התקופה המכרעת במלחמה:
.ס"לפנה 500-478
המשך המלחמה: 478-449 לפנה"ס.
ישנו מאבק לאומי של היוונים והוא נתפס כמאבק של משטר בעל מאפיינים של משטר עליון עם משהו
נחות ובזוי(הפרסים.) התהליך הזה הוא בעל חשיבות עצומה בהיסטוריה היוונית אך גם תרבותית. בשלב המכריע של המלחמה הוכרע גורלו של חצי האי הבלקני והפרסים לא הצליחו לכבוש אותו ולא הצליחו לקבל חירות כמו שרצו. הקרבות נמשכו במשך 30 שנה נוספות ולכן נכון במדויק לדבר על
השלב הראשון כשלב ראשון ומכריע ועל המשך המלחמה עד ל449 לפנה"ס.
המלחמה הייתה בעלת חשיבות עצומה. ג'ון סטוארט מיל אמר כי קרב מרתון490( לפנה"ס) הוא בעל חשיבות גדולה יותר בתולדות אנגליה מאשר קרב הסטינקס1066( לספירה) – כיבוש אנגליה ע"י צרפת. לו הייתה יוון נכבשת, ההתפתחות של הדמוקרטיה, של הרעיונות האלו של זכויות אזרח היו נעצרים. ההיסטוריה הרומית הייתה שונה לגמרי ובסופו של דבר רעיונות יקרים לאירופים בתחום
הפוליטי – תרבותי לא היו מגיעים לעולם בצורה זו.
חשיבות המלחמה בהתגבשות הזהות ההלנית והיחס אל הברברים כנחותים
במהלך המלחמה התגבש הרעיון שישנם יוונים וישנו שאר העולם – ברברים(מצרים, אנשי בבל, סקיטים וכו.)' היה ברור שלא כל הברברים הם אותו דבר. היוונים אף העריצו את חלקם ואימצו את
רעיונותיהם. הברברים, ברברוס היה מלך פרס. התגבש רעיון שהעם היווני הוא גזע מוצלח יותר,
מועיל יותר ובכל דבר עולה על כל הברברים.
469/8 – קרב אוורימדון.
היה צורך למצוא עידוד לצאת לקרבות של דוד מול גוליית(הצבא הפרסי תמיד היה גדול יותר מהצבא
היווני.) תודות לאסטרטגיה מוצלחת היוונים הצליחו לנצח במלחמה הזאת.
האימפריה הפרסית500( לפנה"ס)
התפרשה מהודו עד אסיה הקטנה, כולל מצרים וכולל חלקים של תראקיה. מדובר על אימפריה
עצומה. מדובר במדינה שיש לה 3 ערי בירה(פרספוליס – הטקסית, שושן – החורפית, הגבטנה – הקיצית.) האימפריה הייתה בעלת הטרוגניות גדולה ומה שאיחד את האימפריה הזאת הם כבישים מעולים. בכל אזור מרכזי יש נציג של המלך(החשדפן) ויש לו כוחות צבאיים ושלטוניים(מיסים.) אנו
מדברים על כוחות עצומים אך אותם קשה לארגן למבצע משותף.
560 לפנה"ס: כיבוש ערים יווניות(פרט למילטוס) ע"י לוד.)Lydia( מלך לידיה, קרוייסוס כבש את הערים היווניות לאורך החוף המערבי לאורך אסיה הקטנה. המלך על פי הרודוטוס היה אהוד יוונים
אדוק.
549-525 לפנה"ס: כיבושים של קורש)Cryus( הגדול ובנו קאמביסס. הם כבשו ויצרו את האימפריה
הפרסית כפי שמוכרת לנו.
546 לפנה"ס: כיבוש לוד על ידי פרס. השתלטות פרס על הערים היווניות של אסיה הקטנה.
הרעת מצבן של ערים יווניות לאחר כיבוש לוד על ידי פרס
– כניסת הפניקים לאזורי מסחר יוונים. הפרסים לא ידעו לבנות ולא להפליג באניות. הצי שלהם היה פיניקי והם היו המתחרים של היוונים בים האגאי. מכיוון שעכשיו יוצאת פרס לחוף
האגאי, יש להם יד חופשית במסחר באזור זה. בנוסף, האפשרות לעבור בים השחור ולהשתלט על המסחר בים השחור. זוהי פגיעה חמורה בערים שבהן המסחר והמלאכות
מפותחות.
– כיבוש ים השיש והמייצרים על ידי הפרסים.
– חובת השתתפות במסעות צבאיים. זוהי השפלה נוראה להיות תלויים במלך זר.
– הגדלת המיסים. – תמיכת הפרסים בטירנים. משמעות הדבר היא חזרתם של טירנים לערי אסיה הקטנה
בפקודה מבחוץ. זהו עלבון נוראי. – 515/4 לפנה"ס: מסע דריווש)Darius( לסקיתיה. הוא לא הצליח לכבוש את האזור מכיוון
שהסקיתים הם נוודים. המלך כבש את הערים היווניות של תראקיה והתקרב מאוד ללב יוון.
ברור היה שבתרקאיה הוא לא יעצור. – בריחת היוונים: פואקה וטאוס החליטו שהן לא רוצות לסבול את הכיבוש הזר והן החליטו
לעזוב והקימו קולוניות.
לקראת סוף המאה ה:6- מתח בין ממלכת פרס והעולם היווני
הבדלי עמדות של פולייס שונות
– מדיניות חוץ: ערים איוניות סבלו יותר מהפרסים. ערים איוניות שנתמכו ע"י אתונה היו יותר
נגד הפרסים מאשר פולייס שלא כגון הדורים(פולייס מתחרות.) – גורמים חברתיים כלכליים: מכניסת הפיניקים לים האיגאי ולים השחור, סבלו יותר ערים
מסחריות. לכן פולייס של סחר נפגעו ולעומת זאת פולייס חקלאיות פחות נפגעו ופחות נתנו
תשומת לב למה שקרה בפולייס אחרות שכן נפגעו. – גורמים פוליטיים: מי ששנא את הטירנים היו הדמוקרטים ומי שתמך בערים איוניות הייתה
אתונה(כוחות אנטי-פרסיים.) ניתן היה לראות שאריסטוקרטים לא מעטים העדיפו להיות
נתינים למלך פרס מאשר להיות נתינים להמון המקומי. לכן במידה מסוימת הם צידדו בפרס. – חשוב לצין כי בכל פוליס יש קבוצות שונות ובעלי אינטרסים שונים אך חשוב לציין כי היו פוליס
שלמות שלא ששו במאבק בפרסים ולעומת זאת היו כאלה שקיבלו את הפרסים בזרועות
פתוחות.
