תחילת תרבות המערב – ספרטה חלק ג'

מעמד האישה בספרטה

–   נשים מיועדות להיות רעיות ואימהות ללוחמים. הן לא עסקו באריגה, הן עסקו בלידת ילדים

רבים וחינוך הילדים.

– נשים יכלו להופיע בציבור אך לא לקחו חלק בקבל ההחלטות. –   הבנות התעמלו בציבור בעירום ועדיין לא היה ניאוף. הנשים הן מוסריות, חונכו נכון ע"י

אימהות והיו קרובות לשלמות ערכית ומוסרית.

 

החברה ספרטנית

אזרחי ספרטה: 9000 השווים(homoioi( – כ5%- מהאוכלוסיה.

–    קיבלו חלקות אדמה מהמדינה.

–   עסקו אך ורק בענייני צבא ומדינה.

–   לקחו חלק בארוחות המשותפות (syssitia) .

–   חונכו באופן זהה בשיטת האגוגה .)agoge(

 

תושבי לקוניה דורים שחיו סביב ספרטה: פריאויקוי (perioikoi)

–    עסקו במלאכות ובמסחר.

–   שירתו בצבא הספרטני כהופליטים, אך לא עברו את מערכת החינוך הספרטנית.

–   נהנו מאוטונומיה פנימית בתוך הכפרים ועיירות שלהם.

–   לא השפיעו בשום דרך על ענייני המדינה.

 

 

צמיתים: הלוטים (heilotes)

–   אוכלוסיית לקוניה הלא-דורית ותושבי מסניה.

–   היו צמודים לקרקע אותה עיבדו.

–   חלק קבוע של היבול העבירו לספרטניים-בעלי החלקות.

–   היו שייכים למדינה. לא נהנו מכל זכות פוליטית.

–   חלקם שרתו בצבא כמשרתים אישיים וככוח עזר.

 

מוסדות המדינה חוקת ליקורגוס

 

 

 

דבר אורים,

פלוטארכוס, חיי ליקורגוס :6 וכל-כך שקד ליקורגוס על ייסוד משטר זה, עד שהביא על כך

הנקרא בפיהם ריטרה, מדלפוי: וזו לשונה:

 

"משתבנה מקדש לזאוס גילאניוס ואתנה גילאניה, ותחלק את העם לפילאי

ולאובאי ותייסד מועצת-זקנים של שלושים איש, והארכאגיטים בכללם, לערוך אסיפת העם בין,… וכאן תתקין ותבטל [חוקים,] אך כוח ההכרעה בידי

העם יהיה".

 

לא מוזכרים בדיטרה:

–    מוסד האפורים(משגיחים.)

–   זכות המלכים ומועצת הזקנים לבטל החלטות "מוטעות" של האסיפה.

 

אנו לומדים כאן על שלושה מוסדות: מועצת הזקנים, אסיפת העם וארכאגיטים.

 

המלכים

– שני מלכים משתי שושלות אשר היה אסור להם להינשא אחד עם השנייה. ישנה השערה אשר הייתה פשרה בין שתי משפחות מאוד חזקות שלא הצליחו להגיע להכרעה לגבי מי

ישלוט. הן החליטו ששני המלכים ישלטו ולהם יהיו בעלי זכויות וסמכויות זהות.

– המלוכה עוברת בשושלת אך לעיתים מלך אחד יהיה מוביל יותר. –   תפקיד צבאי, דתי ושיפוטי. המלכים עמדו בראש כל צבא משמעותי. מלך אחד עם חלק

מצבאו נשאר בפלופונסוס והשני יכול היה לצאת למסעות מחוץ לגבולות פלופונסוס ומסניה. המלך הוא המייצג של העם בפני האלים. בנוסף, למלך היו סמכויות שיפוטיות – כגון אימוץ

ילדים והחלטות מסוג זה.

–    למלך היוצא למסע נלוו שני אפורים.

–    אריסטו: תפקיד גנרל הניתן לכל החיים.

 

 

 

 

מועצת הזקנים, הגרוסיה)gerusia(

– 28 חברים מעל גיל 60 ושני המלכים. –   נבחרו מתוך האצולה לכל החיים – באסיפת העם באמצעות הערכת עוצמת הצעקה. ישנן

משפחות בולטות בעלות השפעה שיכולות לעשות מניפולציות.

– ישנו פער בין היושר הספרטני לבין המציאות. – הסתירה אשר חוקרים שונים פותרים אותה בהערכות של רמת אי דיוק במקורות נובעות ממצב לקוי של המקורות. הן נובעות מכך שהחוקה המתוארת אינה תואמת לחלוטין את

המציאות והמתח בין מה שקרה בפועל לבין מה שהיה אמור לקרות בעולם אידאלי, זהו המתח אשר יוצר את הבעיה עליה מדברים כל כך הרבה. מצד שני, אל לנו להיות יהירים מדי

ולחשוב שנדע בדיוק מה שקרה בספרטה.

– מקומם מתפנה רק כאשר אחד מהם מת. –   אינם חייבים דיווח על פעילותם. זהו גוף שפועל באופן שרירותי אך הוא לא יכול לגרום למתח

ואי שביעות רצון(הוא משרת את המדינה.) אי מתן דיווח על המעשים זהו פתח להרבה

החלטות לא נכונות מבחינת רוב העם.

– התפקיד העיקרי: הכנסת סדר היום לאסיפת העם. –   סמכויות שיפוטיות, כולל משפט על המלכים(שהם חברי הגרוסיה.) הם בעיקר עסקו בשאלות

ביטחוניות כגון חשדות לבגידה במדינה ועבירות חשובות נוספות. זהו כוח רב ללא וויכוח.

 

אסיפת העם, אפלה)apella(

–   כל האזרחים מעל גיל (30תחילת הבגרות האזרחית בספרטה.)

–    נערכה פעם בחודש.

– יושבי הראש היו מלכים ואח"כ אפורים. יושבי הראש היו בעלי תפקידים נבחרים. –   אזרחים מן השורה לא יכלו לדבר באפלה, אלא רק להצביע, לעיתים בצעקה. מי שיכל להופיע

ולדבר היו רק בני האצולה ובעלי תפקידים.

– האסיפה דנה בכל שאלות המדיניות, ובחרה בעלי תפקידים. –   תוספת מאוחרת יותר: זכות המלכים והגרוסיה לבטל החלטות "מוטעות" של האפלה. הם

יכלו לבטל החלטות מעוותות של אסיפת העם. דבר זה יוצר מתח גדול מאוד מכיוון שהמועצה לא יכולה ללכת נגד כל העם ולגרום לשבירת הקונצנזוס המדומה אשר קיים בספרטה אך מצד שני אם יש חילוקי דעות, כאן נכנסת האפשרות שיש לגרוסיה להכריז על ההחלטה כמעוותת ולבטל אותה. ישנו מאזן כוחות מאוד עדין בין האריסטוקרטיה(הגרוסיה) ובין העם

הספרטני.

 

המשגיחים, אפורים)ephoroi(

– המוסד התפתח בערך באמצע המאה ה,6- כנראה כתוצאה משבר אמון בין העם והמלכים. –   5 חברים, מתוכם אחד אפונימוס(בעל תפקיד שעל שמו השנה מקבלת את שמה.) אפונימוס

הוא בעל תפקיד אשר נענה מסמכות ו/או כבוד ומעמד.

–   נבחרו לשנה: באסיפת העם באמצעות צעקה מקרב כל העם. הם נבחרו מקרב כל העם, הם

בהכרח נציגים של העם, של האינטרסים של העם.

–   גרו ביחד במשך כהונתם והעבירו החלטות משותפות.

–   ישנו קולקטיביזים ובו העם לא יודע על חילוקי הדעות שלהם.

 

תפקיד האפורים

–   המטרות המקוריות: השגחה על משמעת והתנהגות האזרחים ופעילות המלכים.

–   בפועל, השגחה עליונה על כל המתרחש במדינה:

• זימנו את הגרוסיה ואת האפלה.
• ניהלו משא ומתן מדיני.
• נלוו למלכים בזמן המלחמה.
• ביקרו את כל בעלי התפקידים.
• השגיחו על ההלוטים והפריאוקים.

– כל חודש: החלפת שבועות בין המלכים והאפורים. –   ההגבלה היחידה על פעילותם של האפורים: הצורך בסוף שנת התפקיד לדווח לאפורים

החדשים.

–   השיטה הספרטנית הרשימה רבים, כולל למשל את הנאצים, מבחינתם הספרטניים היו

הארים האולטימטיביים.