי מקום, אתראה, אזעקה והזעקת עזרה.
• עדכון, הוספה או ביטול של ההסכמים והתקנות לפי התפתחות טכנולוגית וצרכים משתנים.

"שעון תחנת הרדיו " היה אחד המאפיינים של תחנת רדיו בכלי שייט. בהיקפו סומנו 12 גזרות של 4 שניות כשהפסקה של שנייה ביניהן. בעת מצוקה לפני קריאת מצוקה SOS ובהינתן מספיק זמן , המפעיל היה צריך ללחוץ על המפתח לפחות 3 פעמים 4 שניות, והפסקה של שנייה ביניהן, כדי לעורר לפעולה מתקן אזעקה, בכלי שיט שבטווח הקשר באותה עת. המזעק האוטומטי הייה מקלט רדיו מכוון לתדר המצוקה הבין-לאומי 500Khz, וכונה Auto Alarm A/Aמקלט זה הייה מותקן בכלי שייט של מפעיל יחיד בשעות שנאלץ להפסיק את ההאזנה הרצופה על תדר המצוקה. לאחר קליטת 3 או 4 "קווים" כנ"ל המקלט היה מפעיל 3 פעמונים או זמזמים האחד בגשר הפקוד השני בתחנת הרדיו והשלישי מעל מקום שנתו של המפעיל. כהמשך לזה היה המפעיל ממהר לתחנה ומתכונן לקליטת הודעת- מצוקה, דחיפות או בטיחות. בנוסף לכך, סומנו בשעון באדום, שתי גזרות של 3 דקות, שכונו Silence Periods – תקופות דממה SP. בתקופות אלה, פעמיים בכל שעת משמרת , אמור היה המפעיל להפסיק כל עסוק ולהאזין לתדר המצוקה, ובכך להגביר את הסיכוי של קריאות חיוניות להישמע ללא הפרעות.

לימים נוספו עוד שתי תקופות דממה לתדר מצוקה לקשר דבור בתדר 2182Khz , שסומנו בכחול או ירוק. המתקן לאיתות אוטומטי של 12 קווים, וקריאת מצוקה של כלי השייט כונה Auto-Key , והדגמים הראשוניים כללו קפיץ ספיראלי , שנדרך על ידי כפתור או ידית, ועם שחרורו הוא סובב גלגל חרוץ שנתות ומגרעות להפעלת מיתוג המשדר בקוד מורס.

המידע שהיה חרוץ בגלגל כלל 12 קוים באורך של 4 שניות כל אחד לאחר אלה 3 פעמים SOS פעם אחת DE ו-3 פעמים אות הקשר של כלי השיט , ולבסוף שני קווים ארוכים של כ- 10 שניות על מנת לאפשר לכלי שיט ותחנות חוף בסביבה להפעיל "מגלה כיוון רדיו" ולקרוא את הכיוון אל המשדר על מנת להתביית לעזרה. בתדר המיועד לתקשורת דיבור האזעקה הייתה שני צלילים האחד גבוהה 2200 הרץ והשני נמוך 1300 הרץ, שהושמעו לחליפין במשך דקה.
כל זה הוחלף במערך המוצג בתרשים המלבנים שלהלן:-

בשנה 1999 הופסקה הפעילות בקוד מורס והחובה לאיוש כלי שייט עם קציני רדיו. מאז, עד מועד כתיבה זו, הוחלפו מתקנים אלה במתקני המערכת המכונה GMDSS (Global Maritime Distress and Safety Systems) . אלה מספר מערכות תקשורת , אשר בחלקן התפתחו בנפרד, ועם חלוף הזמן גובשה אמנה, תקני מכשור והסמכת מפעילים תחת המסגרת הכללית בכינוי הנ"ל. מבחינת התקשורת הימית נתן לכנות את התקופה:- מ- AUTO ALARM ל- Digital Selective Call = DSC , כשפירושו של זה הוא מכלול אלקטרוני הכולל מעין MODEM לברירה של אות קשר ספרתי לקליטה או לשידור , מעבד הודעות (קליטה ושידור) ומספר ספריות לאותות קשר והודעות מוכנות. מכלול זה משולב עם מכשירי הקשר של תחנות חוף אוניות ומטוסים. במטרתו הראשונית הוא בא לבטל את התלות במיומנות מפעיל הבדלי שפות ויכולת ביטוי בתקשורות מצוקה ואחרות..